בתשובה למיכאל שרון, 20/01/02 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמריקנים גאים בפסל החירות ובתאומים (עד לא מזמן), הצרפתים במגדל אייפל ובשער הנצחון, הישראלים והפלסטינים גאים שניהם בשלטון על הר הבית המרכזי כל כך- וזאת אחת הטרגדיות. איפה בדיוק נמצא הפטרנליזם? הערבים מכבדים אותנו פחות מאת האנגלים כי היינו רדופים והושמדנו בשואה? אם היית שואל אותי זה דווקא מעורר אמפתיה והזדהות מצד עם שטוען שגם הוא נרדף ומדוכא. אם נתייחס אל הפלסטינים כפי שאנחנו מתייחסים אל עצמנו, נקבל את אותו יחס ונוכל סוף סוף לחיות יחד בשקט. החלומות על ארץ ישראל השלימה ללא פלסטינים ביום מן הימים (אחרי "מלחמה בלתי נמנעת") אינם רק פתאטיים, כי אם גם מסוכנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע על הערבים, למשל בני משפחת דג'ני שאיזור בית דגן היה שלהם מאות שנים, לחוש אמפטייה עם זה שלתפיסתם נישלם באדמתם, והפכם לפליטים? משה דיין, בנאום שלו משנת 1954, אומר ביחס לטרור באיזור רצועת עזה: יש להבין כי פליטי עזה רואים בעיניים כלות כיצד אנו מעבדים את האדמה שהיתה שלהם. ברור שהם שונאים אותנו. מכאן גם שהתופס עצמו נפגע וקשה על ידך יחפש גם דברים הנאמרים בגנות הפוגע, וישמח על פורענות שבאה עליו בשל רשעותו בעיניו. בוודאי שלא יצא מגדרו ללמד עליו סנגוריה. נ.ב. מועל יד נאצי שרווח אצל קציני הרשות כבר אמרנו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |