![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מניסיוני הרב בהוראת לשון לבגרות - אין טעם בהוראת הבעה והבנה. מי שלא למד לכתוב פסקה עד כיתה י' או לסכם קטע קצר - חבל על זמנה ומשאביה של המערכת. נושאים אלה יש ללמד מכיתה א' ולא להתעורר ברגע האחרון. דוגמה לתגובת תלמידים לאחר בחינת הבגרות: תלמיד: "לא הבנתי את המילה בקטע." מורה: "אבל הייתה כוכבית ליד המילה והערת הסבר בתחתית העמוד." תלמיד: אז בשביל זה יש שם כוכבית!" שמעתם פעם על בחינה על מבנה הבחינה? אין בררה כשמלמדים הבעה תלמידים שלא מבינים כמה שאלות יש לפתור בכל חלק. יוחזרו בתי הספר המקצועיים! |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קטונתי מלהעיר בנושא חינוך, בגרות, או לשון. אבל אני סקרן לדעת, למה אתה קורא להחזרת בתי הספר המקצועיים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
משום שבתי ספר מקצועיים לא מנסים ללמד ישעיהו את מי שבקושי מבין את מדור הספורט בעתון. מלמדים את מי שיכולותיו העיוניות נמוכות מקצוע שיכול להקנות לו תעסוקה. המשגה שנעשה הוא סגירת לבו של החינוך המקצועי מסיבות פופוליסטיות וכלכליות תחת האיצטלה ההומניסטית של "כל אחד זכאי ללמוד לבגרות." התוצאה: תלמידים חסרי יכולת עיונית שאין להם לא בגרות ולא מקצוע אלא תעודת "פרח קיר" בכיתה עיונית. זה ממש לא ייאמן: אנשים נכשלים בגרות אחר בגרות ומגיעים עד י"ב במימון המערכת. שיעור הזכאות לבגרות היום הוא בערך 50 אחוז אולם שיעור המבלים 12 שנות לימוד במערכת הוא גבוה הרבה יותר. משמע: אנשים מגיעים לכיתה שלוש שנות תיכון אבל רק חצי מקבלים בגרות מלאה. לרבים חסרות כמה בחינות אבל אחוז אדיר מקרב מסיימי 12 שנים לא מקבל בגרות לעולם. אז הם עושים בבית הספר כל השנים האלה, לכל הרוחות? ולמה מממנים את זה? מתגאים היום באחוז נשירה נמוך אבל הנושרים לא בהכרח לומדים ומסיימים בגרות. אז מה הם עושים שם? להפך, יש לעודד מצב של חפיפה בין אחוז הזכאים לבגרות לאחוז שאינו נושר: מי שלא נושר ואינו בוגר, הוא בגדר בזבוז. בזמנו היו "תעודות גמר" אשר תבעו פחות מאשר בגרות אולם ההוראה ברמה נמוכה יותר למי שרמתו נמוכה יותר אפשרה לאנשים ללמוד משהו. היום אתה עומד מול תלמידים ואתה רואה שאין להם היכולת להבין. התוצאה היא לא "כל אחד מבין כפי יכולתו" אלא שרבים מהם אינם מבינים כלל. ללמד עגנון או שווא מרחף למי שבקושי כותב בלא שגיאות זה פשוט בזבוז. שום דבר לא נקלט. פשוט זורקים כסף לפח בניסיון להפוך את החלש לבינוני מינוס. אין להסיק כי הכשרה מקצועית מבטיחה תעסוקה אבל היא מבטיחה הרבה יותר משום דבר. ובכל מקרה מגיעים בסוף להכשרת מובטלים, אז למה לחכות? תלמיד: המורה, אי אפשר שגם שתי נקודות וגם שלוש נקודות זה צליל E. תבחר אחד. נראה לך שמי שמסוגל לייצר הערה כזו מקומו בבית בספר עיוני? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ההערה המצוטטת שבה בחרת לסיים נראית לי כדוגמה מאוד לא מוצלחת. בקשה (קנטרנית) להסברת ההבדל בין צירה לסגול, חושפת עניין ומקוריות של המתלונן, מעבר לבורות ולנמנום במהלך בית הספר היסודי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק להפך: עצם העובדה שתלמיד חושב שניתן לצמצם ולאייך את חומר הלימוד רק כי הוא לא מצליח להבין שיש בעולם שני דברים שונים שנראים או נשמעים דומה רק מראה שאין לילד שמץ של גישה אל העניין הקרוי "לימוד." לא מדובר פה בחשיבה ביקורתית אשר תמיד חייבת להתבסס על הבנת הדברים עצמם אלא מחסום מחשבתי המניח כי ניתן לצמצם את העולם לממדים שקל לתפוס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא השתכנעתי, אם כי גם לא נכחתי בכיתה בעת השמעת ההערה. הכתיב העברי לא הגיוני בהתייחס לשפה המדוברת. אין מה לכעוס על מי שמתקומם על חוסר היגיון זה, אפילו אם הוא מתקומם מתוך בורות תהומית; צריך להסביר לו את המקור ההיסטורי, את קיומם של מבטאים שונים, ואת היופי שנחבא מתחת לבלגן. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל זהו, ילד שמגיע לתיכון בלי לקלוט שהעברית היא שפה קדומה, שעברה מספר גלגולים והעברית המודרנית היא רק אחד מהם, הוא בבעיה חמורה. גם אם המורים שלו היו ממש גרועים, זה דבר שעולה מאליו מכל טקסט שני בערך שמלמדים בכיתה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דווקא נראית במקום, ההערה של התלמיד בסוף. (מצד שני, אין לי אפילו בגרות אחת. אז תתעלם). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האם תפקידו היחיד של בית הספר (= הבצפר) "לייצר" תעודות בגרות? זה נראה תמוה משהו. הלא לתעודת הבגרות כשלעצמה אין ערך (כמו שלחתיכת נייר שכתוב עליה "1000 שקלים" אין ערך *כשלעצמה*) אלא רק במערכת המעניקה לתעודה ערך כלשהו. האם באמת המפתח להשכלה הוא "זכאות לבגרות"? איני בא לטעון בהכרח שרצוי ש 100% מבני האדם יבלו בבצפר 12 שנים. (ולמה דווקא 12?). אני גם לא אומר שלא: בנקודה זו אני חסר דעה ואולי אפילו חסר דעת. אני רק שואל האם אבן הבוחן הנכונה בהחלטה לכמה השכלה במימון הציבור זכאי פלוני ולכמה פלמוני היא דווקא אותה "זכאות לבגרות" שהזכרת. בב"ח |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק! אין תפקיד בית הספר לייצר תעודות בגרות וכן תפקידו לחנך ולהשכיל: אז שיעשה זאת לפי רמת התלמיד וצרכיו ולא לפי תבנית נורמטיבית. תמיד מפתיע לגלות איך אפילו בכיתות הנחשלות ביותר ניתן לעורר את התלמידים לחשיבה ולדיון ולהרחיב עולמם אם עושים זאת לפי רמתם. אבל כשכופים עליהם את שמעל לרמתם, לא יוצר שום דבר. אני יכול לספר במרירות איך אני אישית הצלחתי להעביר את בחינת הבגרות בדקדוק תלמידים שרמת העברית שלהם נמוכה כל כך. תבינו, שהיו לי תלמידים שלא הבינו את פירוש הפועל ב"הם מלאים אותי בדבריהם" אבל עדיין עברו את הבחינה (אם כי את הפועל הזה הם לא ניתחו כהלכה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם אני מבין נכון, אתה מציע לסווג את הילדים לשני סוגים - אקדמאים ופועלים - בשלב מוקדם ככל האפשר. אתה בטוח שחשבת לעומק על ההשלכות של סיווג שכזה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מדינות מפגרות כמו שוויץ אכן מפרידות כבר בשלבים מוקדמים (כיתה ו', לפחות באזורים מסויימים) ומיעדות חלק ניכר להיות ''פועלים''. כל זמן שמשאירים מסלולי מעבר למי שבאמת רוצה (למשל האו''פ), נדמה לי שזה משחק לטובת רוב האוכלוסיה (משני הסיווגים). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פרט לעובדה שככה עושים בשוויץ, יש לך איזושהיא הוכחה שזה באמת לטובת כלל האוכלוסיה? יש לא מעט דברים בשוויץ (ובמדינות אירופאיות אחרות) שלא כדאי ליבא לישראל. ואם גם יורשה לי לשאול, איך מחליטים מי שייך למעמד הפועלים ומה הסיכוי של בן מהגרים מטורקיה להתקבל למסלול האקדמאי? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוכחה ? ודאי שלא. אבל כששאלת האם אור חשב על כך לעומק, רציתי לציין שיש כאלו שחשבו והגיעו למסקנות חיוביות בנושא. מהמעט שראיתי, נדמה לי שהנסיונות לכפות שוויון לאורך חלקים ניכרים מדי של 12 שנות הלימוד, גורמים לתיסכולים מצד כל המעורבים. ההחלטה הזו מתקבלת ע"ב מבחנים, אם תתעקש אפשר לדבר על מבחנים שאינם תלויי תרבות/שפה1 כפתרון (אולי דוגמת רייבן). לבן של מהגרים לא צריכה להיות בעיה מיוחדת, להפך, מהגרים עניים נוטים לעודף מוטיבציה במצבים מסויימים. 1 עד כמה שהדבר ניתן. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא שמבחנים זה רעיון רע, אבל ניתן גם לשאול את התלמיד. אני בטוח שחלק מהתלמידים שלא מסתדרים עם מסלול הלימודים של היום ישמחו לעבור לבית ספר מקצועי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לשאול את התלמיד זה רעיון משובח. אני בטוח שחלק גדול מהתלמידים שלא מסתדרים עם החומר באנגלית או מתמטיקה ישמחו לוותר על הנושאים האלה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סליחה על חוסר ההבנה, אבל זה היה בציניות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הייתי צריך לנחש כשאמרת שהרעיון שלי מעולה. (: אבל ב תגובה 533701 יוסי אומר ברצינות גמורה את מה שאתה שאמרת בציניות. וכן, אני אכן בעד שיהיו מסלולים שלא כוללים מתמטיקה או אנגלית. יש מספיק מקצועות(אפילו חצי אקדמאים) שבהם לא צריך אחד מהמקצועות הללו או אפילו את שניהים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קל לנפנף בפתרונות קסם כמו "מבחנים שאינם תלויי תרבות/שפה", או "צוות מומחים אובייקטיבי וחסר פניות". אבל מכיוון שהמוציאים לפועל הם בסך הכל בני אדם קטנים ועלובים, כדאי גם ללמוד מניסיון. כשסיווגו את הפועלים לעתיד בישראל, מנגנון הניפוי היה מבחן רוחב והערכה של היועצת והמורים בבית הספר. בהרבה מקרים החלק של היועצת הסתכם בניפוי, בוא נאמר, מי שלא נראה לה כמו אקדמאי לעתיד. כפי שנרמז בתגובה 533367, ההטיה התרבותית היתה בעיקר בצד של הממסד ומקבלי ההחלטות בשטח. ממש לא נראה לי שכדאי לחזור לשם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
העובדה שאפשר לעשות דברים בצורה שגויה (שלא לומר מפגרת) לא מהווה נימוק נגד עשייתם באופן נכון. כשמוציאים לפועל, אפשר לעשות זאת כראוי, כאשר ההערכה מתבצעת ע"י גוף בלתי תלוי ומחוץ למסגרת בית הספר (פיזית במקום אחר, כאשר למורים אין רשות להיכנס למתחם; אישית אני לא מבין למה בגרויות לא נערכות כך). הבחינות הפסיכומטריות היום נערכות באופן דומה1. 1 ולכל הטענות על כושר הניבוי המוגבל, אשמח לראות בחינה2 עם ניבוי טוב יותר. 2 שמועה גורסת שרמת ההכנסה של ההורים מהווה מנבא טוב יותר, אבל כהקרבה לאלוהי השוויון הקריטריון הזה נפסל טרם נבדק לעומק. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה הטעם בעריכת הבגרות המחוץ לבתי הספר? לאתר כל כך הרבה כיתוב יהיה כמעט בלתי אפשרי והעלות תהיה גבוהה ומדוע? מה הטעם? היום מקבצים את המורים בחדרי המורים (וכך מונעים מהם למנוע מן המשגיחים לעודד העתקה) ודי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בחינות אקסטרניות נערכות כך , לא ניתקלתי בשום בעיה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בבית הספר התלמיד מרגיש "בעל בית", הוא יודע איפה אפשר להחביא פתקים, ממי אפשר להעתיק וכד'. אני גם יכול להעיד מנסיון אישי ששיעור ההעתקה בבגרויות (לפחות בזמני) הינו גבוה. תרחיק אותו מכל מה שמוכר לו, מכל מי שיכול לעזור (ומורים כן עוזרים לפעמים, קל וחומר חברים) ותקבל הערכה טובה בהרבה של היכולות שלו. באו"פ למשל גם מערבבים בחינות שונות, כך שהנבחן לידך בכלל מתמודד עם מקצוע אחר. העלות כמובן לא משתנה, מה אכפת למשרד החינוך אם א' נבחן בבית הספר של ב' ולהפך ? הבדיקות מימלא נערכות במקום אחר וע"י אנשים אחרים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל בחינה במקום לא מוכר עלולה להטות את התוצאות ה''אמיתיות'' של הנבחן כלפי מטה באופן לא הוגן. למשל, אם לקח לו זמן לאתר את המקום והוא הגיע כמעט-באיחור, מה שגרם לו ללחץ ומתח לפני הבחינה. למשל, הוא אינו מכיר את החלל הפיזי והתיישב במקום שבו לא נוח לו לראות את הלוח (או אביזר אחר שחיוני לבחינה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היכולת להגיע בזמן לאירועים חשובים היא תכונה חיונית לאדם בוגר, ואם בחינת הבגרות תוכל במידה מסויימת לשקף זאת, אשרינו. להתיישב במיקום לא נוח אפשר גם במקום מוכר, לכן חשוב שהמארגנים ידאגו לתנאים סבירים. הרבה בחינות במהלך החיים מתקיימות במקומות שונים (חלק מהבחינות באוניברסיטה, תאוריה לרשיון נהיגה, תחרויות ספורט והסמכות למינהן). נערים בני 15-18 אינם אוכלוסיה מפגרת שלא יכולה לצאת מגבולות הכיתה בלי להיכנס להלם תרבות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה לא קשור לבגרות או לאחריות. גם אצל ספורטאים מקצוענים, מבוגרים בכל קנה מידה, יש הבדל בין משחקי בית ומשחקי חוץ. כך גם בטסט נהיגה - בוחנים מחמירים יותר לוקחים את הנבחן לסביבת נהיגה שאינו מכיר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כשכולם ''משחקים'' רק ''משחק חוץ'' ואין לאף אחד ''משחק ביתי'', זה כבר לא משנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון. אם כי אחד האינטרסים הלא-רשמיים של המערכת הישראלית הוא להעביר כמה שיותר נבחנים את הבגרות. צעד כזה, שפוגע קולקטיבית בציונים של כולם, לא בדיוק עוזר לזה (אלא אם יפצו עליו בפקטור, ואז מה עשינו). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה שעשינו זה ככל הנראה להעריך בצורה טובה יותר - בהנחה שתלמידים מעתיקים ולא מעתיקים מושפעים באותו אופן מה"לחץ" של שינוי המיקום, אזי אם נפצה עליו בפקטור, הוא אמנם ישפר את המצב לכולם בממוצע, אבל יהיה בעיקר בונוס או תיקון למי שלא מעתיק, בעוד מי שמעתיק אמנם יזכה לפקטור, אבל יפסיד יותר (ואם תלמידים מעתיקים מושפעים יותר לרעה מהלחץ בשל שינוי המקום - אדרבא, ויש מי שיגיד אפילו: "מגיע להם"). אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, כי הניסוח יצא לי קצת מגושם. כלומר, מה שרציתי להגיד, זה שזה יסייע לנו להעריך בצורה יותר מדויקת את הנבחנים ולתת פחות אפשרות לרמייה, ואם זה מוריד לנו את אחוז העוברים, הפקטור שהצעת כדי להחזיר את האחוז למה שהיה לא יפגום בהערכה המדויקת יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה משנה, כי זה לא משפיע באותה מידה על כולם. (אם זה טוב או לא, זו כבר שאלה אחרת) באופן כללי אם אפשר בצורה זולה יחסית לגרום לנבחן לעשות את הבחינה בנוחות ונינוחות רבה יותר, למה לא? יש יותר בגרויות מבחינות פסיכומטריות. את הבחינות הפסיכומטריות דוחסים למועד אחד. בבחינה הפסיכומטרית זה להלכה לא נוראי כי לא אמורים להתכונן אליהם כמעט. אולם בחינות הבגרות בודקות בפירוש גם ידע. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפחות בשמן, בחינות בגרות אמורות להראות על בגרות כלשהי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
צר לי על הציניות, אבל המילה "בגרות" בהתייחס לבחור בן 18 בישראל, משקפת מקסימום את הלגיטימציה החברתית להפוך אותו לבשר תותחים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ועל זה כולנו מתלוננים, מה לעזזאל קורה פה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה לי שב-20 השנה האחרונות, הלגיטימציה החברתית להפיכת ישובי ספר לבשר תותחים, עזה מן הלגיטימציה לשלוח גברים צעירים מאומנים וחמושים למשימות מסוכנות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וגם הלגיטימציה לשימוש בסמים קלים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז מה היה לנו שם? בתי ספר עם מקצועות שונים ומגוונים. רק התלמיד מחליט מה מתאים לו, אבל בית הספר רשאי להתנות את הלימודים בבחינות קבלה. הבוחנים צריכים להיות צד שלישי, והמבחנים צריכים להיבדק באנונימיות כדי למנוע, ולו מראית עין, של אפליה. בקיצור, להקדים את האוניברסיטה והפסיכומטרי. אני בהחלט בעד. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה לנו לא נתנו שיעורים כאלו? סוף-סוף מקצוע מועיל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מאותה סיבה שלא נתנו בזמננו שיעורים במחשבים: שליטת התלמידים בחומר היתה גבוהה משמעותית מזו של המורים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בזמנך לא נתנו שיעורים במחשבים כי לא היתה כיתה גדולה מספיק למנוע הקיטור. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עלילה גסה. בזמני לא השתמשו במנוע קיטור. __ היה חמור שהלך במעגלים וסובב את הטורבינה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא חושבת שזו צריכה להיות קביעה של המערכת. התשובה, אני מניחה, היא מי שרוצה. הבעיה היום היא שהרבה פשוט לא רוצים ו/או לא מסוגלים, ובלתי אפשרי להכריח את מי שלא רוצה ללמוד. יש גיל מסוים שממנו זה בסדר לעצור ולומר - אוקיי, ניסינו, מיצינו, לא חייבים בכל מחיר. אם מדובר בתלמיד מתקשה אבל עם מוטיבציה, אז אפשר לעזור ולחזק ויש מערכות תומכות; הבעיה היא אצל מי שלא רק לא מסוגל, אלא גם לא רוצה, ואי אפשר לרצות בשבילו ואם הוא בכלל טורח להגיע, הוא רק מפריע למי שכן מנסה ללמוד (אולי בחוסר חשק, אבל רוצה, בשורה התחתונה. גם אני לא קמתי בבוקר לבי"ס עם שיר בלב, אבל היה חשוב לי להצליח בלימודים ולהמשיך הלאה ומעולם לא חלפה במוחי אפילו המחשבה לוותר על תעודת בגרות, למשל). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה לי שאנחנו מסכימים ברוב הנקודות. אני אשמח אם ילדים שונים יוכלו ללמוד במסלולים שונים. ובטח שלא כולם חייבים ללמוד שטנץ', או להוציא תעודת בגרות, או אפילו לסיים שתים עשרה שנות לימוד (מי כמוני יודע). הדבר שמפריע לי הוא השאיפה של גורמים מסוימים, ובעיקר כאילו שבאים מתוך מערכת החינוך, להדביק תוויות על ילדים קטנים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא יודע אם זה לטובת האוכלוסיה אבל אולי כלכלתה היציבה של שוויץ היא דוגמה טובה לכך שזה לא מזיק. מעבר לכך, תפקיד המדינה הוא לדאוג למדינה, לא לשאיפות המקצועיות של היחידים. קיבלו 8-10 שנות לימוד אחידות ושוות. לא מספיק? הרי באותה מידה היה ניתן לטעון שצריך למיין רק אחרי התואר השני. ואם בן המהגרים נדון לחיי עמל שתי בררות עומדות בפניו: למרוד כנגד המיון הממשלתי ולרכוש השכלתו בדרכים אחרות (ולא חסרות). לקבל את מה שניתן לו ולהשקיע בצאצאיו. כל הדיון הזה מזכיר את אנה קרנינה של טולסטוי שבו מנסה לווין, בעל האחוזה, לקדם ולהשכיל את הפועלים לאחר הרפורמות האגרריות. והנה, ככל שינסה וכל שנותנים להם אדמה משלהם, כך הם נחשלים יותר ומפסידים יותר. ובסוף כולם סובלים ומפסידים. אז הוא מסיק כי טבע האדם חייב להיות גורם שנכנס לחישוב כלכלי, ממש כמו סוג האדמה ומחיר החיטה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה יכול להסביר איך הגעת למסקנה שבתי הספר המקצועים לא מזיקים לכלכלת שוויץ? אם כבר משחקים בנתונים סטטיסטים שלא מוכיחים כלום, נראה לי שהמתאם ההפוך בין מספר בתי הספר המקצועיים לתל"ג בישראל הרבה יותר מובהק. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא עדיף לחקור כמה לומדי מקצועות עובדים במקצוע אותו למדו? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הניחוש שלי - פחות מאחוז. אבל אז מדובר היה במגמות מסגרות, חרטות, אלקטרוניקה בסיסית, עיצוב שיער, חטיבת עצים ושאיבת מים. אילו היו בתי ספר מהסוג שהצעת בתגובה 533367 יתכן שהמספר היה גבוה יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"מפגרת", אמרת בציניות, אבל האמירה הנכונה היא ששוייץ היא אכן מדינה שמרנית מאוד. דוגמה אחת: מבין מדינות אירופה המערבית, שוייץ היתה כמעט האחרונה להעניק זכות בחירה לנשים - רק ב-1971 (זכות חלקית לנשים ב-1968). רק ליכטנשטיין איחרה יותר ממנה - ב-1984. השוייצרים הם שמרנים בעוד מובנים (ולאור "חוק הצריחים", יש אומרים גם - גזענים, ובגלוי), כך שלא ייפלא שבמדינה כזו נשמרות בקנאות מסויימת הגבלות על הניעות החברתית וביצור כוחה של האליטה השלטונית, בין השאר באמצעות מבנה מערכת החינוך ובאצטלה של "התמקצעות אופטימלית", וכולי. כמו שכבר נאמר כאן - לא כל שיעור כדאי ללמוד... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האם חשבת לעומק על מה שמסתתר מאחורי המינוח "אקדמאים ופועלים"? ההנחה הראשונה בקטגוריזציה הזאת שהיא שאקדמאי יושב לו במזגן ומשתכר היטב והפועל זוחל בגריז ומשתכר פרוטות. זוהי מערכת דימויים במתאימה לרומנים של דיקנס אבל לא למציאות. כמה אקדמאים מובטלים או שעוסקים לא במקצועם יש לנו היום? כמה מהם משתכרים שכר נמוך מאוד? ואילו כמה עובדי כפיים משתכרים הרבה יותר? השווה למשל את ציבור המורים לציבור הטכנאים במפעלי אינטל בנגב? אני מאמין שקיימת התאמה בין השכלה להכנסה, אבל האם המתאם הזה יציב, או שמה הוא הולך ודועך ככל שיש יותר משכילים? כמה כסף השקיעו עורכי דין מובטלים בהשכלה שלהם? האם לא משתלם למדינה לעודד חינוך מקצועי או טכנולוגי במקום לייבא פועלים מסין או מתאילנד? הרי הכסף כבר קיים: כיום הוא משמש לסבסוד לימודים אקדמיים חסרי תועלת המשמשים כתנאי כניסה לעבודות מזכירות. ההנחה השנייה היא שיש דיכוטומיה בין אקדמי לפועל - כאילו אין חינוך טכנולוגי או כמה שלבים אחרים באמצע. ההנחה השלישית בסיווג הזה היא שהשכלה חשובה מפרנסה: שאל את האקדמאים המובטלים האם זה נכון? (ההנחה הרביעית העקיפה היא שאקדמאים יהיו אזרחים טובים ונבונים יותר: בולשיט. תראה את הכנסת שלך.) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בתור נוסעת ברכבת קראתי בישראל היום מאמר של בועז ביסמוט על איך שהוא העז לקרוא עיתון ספורט בסורבון |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |