![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המוסדות הצליחו להנהיג רק את שהיה בו צורך: שפה "בסיסית" משותפת ואוצר מילים סטנדרטי. הניסיון להנהיג הגייה ספרדית ודקדוק שמי "יותר", שהצדקתם הייתה אידאולוגית בעיקרה, לא הצליח כלל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המוסדות הצליחו לעשות דבר מדהים. אבל, כמובן, אני לא טוען שמוסדות לבדם יכולים לקבוע את המציאות החברתית. המציאות הזאת נוצרת מיחסי גומלין בין אינדיבידואלים, מוסדות, תנאים חומריים, רעיונות וסיטואציה היסטורית. (וזאת עוד סיבה מדוע שוק חופשי כמבנה מקובע אינו יכול להתקיים לורך זמן). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן כי כן. אבל מתי מוסדות יכולים להשפיע ומתי תהיה ההשפעה הזו קרובה לתוצאות המיוחלות? אם חסרות מילים בלקסיקון, והוועד או האקדמיה1 מציעים מילים חדשות, הן כנראה ייקלטו. אם המדינה מציעה פתרון בתחום שהשוק לא מיטיב לפתור, מרבית האזרחים כנראה "יתנו לו צ'אנס" וישלמו עליו. אך כאשר ההצדקה היחידה למדיניות היא מעין אידאולוגיה חלופית לנורמה וכאשר המדינות הזו היא המלצה בלבד (נניח, חמש דקות על "אף על פי ש" במקום "למרות ש"), אפשר לצפות את הכישלון מראש. ---- 1 מאתר אמור "מעל"ה" - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/023/240.html |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון. למה בכלל צריך בית־ספר? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כדי להפנים את עקרון שיתוף הפעולה, בין השאר. זה חשוב מאוד. אשמח להתדיין על שאלה ברורה יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זו סתם אינדוקטרינציה של המדינה. מי צריך את זה? באופן כללי מילים טכניות נכנסות בהמוניהן לשפה. לא תוך שנה ותוך שנתיים: לוקח זמן למילה חדשה להיקלט. שימוש במילים זרות פשוט הרבה פחות נוח (לדוגמה: המפלצת "אינדוקרינציה" שלמעלה. דוגמה חלופית: "בלוג" היא מילה קצרה ודומה מספיק למילה עברית. אני מניח שהיא תיכנס ללא צורך בתרגום). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"זו סתם אינדוקטרינציה של המדינה. מי צריך את זה?" - בני אדם, מלמד הניסיון. אני עדיין מתקשה להבין את הטענה הסמויה או הגלויה שלך. לא ביטלתי צורך כלשהו, ואף לא קבעתי שצריך לחדול כאן ועכשיו משיטות "מלמעלה למטה" בחינוך. כל שאמרתי הוא שההצלחה של שיטות אלו תלויה, בין השאר, בצורך אמיתי כלשהו1. לגבי התחדישים, אני מסכים כאמור ("אם חסרות מילים בלקסיקון, והוועד או האקדמיה מציעים מילים חדשות, הן כנראה ייקלטו"), אלא שלצערי לא לכך יוקדשו חמש הדקות. ---- 1 "שהמורה לא יכה אותי בסרגל", למשל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ולכן כולנו מדברים בהגיה אשכנזית כמו ביאליק: "שלום רב שובך ציפורה נחמדת. מארצות החום אל חלוני הגעת." | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כולנו מדברים בשעטנז. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |