בתשובה למיכאל שרון, 20/01/02 13:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך אי קיום ישות יהודית מסתדר עם הכרתו הבלתי פוסקת לאורך הנאום של ערפאת בקיומנו כאן ובהיותנו הפרטנרים היחידים? אתה מדבר מתוך הפראנויה הישראלית שאמ"ן מנסה להזין. אם מישהו רקם מזימה מאחורי גבך ואתה כועס עליו, עדיין אין זה אומר שתהרוג אותו. ערפאת מתייחס בעיקר לאל אקצא וכנסיית המולד שהם אכן מרכזים איסלאמיים ונוצריים חשובים בקנה מידה בינלאומי. מאיפה אתה שוב מביא את המסקנה הנחרצת שגאוותו על פיקדון זה (הנמצא אצלו בפועל, אי אפשר להתעלם מהעובדות) היא בעצם דרך נסתרת לומר ש"יש לגרש את היהודים מהאדמה הקדושה"?! תראה לי את זה בטקסט, אל תדמיין. ערפאת התייחס לנטורי קרתא כדוגמא בולטת, אולי בגלל קרבתו לרב הירש ומעורבות מסויימת בקהילה הזאת. איני יודע. איזכור השומרונים מתבקש כי הם אכן רואים בעצמם יהודים וחיים בשלום בלב אוכלוסיה פלסטינית. למה? ניחוש שלי, הם לא מתנשאים ולא מחפשים לשלוט. אני לא מבין על מה אתה מתלונן ועל מה אתה מבסס את מסקנתך הנחרצת שערפאת מתכנן לנו ג'נוסייד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על משקל דבריך, אומר שקשה לו לעראפת להתעלם מטנקים ישראלים כבדים הנמצאים כמטחווי קשת ממנו. אכן, אנו, או יותר נכון, כוחנו הצבאי, הטכנולוגי, או הבין לאומי כיום, הינם בראש מעייניו. אין זה אומר שהוא נותן לכוח עדיף המאיים ופוגע בו לגיטימציה. לכך הוא מכוון בדבריו על הענקים הפלשתינאים: העמידה כנגד כוח זה, שבכל מקרה, יקשה במקצת להתעלם מקיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכך צעדו להם עלי-בבא ושבעים הע-נ-ק-י-ם לעבר השקיעה, נדים בשלווה מצד לצד על שבילי ההרים. פניהם למערב והשמש להם לב אדום פועם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למטרת שלום עם שכננו, שהינה משאת נפש עיקרית המועלית עוד במגילת העצמאות מ-48, יש להתנער מחורים שחורים בלתי פתירים בסכסוך, ולא להשקיע בהם משאבים הולכים וגוברים, שכן הדבר רק יגרום לשחיקתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מציע כאן לפנות את ההתנחלויות לאלתר, ולהביא כוחות ומשקיפים בינאומיים! כל הכבוד. (אולי לאט לאט השמאלניות מחלחלת, אתה מדבר יותר מדי עם שמאלנים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל ארץ זה הוענק על ידי הקהילייה הבינ"ל לעם היהודי, לבנות בו מדינת לאום, לפני כ-80 שנה. בשביל לקבל קצת פרופורציות, יש לעיין במפה, ולראות עד כמה הוא מזערי ביחס לגודלו הענקי של השטח בו קיימת ריבונות ערבית. עד כדי כך שצמצומו הנוסף עשוי להראות כחזירות לשמה. מדובר בעם ששילם מחיר כבד, במונחי השפלה, ביזוי ורדיפות על היותו אקסטריטוריאלי. בדומה להוגי הציונות הקלאסית, כגון הפסיכיאטר ד"ר מקס נורדאו, ניתן להניח שאקסטריטוריאליות זאת גבתה גם מחיר נפשי כבד מהאדם היהודי, ויצרה איים של אנומלייה בנפש רבים, דבר הנותן אופק הומני נוסף לחשיבותם של טריטוריאליזם וריבונות יהודית. מדובר בעם בעל תרומה ניכרת לרוח, למדעים, להתפתחות הכלכלה בארצות ריכוזו ועוד. לעיתים "טופל" שם, בעקבות תרומתו, על ידי בעיטה בישבנו, בבחינת "הכושי עשה את שלו, דבר המדגיש הן את: הצדק ההיסטורי בריבונות יהודית הברכה שהוא עשוי להביא לאיזור כולו. אין להבין את השיבה הזאת כתופעה קולוניאליסטית ופרי מזימה, שכן חזרנו לארצנו העתיקה, לערים הנושאות את השם העתיק בה כינום אבותינו. בבחינה זאת, מדובר בתופעת יישוב מחדש חסרת תקדים אחר. אין אנו חפצים בדיכוי עם אחר, אולם אין עליו להיות צר כלפי ריבונותינו כאן. אילו יקבל בבוא העת עקרון זה, אין כל בעייה מצידנו לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר ביחס לכיבוד זכויות הפרט של אנשים אלה לחיות את חייהם ולחפש את אשרם, כולל בחינה מצד משקיפים בינלאומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גאוותו על פיקדון זה" - מאיפוא הפטרנליזם המתנשא המשייך לעראפת תכונות של יליד פרימיטיבי הממולל בידיו את הפיקדון שהופקד בידיו, בדומה לחרוזי זכוכית, ונלחם בשבילו? כך גם גאוות היליד המיוחסת לו נוכח הדגל הפלשתינאי שיתנפנף בגאה על חלק מזערי מאדמת פלשתין, גאווה פרימיטיבית הגדולה עד כדי כך שיהיה מוכן לוותר על האדמה, השיבה, והסגת הפולש. מדובר, חרף התנשאותך, שאיני יודע מהיכן היא באה, על עם נורמאלי, בעל היסטוריה ארוכה ששלט פעם על חלק נכבד מהעולם, ובעל זכרון היסטורי. הערבי מנסה לברר משהו על הפולש לאדמתו: הוא מוצא אותו מבוזה ורדוף במהלך ההיסטוריה, ולא עוד, אלא שהאומה התרבותית ביותר בעולם השמידה 6 מליון מבניו בטענה שמדובר בעם נחות ושפל. אילו היית ערבי הסבור שזכויותיו נפגעו על ידי האנשים הללו, לא היית מכבדם פחות מאשר את האנגלים, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמריקנים גאים בפסל החירות ובתאומים (עד לא מזמן), הצרפתים במגדל אייפל ובשער הנצחון, הישראלים והפלסטינים גאים שניהם בשלטון על הר הבית המרכזי כל כך- וזאת אחת הטרגדיות. איפה בדיוק נמצא הפטרנליזם? הערבים מכבדים אותנו פחות מאת האנגלים כי היינו רדופים והושמדנו בשואה? אם היית שואל אותי זה דווקא מעורר אמפתיה והזדהות מצד עם שטוען שגם הוא נרדף ומדוכא. אם נתייחס אל הפלסטינים כפי שאנחנו מתייחסים אל עצמנו, נקבל את אותו יחס ונוכל סוף סוף לחיות יחד בשקט. החלומות על ארץ ישראל השלימה ללא פלסטינים ביום מן הימים (אחרי "מלחמה בלתי נמנעת") אינם רק פתאטיים, כי אם גם מסוכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע על הערבים, למשל בני משפחת דג'ני שאיזור בית דגן היה שלהם מאות שנים, לחוש אמפטייה עם זה שלתפיסתם נישלם באדמתם, והפכם לפליטים? משה דיין, בנאום שלו משנת 1954, אומר ביחס לטרור באיזור רצועת עזה: יש להבין כי פליטי עזה רואים בעיניים כלות כיצד אנו מעבדים את האדמה שהיתה שלהם. ברור שהם שונאים אותנו. מכאן גם שהתופס עצמו נפגע וקשה על ידך יחפש גם דברים הנאמרים בגנות הפוגע, וישמח על פורענות שבאה עליו בשל רשעותו בעיניו. בוודאי שלא יצא מגדרו ללמד עליו סנגוריה. נ.ב. מועל יד נאצי שרווח אצל קציני הרשות כבר אמרנו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |