בתשובה להוגג, 17/02/10 1:32
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535934
מדוע לא נחקר לא נחשד ולא הורשע איש בעניין הזה (שלא לדבר על הפשע הגדול יותר מבחינה כמות המומתים בהפצצות הקונצבנציונאלית שקדמו להפצצות הגרעיניות), והעניין (הקונבצניונאלי) כמעט ולא זכה לחשיפה ולדיון, ואני עצמי נחשפתי לו רק לאחרונה, וברוב שנות חיי בכלל לא ידעתי שהיה דבר כזה (שמונה מאות אלף אזרחים בני אומה אחת הומתו לפני כמה עשרות שנים בלבד ואני בכלל לא ידעתי שהיה דבר כזה !) ?
האם אין הדבר נותן כמה רמזים לגבי העולם שבו אנו חיים ?
מדוע לא היה מעולם לחץ ציבורי על ארצות הברית שתעשה חקירה כזאת ותחפש נאשמים ?
איני יודע באיזה עולם אתה חי, אבל כך מתנהל העולם שבו אני חי, וכשמוציאים צו מעצר כנגד איזו אישיות ישראלית באירופה (זה התחיל עם שרון וסברה ושתילה, כשלא עלה על הדעת לחפש איזה אישיות מהפלנגות שעשו בפועל את המעשים לצורך מעצר) בגין מעשים שמחווירים מול מעשי בנות הברית במלחמותיהם, איני יכול, אלא לראות בכך חוליים נוספים של החברה האנושית.

ובהזדמנות זו אני קורא גם לך לענות על השאלה שבסוף תגובה 535522
בינתיים יש כאן מישהו שמסרב לענות במוצהר, ולידו קהל גדול של מתעלמים.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535955
התזה שלי ביסודה היא תשובה חד משמעית לשאלתך. התשובה היא כן.
כאשר מנתקים את המושג ''פשע מלחמה'' מן ההקשר של טריבונלים של עורכי דין ותערובת של צדקנות ליגאליסטית עם אינטרסים פוליטיים ציניים ומשאירים אותו בגדר של עקרון מוסרי שצריך לשאוף לנהוג לפיו (גם ללא שיקולים של שכר ועונש), הסתירה בין הקביעה העקרונית לבין הצדקת המעשה היא הגיונית.

הדוגמה של הירושימה ונגסקי היא מצויינת. כפי שכבר כתב לך ההוגג, יתכן שחלק מן האמריקנים ואולי אפילו הרוב, סבורים שהטלת הפצצה היתה מוצדקת ואי הטלתה יכלה להיות פשע גדול לא פחות. יחד עם זאת כל האמריקאים למעט שוליים סהרוריים, יודעים שהטלת הפצצות היתה זוועה מוסרית שאינה יכולה להכלל במורשת האמריקאית לאנושות.

כדי לא להישאר בהצהרות מופשטות, אחזור על מה שאמרתי כבר פעמים רבות. הרג מאות אזרחים במבצע עופרת יצוקה היה זוועה והיתה חובה מוסרית לעשות את כל המאמצים לא להקלע לסיטואציה הזו. דא עקא, ישראל כן נקלעה לשם, בעיקרו של דבר באשמתם המוחלטת של הפלשתינאים ובעצם נותרה ללא כל אלטרנטיבה אחרת. העובדה שהמבצע היה מוצדק ושהסבל האנושי והקרבנות צריכים קודם כל לרבוץ על מצפונם של אבירי הרקטות מעזה, אינה הופכת את מה שקרה לפרק מזהיר בספר תולדות העם היהודי.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535962
רק כדי להבין על מה ענית כן, אחזור בקצרה על השאלה, שלא עסקה כלל ב"עופרת יצוקה", והתוספת הזאת ל"כן", הכניסה בי ספיקות אם ענית על השאלה הזאת או על שאלה אחרת:

אם האיראנים יאיימו בהטלת פצצת גרעין על תל אביב, ואחר כך על יתר ערינו, ואנו נצהיר שאם יעזו להטיל פצצה על תל אביב נגמול בהפצצת טהרן בנשק גרעיני, ואחר כך הם ישמידו את תל אביב כפי שהבטיחו, ואנו נפציץ את טהרן תוך מחשבה שאולי האקט הזה ירתיע אותם מלהמשיך במעשיהם, האם יהיה המעשה הזה שלנו, בעיניך, מעשה בלתי מוסרי ?
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535967
כן.
זה לא כל כך קשה להבין. אם ירית בגנב שחדר לביתך, אתה מצפה שיעניקו לך את פרס נובל לשלום?
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535976
גנב שחדר לביתי זה נושא אחר.
אבל הפעולה בסנריו שתיארתי, היא, לדעתי, צורה מובהקת של הגנה עצמית. כשאדם או מדינה מגינים על עצמם הם לא זכאים בשל כך לקבלת איזה פרס לשלום, אבל בשום פנים ואופן אין בפעולתם פגם מוסרי.
האמת היא שאני די נדהם מתשובתך. גם על התאבדות לא מקבלים פרס נובל לשלום, ואני מקווה מאד שאנשים כמוך לא יעמדו בעמדת החלטה במדינתי, שאחראית על חיי וחיי משפחתי, כי פרושה של העמדה הזאת היא הפקרת חייהם.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535984
לא ברור לי איך אני מפקיר חייו של מישהו.
אולי אלוהים בעצמו ישכנע אותך: "וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה?" יונה ד' י"א.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535987
כתוב שם בפרוש שאנשי נינוה חזרו בתשובה, ובכלל אלוהים שם ובכלל הוא בעמדת שופט שדבר לא יכול, כמובן, לגוע בו, ולא בעמדת מישהו שעומד להישחט.
בסנריו שלי אין דבר כזה, אלא מתואר מצב שאתה מרשה לאימפרית רשע לחסל את כל תושבי מדינתך, משום שהם יודעים שאינך מתכוון להפיל שערה משערות ראשם אם ימשיכו במעשי הרצח שלהם.
זה נורא. יש אומרים שיהדות אירופה הלכה כצאן לטבח, וזו כמובן שטות מוחלטת, כי לא היו בידיהם שום אמצעים להתגונן.
מה שאתה עושה הוא ניטרול במודע של אמצעים שאכן יש לך, לנוכח סכנה קיומית. איני יודע איך בכלל אפשר לגבש גישה כזאת.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535995
מהיכן הסקת שאני עוסק ב"ניטרול במודע של אמצעים שאכן יש לך, לנוכח סכנה קיומית". היכן ראית שאני מנסה לנסח לך "שולחן ערוך" מה "עשה" ומה "אל תעשה" בזירת המדיניות?

מה שעשיתי הוא לציין שפגיעה המונית באזרחים היא מטבעה נגועה בפגם מוסרי בלי אבל ובלי אולי. הפגימה המוסרית הזו מחייבת אותנו לעשות כל מאמץ להימנע ממעשים כאלו או לחילופין להגביל אותם ככל האפשר. בכל מקרה יש לברר היטב היטב שאין שום אלטרנטיבות אחרות.

אתה עוסק כאן באופן סדרתי בהמצאת תסריטים שמטרתם להצדיק פגיעה ללא אבחנה בחפים מפשע. ואני איני יכול אלא להיזכר בזעקת המאות השחורות "הכו ביהודים והצילו את אמא רוסיה".
קביעת הסטנדרט המוסרי שהצבתי לא נועדה להיות מורה דרך למנהיגינו בהחלטותיהם המדיניות והבטחוניות. היא נועדה לומר שראוי לאדם להשקיע את אונו האינטלקטואלי במציאת דרכים להימנע מפגיעות המוניות ב"רבוא אדם ובהמה" ולא במציאת צידוקים למעשים כאלו.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535999
זה שצריך לעשות כל מאמץ כדי למנוע פגיעה המונית באזרחים, זה מובן מאליו, ולא יכול להיות שום ויכוח בעניין הזה. גם להימנע ממלחמות שאין בהן פגיעה באזרחים צריך לעשות כל מאמץ (עשה שלום ורודפהו). אבל החיים מנתבים אותנו למצבים שאנו עומדים בפני הברירה בין פגיעה באזרחים ובין פגיעה בעצמנו, ואז אנו בפני דילמה עד כמה אנו יכולים לפגוע באזרחים כדי להמעיט את הפגיעה בנו. ובהקשר הזה הבאתי את עניין השיפוט הייחסי וההתבוננות במה שעושים אחרים, וגם העלתי את השאלה על שימוש בנשק גרעיני ע''י איראן.
אשר לכך שדבריי מזכירים לך את ''הכו ביהודים הצילו את רוסיה'', איני כאן בעמדת פסיכולוג, אני מאד לא בקי בתורותיו של פרויד, ואיני יכול לעזור לך בעניין זה.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536010
מעניין מה פרויד היה אומר על משה רבנו: ""ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים".
לגופו של עניין, איני חולק על מה שכתבת ברישא של תגובתך. הבעיה היא שאתה לא מסוגל לקבל שישנם דברים שהם פגומים מצד עצמם ללא קשר לתוצאות ולנסיבות. הא לך תסריט - עניין שהיה באחרונה בפוקוס ציבורי - פרשיות הפדופילים. לא צריך להיות לוגיקן מוסמך כדי להבין שהטיפול ההגיוני בעבריינים הללו הוא לקצץ אותם לחתיכות בכיכר העיר. בכל זאת לא רבים מציעים זאת. הסיבה היא רתיעה אינסטינקטיבית שיש לרוב בני האדם משפיכות דמים. ואם כך כאשר מדובר ביחידים מבודדים, מדוע לא יהא כך כאשר מדברים על נינוה ובנותיה. האם גורלם של עשרות אלפי תושבי הירושימה אינו זוועה מוסרית, גם אם סבלם הציל את חייהם של מיליונים אחרים?
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535996
אתה משתמש בתרחיש אפוקליפטי די הזוי שהוא לא באמת רלוונטי לדיון. אתה מתייחס לשאלה כאילו התשובה עליה בינארית: בכל תרחיש נתון של "הגנה עצמית" כל פגיעה ב-X מוצדקת מוסרית, כן או לא?

בפועל יש דיון על מה מהווה "הגנה עצמית", במי פגעת, ובאיזו מידה. יש פה הרבה שטח שפור וכל האפיזודות האלו של מבצעים ודו"חות מתרחשים בתוך השטח האפור הזה, ולא בקיצון שאתה בחרת לבסס עליו את השאלה שלך. זו הסיבה שלא רוצים לענות על השאלה שלך ומוצאים אותה לא רלוונטית.

אני אעלה תרחיש קיצוני באותה המידה אבל בכיוון ההפוך, כדי לנסות להדגים את הבעייתיות: *נניח*, שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה", שיצאנו אליו באופן מוצדק כדי לפגוע בחמאס מתוך הגנה עצמית, קבוצה של חיילים שהייתה מוצבת בתוך אחד הבניינים חבריה - מתוך שעמום או מתוך תחושת כעס ונקם - הייתה יורה בלא-חמושים חפים מפשע בתואנה שהם חשבו בטעות שהם נושאים נשק או שהם נראו "חשודים". האם היה פגם מוסרי במעשי החיילים הללו?
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536000
התרחיש שהעליתי, הזוי רק בעיני מי שרוצה לטמון את ראשו בחול, אבל גם אם הוא הזוי השאלה היא איך לפעול בהנחה שהוא בכל זאת מתרחש, והתשובה על כך מאד בינארית.
בתרחיש שאתה העלית בודאי יש פגם בהתנהגות החיילים, שתפקידם לציית לפקודות ולא ליזום ולהחליט בעצמם החלטות כאלה. אני דברתי כל הזמן על התנהגות כל הצבא והמדינה ששלחה אותו כגוף שלם.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536019
לא ברור לי איך אפשר לדבר על כלל הצבא והמדינה. פשעי מלחמה הם אוסף של מקרים פרטיים. האחריות יושבת על כתפי מי שיושב בראש הפירמידה.

מעבר לזה ישנו שטח אפור שהוא לב העניין ולא שני הקיצונים שהעלנו - כשחיילים בשטח עולים בקשר ומזמנים סיוע אווירי כדי לפגוע בגג או קומה בבניין שבה הם זיהו "תנועה חשודה" במהלך המבצע, ומתברר שהם היו נמהרים מדי וחיסלו משפחה חפה מפשע, אז האם מדובר בפשע מלחמה או לא?
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536024
בדוגמה האחרונה לא מדובר בפשע אלא בטעות. הכל תלוי בכוונה שמאחורי המעשה.
כך גם בסיפורי האונס שהעלה כאן מישהו. אם היה ניצול של סיטואציה המלחמה כדי ''לעשות חיים'' מדובר בכל מקרה בפשע, אך אם הכוונה הייתה הגנה עצמית, השיפוט צריך להיות ייחסי כפי שאמרתי במרוצת הדיון.
ובנקודה זו אנסה לסגור את הדיון בעניין זה, ולא להגיב עוד, כי אני חושב שאנו מתחילים לחזור על עצמנו ומבזבזים זמן לשווא.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536025
אני לא בטוח שיש פה חזרה. אני באמת לא מצליח להבין איך ניתן מצד אחד לשלול באופן גורף חקירה של פשעי מלחמה במהלך מבצע צבאי על בסיס הטענה שהמבצע כולו הוא הגנה עצמית ולכן כל הפעולות בו שבהן נהרגו אזרחים חפים מפשע הן בהכרח בלתי-נמנעות ומוצדקות, ומצד שני להסכים שייתכנו מקרים פרטיים של מעשים לא מוסריים שיכולים להעשות במהלך מבצע צבאי שכזה.

יכול להיות שפספסתי משהו, אבל אני לתומי חשבתי שכל התחקירים והגולדסטונים למיניהם חוקרים בדיוק מקרים מן הסוג השני, כל מקרה לגופו.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536026
ושכחתי להוסיף הערה לגבי ה"לא פשע אלא טעות": חוק לא מתייחס רק למעשים שנעשים באופן מכוון לפגוע במישהו, אלא גם לפגיעה בשוגג (ע"ע "גרימת מוות ברשלנות").

מעבר לזה "להוכיח" כוונה כשחוקרים תקרית שהתרחשה במהלך מבצע צבאי נראה לי כמו דבר בלתי אפשרי בעליל עד היום שבו נפתח טכנולוגיה לקריאת מחשבות. נראה לי סביר מאוד שחיילים יכולים פשוט לנקוט בשרירות לב ו/או רשלנות, כלומר פשוט לא להתאמץ יותר מדי לא לפגוע בחפים מפשע, או להפעיל כוח אש מיותר שגורם לפגיעה בחפים מפשע ללא צורך. אחרי הכל מדובר בסה"כ בערבים, שימותו כל החארות הטרוריסטים האלה. לא ככה?

אם הסכמנו שיש פעולות שהן לא מוסריות במהלך מבצע צבאי, אז למה אי אפשר לבחון מקרים מסויימים ולהעלות שאלות לגבי האם אותו ירי שהרג חפים מפשע היה או לא היה הכרחי, כל מקרה לגופו?
בוא חייל של שוקולד 536033
אני מניח שרובם המכריע של המקרים (ודוגמא מצויינת לכך היא מקרה אימאן אל המס) אינם שרירות לב וגם לא רשלנות אלא פשוט פחד.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535990
>> מדוע לא נחקר לא נחשד ולא הורשע איש בעניין הזה ....

זו קפיצה מחשבתית די מרשימה מ "אף אחד חוץ מאיציק לא חושב שמשהו כאן היה לא בסדר" ל "איך זה שאיש לא הועמד לדין".
בין לבין יש הרבה דרגות ביניים.
כמובן שהאופן שהעולם עובד הוא לא מושלם, וכמו שסבי המנוח נהג לומר, Quod licet Iovi, non licet bovi. לא צריך דווקא את הדוגמה הזו כדי להגיע למסקנה.
לעומת זאת, האקרובטיקה המחשבתית הבאה שנדמה לי שאתה מנסה לעשות, לאמור: "העולם הוא לא מושלם (עם דוגמא) ולכן מותר לישראל לעשות מה שהיא רוצה" לא תופסת, אפילו לא בעיצומה של אולימפיידת החורף.

לגבי ההתעקשות שלך לקבל תשובה על כל מיני תסריטים דמיוניים כמין gedankenexperiment שממנו נסיק מסקנות להתנהגות הנכונה במציאות: זה תעלול מקובל שכמעט תמיד מוביל להוכחת מה שרוצים. כמו שכבר אמרו רבים וטובים: באנלוגיות אפשר להוכיח (כמעט) הכל אם רק מקפידים לבחור את האנלוגיה הנכונה‏1.

אחת הדוגמאות לשימוש לרעה בתעלול הזה הוא "תסריט הפצצה המתקתקת" שאיפשר לניאוקונים ולנבלות אחרות להכשיר את השרץ של עינוי נחקרים.
שום פצצה מתקתקת לא נמצאה ולא נמנעה הודות לתעלול, אבל נחקרים למאות (ואולי לאלפים) עונו בארה״ב, עיראק ואפגניסטן, והנזק שנגרם כתוצאה מכך הן ברמה המוסרית והן ברמה המעשית הוא לא מבוטל.
במלים אחרות - אני לא משחק את המשחק של "אם תינוק שוכב על המסילה וחמישים אברכים אוכלים נקניק, האם נכון לכבות את השלטר"

1לקריצה נוספת: http://uncyclopedia.wikia.com/wiki/Proof#Proof_by_An...
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535997
אתה הסכמת עמי באיזה שהוא מקום ששיפוט לגבי מוסריותן של פעולות מלחמתיות יכול להיות רק ייחסי, וכפי שאמרתי שבעולם שבו מקובל להשתמש רק בנשק הורג ופוצע פעילות לחימה שנחשבת בימנו לטהורה ומוסרית לגמרי, תהיה בלתי מקובלת בעליל, אבל עולמנו לא כזה.
בשום פנים לא אמרתי שמותר לנו לעשות מה שאנו רוצים. זו עלילה. אבל אם אנו נוהגים בחמישה אחוזים, נאמר מהרוע המקובל, אי אפשר להאשים אותנו בשום דבר. זה משמעותו של שיפוט ייחסי שאתה מסכים לו. לא תוכל לשפוט ייחסית בצורה אחרת.
בעניין התשובה לשאלתי הלכת אחרי איציק, ולא ענית. כפי שאמרתי הסנריו הזה עלול להתגלות כמאד מעשי ובכלל לא קיצוני (למה ארצות הברית ה"נאורה" לא היססה להשתמש בפצצות גרעין ואילו איראן של אמדינג'ד תהסס גם אם ידע ששערה מראשו ומראש עמו לא תפול אם יפעל כך ?), אך גם אם נסכים שזה לא מעשי, ואחמדינ'ד הוא שה בעור של זאב, זה ממש לא שייך לעניין, ולא מצדיק התחמקות מתשובה.
כמו במקרה של איציק ההתחמקות מהתשובה ממש לא מוסיפה לך כבוד, ולא משפרת את עמדתך בויכוח.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536003
לא העללתי: אמרתי "הקפיצה הבאה שאני חושב שאתה רוצה לעשות". אני עדיין חושב כך.
לגבי "ההתחמקות מהתשובה ממש לא מוסיפה לך כבוד, ולא משפרת את עמדתך בויכוח": כבודי במקומו מונח. אין לי עניין לספק תשובה של נכון-או-לא-נכון-לעשות-כך-וכך בכל תסריט דימיוני שמישהו ממציא, גם כשמדובר בתסריטים אפשריים.
כל תשובה כזו, בעולמם של אנשים שנֵחָנּוּ באפשרות להבחין בגוונים שאינם רק שחור או לבן דורשת חשיבה מעמיקה והשקעת זמן ואנרגיה.
אם אשלוף לך תשובה "מן השרוול" (או כמו שאומרים האמריקאים, מהתחת) הרי או שיצא שאני תומך במשהו בו איני תומך למעשה, או שיצא שאני מסייע לך "להוכיח" (וראה הקישור בהודעתי הקודמת) את נקודת המבט שלך. ואם נניח שאחרי שקלא וטריא ורוב מאמץ אצליח לנסח תשובה שאני גם מוכן לעמוד מאחריה, יצוץ לו מאן דהוא ששמו דב או אולי שם אחר, ויתקיל אותי בעוד gedakenexperiment ועוד אחד ועוד אחד.

אני בהחלט מוכן לדון אתך על ההיבטים המוסריים שאינם פשוטים כלל וכלל של המציאות (עכשוית או בעבר), אבל אין לי עניין לשחק את משחקי "דילמת הקרונית".
ברוך השם אני כבר לא בצופים.

בכבוד.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536007
בסדר. לא העללת, בגלל שרק אמרת שאתה ''חושב'' שלדעתי מותר לנו לעשות מה שאנו רוצים. אם כך אינך מעליל אלא טועה בהשערתך.
אשר להסברך על התחמקותך מתשובה לשאלה מאד פשוטה. ההסבר לא מקובל עלי. אם תענה ואחר כך אני או מישהו אחר יתקיל אותך בשאלה אחרת, תנסה לענות גם עליה. זה פחות או יותר מה שאנו עושים כאן. לא רק מרצים אלא גם מקשיבים ומנסים להתייחס.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536018
"לא מקובל עלי" זה דיבור של מ״כ. ברוך השם, הפרק הזה בחיים מאחרי.
ניסיתי להסביר לך שלשאלות רבות מסוג "אם א׳ עושה מעשה X ואז ב׳ עושה מעשה Y, האם נכון יהיה מצדו של א׳ לעשות מעשה Z" לא קל ולא פשוט למצוא תשובה. אין לי עניין להכנס לדיון מוסרי-פילוסופי-היפותטי בשאלה שהעלית.
סירובי לחזור אליך עם תשובה בהחלט יכול לשמש לך סיבה לסרב להמשיך להידיין איתי.
היפה הוא שאינך צריך לא סיבה ולא תירוץ: אם אינך מעוניין להידיין, אין לי לא יכולת וגם לא רצון לכפות עליך.
בדומה, אינך יכול לכפות עלי או על כל מגיב אחר בפורום זה לענות על שאלה שאתה שואל. אלו הם הפרמטרים של הדיון.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536427
אני לא יודע איזה אמריקאים אתה מכיר אבל את התשובות הם בד''כ שולפים מהחפת.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536022
''כמו במקרה של איציק ההתחמקות מהתשובה ממש לא מוסיפה לך כבוד, ולא משפרת את עמדתך בויכוח.''

אם כבר אד הומינם אני דווקא חושב שסגנון דיון קנטרני שגולש תכופות לגופו של אדם ''לא מוסיפה לך כבוד, ולא משפרת את עמדתך בויכוח''.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535994
> "מדוע לא היה מעולם לחץ ציבורי על ארצות הברית שתעשה חקירה כזאת ותחפש נאשמים?"

הנה הזדמנות מצויינת לשוחח על המציאות כפי שביקשת שוב ושוב. האם נראה לך שאותן פצצות היו נופלות בשלום לו נעשה הדבר על ידי מדינה שאינה מעצמה (וללא גיבוי של מעצמה כלשהי)? על דרך זו אפשר להצדיק גם אונס של 100000 נשים בזמן מלחמה, פשוט כי אף גוף מדיני או בין-מדיני לא היה יכול להתנגח עם ברה"מ על קטנות שכאלה.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 535998
לא 100,000 אלא שני מיליון http://en.wikipedia.org/wiki/Mass_rape_of_German_wom... .
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536001
לצערי לא הבנתי את הטיעון, ועליך לעשות מאמץ ולהסביר את עצמך טוב יותר.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536005
זה לא "טיעון", זה הסבר: כשם שאף אחד לא דרש (ולא דורש) דין וחשבון מברה״מ בנוגע לאונס שני מיליון (!) נשים גרמניות, שלית מאן דפליג שזה פשע, אף אחד לא דורש דין וחשבון מארה״ב על הפצצות תבערה מאסיביות ושימוש בנשק גרעיני כנגד מטרות אזרחיות במלחמת העולם השניה.

כמו שציינתי קודם: Quod licet Iovi, non licet bovi.

הרלוונטיות לדיוננו היא שזה כשל לוגי לגזור גזירה שווה בין מה שהמעצמות מרשות לעצמן ובין מה שהעולם מרשה לישראל. ישראל אינה superpower, וניתן בהחלט להוציא צווי מעצר או עיכוב כנגד שר החוץ שלה, רמטכ״לה וראש ממשלתה במדינות זרות.
תוכל לצעוק "צביעות" עד שיכחילו פניך, העולם עובד איך שהעולם עובד.

הדרך הנכונה להתמודד עם עובדות לא נעימות אלו איננה להראות לשאר העולם כמה הוא צבוע, כי אם לדאוג שכפינו תהיינה נקיות (במידת האפשר).
למע״ד, בהתנהלות צהל וישראל כלפי עזה בפרט והעם הפלסטיני (שאתה כופר בקיומו) בכלל, אנו כושלים במבחן הידיים הנקיות - אפילו עם הסייג של "עד כמה שאפשר".

העובדה שלא כל האומות האחרות עוברות את המבחן הזה היא ברמת רלוונטיות נמוכה, הן מהבחינה המוסרית והן מהבחינה המעשית (כמו שכתבתי כבר באייל במקום אחר: "הגנת אבו חצירא", כלומר לטעון ש"גם אחרים עושים את זה ולכן גם לנו מותר" לא עזרה לאבו חצירא בזמנו, ולא עוזרת לישראל היום).
בון ג'ובי אוהב פרות. 536043
מזל שבדקתי בגוגל.בהתחלה ניחשתי( על פי ה''בובי'') שהמשמעות היא ''בשביל כוס חלב לא צריך את כל הפרה''.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536060
לא ממש קשור, אבל בנוגע לאונס שני מיליון (!) נשים גרמניות. העיתונות פרסמה לאחרונה שנתניהו הבטיח לרוסים להקים בישראל אנדרטה לחיילי הצבא האדום שנפלו במלה"ע ה-II. אעיז לשער כי כמקובל בימינו היתה זו שליפה מן המותן. האפשרות שיקרה לאנדרטה הזו מה שקרה לאנדרטה לחייל הסובייטי האלמוני במז' ברלין, לבטח לא נשקלה (הגרמנים קראו לה אנדרטת האנס האלמוני).
האניקדוטה הזו מדגימה יפה שלא חשוב מה הסיבות והנסיבות, לפשעי מלחמה יש מחיר. למרות שהפרשה הזו מעידה יותר מכל דבר אחר בעיקר על רמת המשמעת בצבא האדום דאז, הרוסים (בניגוד לבנה"ב האחרות) נחרתו בזכרון האירופי כברברים השוטפים מלפפונים באסלות ואונסים סבתות. אפשר רק לשער מה היתה השפעת הדעות הללו על מה שקרה באירופה במחצית השנייה של המאה ה-‏20.
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536063
מה "קרה באירופה במחצית השנייה של המאה ה-‏20"?
אתמול היה אפור, ויהיה גם מחר 536030
הוגג (תודה!) הסביר זאת היטב בשלוש הפסקאות הראשונות של תגובותו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים