בתשובה ל., 11/08/11 8:06
578549
ממש לא הבנתי מה את/ה רוצה. עדיין לא חזרתי בי משום דבר בעניין האמור.

השימוש במלה „דוד” במובן „אהוב” הוא נפוץ בתנ"ך. כנראה קצת יותר מאשר במובן „אחי האב/אם”. אני לא יודע באיזה מובן במגילת אסתר מרדכי הוא דודה של אסתר. מכאן את/ה מוזמן/ת להצביע על בעייתיות בראיה שלי וכדומה. בהצלחה.
578648
יובל:
צ"ל
דוד במובן אהוב נפוץ "כנראה קצת יותר מאשר במובן אחי האב".
הוכחה
מופיע הרבה בשיר השירים.

יעל:
פגם בהוכחה: כל המופעים של דוד=אהוב שהבאת הן בשיר השירים, כולם נחשבים אם כן כמופע אחד.

שים לב. יעל טענה שההוכחה שלך לא תקפה, ייתכן שבאמת דוד=אהוב יותר נפוץ, אבל ההוכחה שלך לקויה.

זה הכל. וזה בסדר לטעות בפרט קטן, לא התכוונתי לפגוע וכדו'.
578678
יתכן שהבנת את יעל טוב ממני. הטענה שיש להתייחס אל כל המופעים בשיר השירים כאל מופע אחד לא הועלתה במפורש. יש בזה משהו, היות ששיר השירים הוא די הומוגני, עם זאת, אני לא בטוח שיעל התכוונה לכך.

אין בידי קונקורדנציה לתנ"ך (קצת מפתיע שעדיין אין קונקורדנציה טובה ברשת האינטרנט‏1). פשפשתי בכל מיני ספרים ישנים. בספר „משפט האורים – אוצר המלים למקראי הקודש” משנת 1938 הפירוש הראשון למלה „דוד” היא אוהב, רע, ידיד. יש שלוש מובאות, האחת מספר ישעיהו והשתיים האחרות משיר השירים. הפירוש השני הוא אחי האב או אחי האם. גם לכך יש שלוש מובאות: במדבר, שמואל א' ומגילת אסתר.

בשורה התחתונה – אינני יודע מה נפוץ יותר.

-------

1 מצאתי שתי קונקורדנציות. האחת היא של סנופי. המחפש נדרש להזין כתיב חסר, שבמקרה שלנו הוא „דד”. סנופי מתייחס למילה זו כמילה קצרה מדי ומסרב לחפש. המלה „דוד” מעלה בחיפוש את דוד המלך. הקונקורדנציה המעניינת יותר היא של אתר הניווט בתנ"ך. היא עדיין די בוסרית, אבל נראית עם גרעין טוב. במקרה שלנו היא לא ממש עוזרת. היא פשוט מציינת את שני הפירושים ללא ספירה.
578651
המונח "דוד" מופיעה בתעודות באכדית, במשמעות "אלוף צבא" או מצביא.
הגיוני שגלש למונח "מאהב" משם.
אולי דוד בייחוס המשפחתי בא מהנוהגים העתיקים (עד היום בערבית) בהם אחי האם או האב נחשבים לסנדקים/פטרונים.
ובימינו, דוד, דודה, כנוי קרבה לסתם אנשים מבוגרים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים