בתשובה ליעל, 17/01/02 12:25
מגילת אסתר - הדוד בא 53169
יובל רבינוביץ • בתשובה ליעל יום ו', 18/1/2002, 1:35
>*למילה דוד יש להתייחס כפשוטו.
בסדר. למלה דוד יש בעברית כמה משמעויות. האחת היא אחי האב או האם. השניה היא אהוב או חבר. דווקא הפירוש השני זוכה בתנ"ך לאיזכורים רבים, במיוחד בשיר השירים. האיזכורים שם הם רבים ביותר, והם מתחברים לשירת אהבה נדירה. לנוחות הקוראים (ויתכן שלמגינת ליבם של אחרים) קיבצתי כאן את האיזכורים:

שיר השירים, פרק א':
פסוק יג: צרור המור דודי לי בין שדי ילין.
פסוק יד: אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי.
פסוק טז: הנך יפה דוד אף נעים, אף ערשנו רעננה.

פרק ב':
פסוק ג: כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים; בצילו חימדתי וישבתי,
פסוק ח: קול דודי, הנה זה בא; מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות.
פסוק ט: דומה דודי לצבי, או לעופר האיילים; הנה זה עומד, אחר
פסוק י: ענה דודי, ואמר לי: קומי לך רעייתי יפתי, ולכי לך.
פסוק טז: דודי לי ואני לו, הרועה בשושנים.
פסוק יז: עד שיפוח היום, ונסו הצללים: סוב דמה לך דודי לצבי, או לעופר

פרק ה':
פסוק ב: אני ישנה, וליבי ער; קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי
פסוק ד: דודי, שלח ידו מן החור, ומעיי, המו עליו.
פסוק ה: קמתי אני, לפתוח לדודי; וידיי נטפו מור, ואצבעותיי מור עובר,
פסוק ו: פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר; נפשי, יצאה בדברו--ביקשתיהו
פסוק ח: השבעתי אתכם, בנות ירושלים: אם תמצאו, את דודי--מה תגידו לו,
פסוק ט: מה דודך מדוד, היפה בנשים: מה דודך מדוד, שככה השבעתנו.
פסוק י: דודי צח ואדום, דגול מרבבה.
פסוק טז: חיכו ממתקים, וכולו מחמדים; זה דודי וזה ריעי, בנות ירושלים.

פרק ו':
פסוק א: אנה הלך דודך, היפה בנשים; אנה פנה דודך, ונבקשנו עימך.
פסוק ב: דודי ירד לגנו, לערוגות הבושם--לרעות בגנים, וללקוט שושנים.
פסוק ג: אני לדודי ודודי לי, הרועה בשושנים.

פרק ז':
פסוק י: וחיכך, כיין הטוב הולך לדודי למישרים; דובב, שפתי ישנים.
פסוק יא: אני לדודי, ועליי תשוקתו.
פסוק יב: לכה דודי נצא השדה, נלינה בכפרים.
55034
יעל • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ד', 30/1/2002, 20:26
אני אשמה שרוב הפעמים שכתוב דוד בתנ"ך זה בשיר השירים?
חוץ מזה אם אני לא טועה דוד זה יכול להיות גם בעל
(אם אתה מחפש עוד פרושים)
55053
יובל רבינוביץ • בתשובה ליעל יום ד', 30/1/2002, 21:11
נכון. זו באמת לא אשמתך.
55769
יעל • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ג', 5/2/2002, 14:21
אם לא הבנת מה שניסיתי להגיד זה שאתה צריך להביא הוכחות גם ממקום אחר (לא שזה ישנה את הפרוש של המילה במגילת אסתר)
55868
יובל רבינוביץ • בתשובה ליעל יום ד', 6/2/2002, 17:11
הוכחות למה?

עד כה, השתלשלות העניינים היא כזו:
כתבתי שהכתוב אינו מפרט באיזה מובן משמשת כאן המלה "דוד".
אמרת שיש להבין זאת כפשוטו.
הראיתי שיש שני פירושים, שניהם פשוטים. הנפוץ יותר הוא "אהוב".

מה לא מובן? יתכן שהכוונה לפירוש אחד, יתכן שלפירוש האחר. ודאי שסיפור המגילה לא ישתנה כתוצאה מהראשון או השני.
578281
. • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ד', 10/8/2011, 14:22
מה שהיא אומרת שזה שמצאת "דוד" 100 פעם בשיר השירים, לא אומר שזה הפירוש הנפוץ, כמו שאם מצאת 100 מסמרים שמשמשים לחיזוק נעליים בסנדלריה זה לא אומר כלום לגבי כמה נפוץ השימוש במסמרים לתיקון נעליים.
578315
יובל רבינוביץ • בתשובה ל. יום ד', 10/8/2011, 20:17
נכון. כדי לדעת מה נפוץ יותר, צריך לספור את האיזכורים של כל אחד מהפירושים. אתה מוזמן לעשות זאת, אם אתה חושב שיש לכך רלוונטיות לדיון. נראה לי ש:
א. דוד במובן „אהוב” נפוץ יותר במקרא מאשר במובן אחי האב או אחי האם.
ב. אין חשיבות אמיתית לשאלה מה נפוץ יותר.
578351
. • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ה', 11/8/2011, 8:06
הנקודה היחידה הבעייתית שהעלת ושאותה רציתי להעביר היא הראיה כביכול שהבאת לשאלה אם השימוש במילה ''דוד'' כ''אהוב'' נפוץ או לא. יעל ניסתה להסביר לך את הבעייתיות בראיה שהבאת, ואני שמח שהבנת וחזרת בך בנקודה הזו.

אני מסכים שכל הויכוח ''מה יותר נפוץ'' לא כ''כ רלוונטי.
578549
יובל רבינוביץ • בתשובה ל. יום א', 14/8/2011, 7:24
ממש לא הבנתי מה את/ה רוצה. עדיין לא חזרתי בי משום דבר בעניין האמור.

השימוש במלה „דוד” במובן „אהוב” הוא נפוץ בתנ"ך. כנראה קצת יותר מאשר במובן „אחי האב/אם”. אני לא יודע באיזה מובן במגילת אסתר מרדכי הוא דודה של אסתר. מכאן את/ה מוזמן/ת להצביע על בעייתיות בראיה שלי וכדומה. בהצלחה.
578648
לא עו''ד • בתשובה ליובל רבינוביץ יום א', 14/8/2011, 20:05
יובל:
צ"ל
דוד במובן אהוב נפוץ "כנראה קצת יותר מאשר במובן אחי האב".
הוכחה
מופיע הרבה בשיר השירים.

יעל:
פגם בהוכחה: כל המופעים של דוד=אהוב שהבאת הן בשיר השירים, כולם נחשבים אם כן כמופע אחד.

שים לב. יעל טענה שההוכחה שלך לא תקפה, ייתכן שבאמת דוד=אהוב יותר נפוץ, אבל ההוכחה שלך לקויה.

זה הכל. וזה בסדר לטעות בפרט קטן, לא התכוונתי לפגוע וכדו'.
578678
יובל רבינוביץ • בתשובה ללא עו''ד יום ב', 15/8/2011, 6:51
יתכן שהבנת את יעל טוב ממני. הטענה שיש להתייחס אל כל המופעים בשיר השירים כאל מופע אחד לא הועלתה במפורש. יש בזה משהו, היות ששיר השירים הוא די הומוגני, עם זאת, אני לא בטוח שיעל התכוונה לכך.

אין בידי קונקורדנציה לתנ"ך (קצת מפתיע שעדיין אין קונקורדנציה טובה ברשת האינטרנט‏1). פשפשתי בכל מיני ספרים ישנים. בספר „משפט האורים – אוצר המלים למקראי הקודש” משנת 1938 הפירוש הראשון למלה „דוד” היא אוהב, רע, ידיד. יש שלוש מובאות, האחת מספר ישעיהו והשתיים האחרות משיר השירים. הפירוש השני הוא אחי האב או אחי האם. גם לכך יש שלוש מובאות: במדבר, שמואל א' ומגילת אסתר.

בשורה התחתונה – אינני יודע מה נפוץ יותר.

-------

‏1 מצאתי שתי קונקורדנציות. האחת היא של סנופי. המחפש נדרש להזין כתיב חסר, שבמקרה שלנו הוא „דד”. סנופי מתייחס למילה זו כמילה קצרה מדי ומסרב לחפש. המלה „דוד” מעלה בחיפוש את דוד המלך. הקונקורדנציה המעניינת יותר היא של אתר הניווט בתנ"ך. היא עדיין די בוסרית, אבל נראית עם גרעין טוב. במקרה שלנו היא לא ממש עוזרת. היא פשוט מציינת את שני הפירושים ללא ספירה.
578651
אנטילופה  (אתר) • בתשובה ליובל רבינוביץ יום א', 14/8/2011, 20:24
המונח "דוד" מופיעה בתעודות באכדית, במשמעות "אלוף צבא" או מצביא.
הגיוני שגלש למונח "מאהב" משם.
אולי דוד בייחוס המשפחתי בא מהנוהגים העתיקים (עד היום בערבית) בהם אחי האם או האב נחשבים לסנדקים/פטרונים.
ובימינו, דוד, דודה, כנוי קרבה לסתם אנשים מבוגרים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות