|
||||
|
||||
הכוונה לתריסי הגלילה הלבנים שנמצאים לרוב בדירות סטודנטים. במקרים רבים הבליטות שנמצאות בתחתית התריס נשברות ואז אין מה שימנע ממנו להיבלע בתוך הקופסה. פעם אחת זה קרה לי בשעות הערב ואיש התיקונים שאיתו בעל הבית נהג לעבוד היה יכול להגיע רק ביום שלמחרת, ואני לא הייתי מוכן להתעורר בשש בבוקר כתוצאה מהשמש. אז זה אמנם לקח לי יותר שעה, ובסופו של דבר הידים שלי היו שחורות והרצפה של החדר מלאה בטינופת, אבל התריס היה סגור. מאז יצא לי לעשות את זה כמה פעמים וכל פעם זה הלך יותר מהר. בנוגע לשאר האפשרויות, אף פעם לא הייתה לי סתימה בכיור אז לא הזדמן לי לפתוח אחת אבל אני מחכה לזה בקוצר רוח. צביעת קירות שלמים לעומת זאת נראה לי מונוטוני ומשעמם, זה לא נראה לי כמו משהו שמהווה מקור גאווה יותר מהיכולת לעשות ספונג'ה. |
|
||||
|
||||
"אף פעם לא הייתה לי סתימה בכיור אז לא הזדמן לי לפתוח אחת אבל אני מחכה לזה בקוצר רוח" יצא לי הרבה יותר מפעם אחת לפזר את המלח או החומצה או מה שזה לא יהיה לתוך הכיור ואחרי שעה לפתוח ברז ולגלות שהסתימה הייתה כלא הייתה. האם טיפול כזה עשוי לפגוע בסופו של דבר בצנרת? |
|
||||
|
||||
הוא לא אמור, אבל שתימות בכיור נפתחות במרבית המקרים ע''י פומפה, וכמעט בכל האחרים ע''י פירוק פשוט של ה''סיפון'' (שם טפשי) שמתחת לכיור, פירוק שניתן לעשות בקלות בלי שום כלי עזר. |
|
||||
|
||||
פירוק הסיפון? בדירות שגרתי בהם, תמיד האינסטלציה היתה מסודרת בצורה כזאת שלא תהיה זוית נוחה לצנרת. פירוק הסיפון דומה לפאזלים הללו עם השרוכים והמוטות, רק שכדי לחלץ את הצינור צריך לעבור גם דרך המימד הרביעי. |
|
||||
|
||||
כן, אבל פעם אחת הסתימה הייתה אחרי הסיפון ופעם אחרת בזה של המקלחת. |
|
||||
|
||||
ידידותי לסביבה זה בטח לא. לי המליצו על שפיכת מים רותחים לכיור מדי פעם כטיפול מניעתי להמסת שומנים בצנרת. |
|
||||
|
||||
פחות ידידותי לסביבה מלהרתיח מים בקומקום ?!?! (סתם פרובוקציה) |
|
||||
|
||||
לא מלח ולא חומצה, דווקא בסיס - סודה קאוסטית |
|
||||
|
||||
אין לי כרגע פותח סתימות כיוון שאני לא צורך שטויות כאילו יותר, אבל אני מתחייב שבילדותי הוא היה מבוסס על חומצה זרחתית (היותו חומצי אושרה במיני ניסויי בית חסרי אחריות). |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להגיד שהיצרן שמכר את התכשיר לעצמאי מתגובה 536425 משקר במצח נחושה? |
|
||||
|
||||
אגב, זהירות, שימוש באחד מהם ביחד עם השני, או לפני שהוא נשטף מן הכיור והסיפון היטב יכולה לגרום לפיצוץ ואף לפגיעה קשה בעיניים. |
|
||||
|
||||
לך ולדורון - הלכתי לבדוק, זה סודיום הידרוקסיד וגליקולים שטח משהו. מה זה ואיך זה עובד? |
|
||||
|
||||
סודיום הידרוקסיד זה בדיוק סודה קאוסטית (NaOH). שטח זה חומר, מעין דבק או סבון נוזלי, שאמור להשפיע על הצורה של הגרגרים ע"מ ליצור שטח פנים גדול יחסית לנפח, כדי לשפר את יעילות הפעולה של החומר. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל הביוב נסתם משערות שאוספות עליהן משקע של סבון ושאר מיני ג'יפה. ברשתות עשה זאת בעצמך אפשר למצוא התקן לפתיחת סתימות מהסוג הזה. מדובר בחוט ברזל שהקצה שלו מצופה במשהו שדומה לסקוטש. הוא עולה כ 15 שקלים והוא פותח סתימות שיער בקלות ובמהירות. מכניסים אותו לפתח הביוב (כמה שרק אפשר), מסובבים כמה פעמים ומושכים. התוצאה עלולה להיות מזעזעת משהו. גוש שמורכב משיער, משקעים שומניים (לרוב בצבע שחור או אפור עמוק) ואם בני הבית משתמשים בסבון מועשר בקרם לחות, גם ציפוי רירי. הרבה יותר אקולוגי מסודה קאוסטית, הרבה יותר יעיל מפומפה וגם מאפשר לכם לאמוד את קצב ההתקרחות המשפחתי. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה האקולוגית בסודה קאוסטית ? לגבי פתרונות מכניים למינהם, לפעמים הבעיה נמצאת במורד האינסטלציה (במיוחד בבתים פרטיים, שם שורשים לפעמים חודרים למערכת), מה שהופך אותם לפחות מוצלחים. |
|
||||
|
||||
שהיא זורמת לים? |
|
||||
|
||||
וגורמת למחסור בכלור? (משום מה הדרך הזו לפתוח סתימה גרמה לי לחשוב על "מלח, מים! מלח, מים!") |
|
||||
|
||||
סודה קאוסטית ( כשהייתי נער קראו לזה ''נתר מאכל'' או ''בסיס נתרן'') באמת הופך לכל מיני מלחים, אבל בלי להיות כימאי דגול הייתי אומר שהבעיה הגדולה ביותר זה עיכול צינורות המתכת והכנסת מתכות כבדות למי הביוב. מצד שני זה בטח בטל בשישים לעומת ביוב תעשיתי. |
|
||||
|
||||
לים? רוב המים שעושים בהם שימוש בחקלאות בישראל הם "מים מוחזרים" שזה מושג יפה לביוב שעבר תהליך מסויים והוחזר לשימוש. לצערי נראה שאין הרבה אנשים שחוקרים מה ההשפעה הבריאותית של השקיה במים כאלו, שאין עוד מדינה בעולם זולת ישראל שעושה שימוש נרחב שכזה בהם. העדות היחידה שנתקלתי בה למישהו שמעיז לשאול שאלות היא כתבה שפורסמה פעם בYnet, וגם זה שעליו הייתה הכתבה הודה שאין הרבה מחקרים ומידע בנושא. לדעתי זה נובע מכך שאף אחד לא רוצה לפתוח את תיבת הפנדורה הזאת. בעיקר בגלל שככל הנראה אין חלופה אחרת ולא ניתן לקיים את משק החלקאות הישראלי על טהרת מי שתיה. |
|
||||
|
||||
ביקרתי פעם בשפד''ן בראשון. שם טענו שהמתכות הכבדות שוקעות והבוצה נזרקת לים. בשלב מסויים הם אמורים להפסיק לזרוק אותה לים אבל לא זכור לי מה כן יעשו איתה, אולי ישרפו אותה כדי שהאפר יתפזר באופן אחיד על פני כל התושבים ולא אצל רק אלו שאוכלים הרבה דגים. |
|
||||
|
||||
לפי גוגל הבוצה מוזרמת לים, נשלחת להטמנה ברמת חובב וגם משמשת כדשן אורגני בשדות חקלאיים. התשובה לשאלה הזו לפי הערך בוויקפדיה מבולגנת באותה מידה, אם יש מישהו שמסוגל להסביר את המצב בצורה ברורה אני אשמח לשמוע. אגב, זה מזכיר סרט זר שהוקרן בערוץ 8 לפני שנה שנקרא "דיאטת בוצה" והעלה שאלות לגבי האספקטים הבריאותיים של ה"חלופה החקלאית" לטיפול בבוצה. |
|
||||
|
||||
אחרי שקראתי בוויקי, נזכרתי שבאמת הם אמרו שמתכוונים להשתמש בבוצה בשטחים חקלאיים. רק שכשהארופאים יפסיקו לייבא ירקות מאיתנו אל תגידו שזאת אנטישמיות. |
|
||||
|
||||
דבר הדודה: שפד"ן [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
הבעיה האקולוגית היחידה שעשויה הקשורה בשימוש בסודה קאוסטית היא המלחה. |
|
||||
|
||||
לא רק - ייצור סודה קאוסטית הוא תהליך עתיר-אנרגיה ומזהם. |
|
||||
|
||||
גם נופש בחו''ל. |
|
||||
|
||||
אבל נופש בחו''ל לא יפתח לך את הסתימה בכיור. |
|
||||
|
||||
לא שחייה לקפריסין. |
|
||||
|
||||
את יודעת כמה פד"ח יתבזבז כשכל המוזמנים יאלצו לנסוע ללוויה ? |
|
||||
|
||||
אני מציע פועל עברי חדש לתיאור צריכה או בזבוז אנרגיה, בדגש על התרומה לאפקט החממה: פּדיחָה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |