 |
|
 |
||
|
||||
 |
שתי אמהות שהרגו את בניהם הורשעו במסגרת עסקאות טיעון בהריגה וקיבלו עונשים קלים יחסית לחומרת העברה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3817275,00.h... לעומת זה, כאשר אבות הטביעו את בנותיהם הם הואשמו ברצח, ואחד כבר הספיק לקבל על כך מאסר עולם:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3806311,00.h... לא צריך לאמץ את כל התאוריות והמסקנות הנגזרות שהובאו במאמר כדי לראות שמשהו כאן לא תקין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים שהבאת נראה בבירור שהאמהות היו במצב נפשי קשה והוא שגרם למעשיהן. אלט''ו, אבל לעומתן האבות הנזכרים הם ככל הנראה סוציופאתים. היזכר באופן בו שניהם ניסו לחמוק מעונש. דווקא את גולדרינג לא הזכרת. הוא עשוי להתאים לסוג הראשון, אבל לולא התאבד ודאי היה נשפט למאסר עולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולדרינג היה אמנם האב הביולוגי אבל בדומה לפימשטיין לא טיפל בילדה על בסיס קבוע ואם רק היה מבקש היה יכול לא לטפל בילדה כלל. בשתי המקרים שeasy הביא הנשים היו המטפלות העיקריות של ילדהים מה שגורם ללחץ נפשי אובייקטיבי (כמובן עד כמה שלחץ נפשי יכול להיות אובייקטיבי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
easy דיבר על מטביעים וגם לזה גולדרינג לא מתאים. העניין הוא שאצל רון ופימשטיין כנראה לא היה שום לחץ נפשי, אובייקטיבי או לא, ואין להם אפילו בדל חרטה על מה שעשו (ולכך התכוונתי כשאמרתי "פסיכופתים"). לעומתם, גולדרינג ניסה להתאבד כמה פעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי דווקא "סוציופתים"... די זעלבע דרעק. התכוונתי להפרעת אישיות אנטיסוציאלית [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) בקישור שהבאת כתוב מצד אחד שהלוקים בהפרעה נקראים פסיכופטים בפי העם ומצד שני כתוב שלשלושה רבעים מהאסירים יש את ההפרעה הזאת. כך שלא צריך להתלהב מהעובדה שגם לפימשטיין וגם לגולדרינג היתה את ההפרעה הזאת. 2) גם לאנשים שלא שפויים במאה אחוז יש עדיין שיפוט מציאות ולחץ משפיע על כולם. העובדה שהאמהות היו נתונות בלחץ שממנו היה להם מאד קשה להשתחרר יותר רלוונטית מצורת הרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני מניח שיש רמות שונות של חומרה. פימשטיין ורון נראים לי בדרגה אחרת לגמרי מגולדרינג. 2) צורת הרצח לא רלוונטית. הזכרתי אותה כדי לרמוז שגם ההבדל שהזכרת אתה (טיפול בילד, ובו גולדרינג בצד של הגברים) פחות משמעותי מההבדל שאני הזכרתי (אפשר לקרוא לזה גם רוע לב וקור רוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) תשים לב גם שבהפרעה הזאת אין בעיה של שיפוט מציאות, כך שגם אם היה לו את זה הוא עדיין אחראי למעשיו. 2. נסה פעם לטפל לבד בתינוק ואז תגיד לי אם זה לא משפיע על המצב הנפשי שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) בכל המקרים הנזכרים לא היתה בעיה של שיפוט מציאות, לפחות לדעת השופטים. כולם היו אחראים למעשיהם ולכן נכלאו. 2) לא קשור בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני חושב שזאת היא הנקודה העיקרית. לשתי הנשים היתה מציאות אובייקטיבית שממנה אנו למדים שהן היו במצב נפשי קשה. אין שום אינדיקציה לעובדה שגולדרינג היה במצב נפשי קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם מרינה דווידוביץ' שהטביעה את שתי בנותיה ויצאה פטורה בלא כלום. לא ציינתי אותה כי היא שברה את התבנית של אמהות שמטביעות את בניהן ואבות את בנותיהם. יש גם דוגמה נגדית: בשנת 2000 הרג גבר את בנו במכות. הוא הורשע בהריגה ונידון ל-20 שנות מאסר שקוצרו בערעור ל-12 שנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |