|
||||
|
||||
1) בקישור שהבאת כתוב מצד אחד שהלוקים בהפרעה נקראים פסיכופטים בפי העם ומצד שני כתוב שלשלושה רבעים מהאסירים יש את ההפרעה הזאת. כך שלא צריך להתלהב מהעובדה שגם לפימשטיין וגם לגולדרינג היתה את ההפרעה הזאת. 2) גם לאנשים שלא שפויים במאה אחוז יש עדיין שיפוט מציאות ולחץ משפיע על כולם. העובדה שהאמהות היו נתונות בלחץ שממנו היה להם מאד קשה להשתחרר יותר רלוונטית מצורת הרצח. |
|
||||
|
||||
1) אני מניח שיש רמות שונות של חומרה. פימשטיין ורון נראים לי בדרגה אחרת לגמרי מגולדרינג. 2) צורת הרצח לא רלוונטית. הזכרתי אותה כדי לרמוז שגם ההבדל שהזכרת אתה (טיפול בילד, ובו גולדרינג בצד של הגברים) פחות משמעותי מההבדל שאני הזכרתי (אפשר לקרוא לזה גם רוע לב וקור רוח). |
|
||||
|
||||
1) תשים לב גם שבהפרעה הזאת אין בעיה של שיפוט מציאות, כך שגם אם היה לו את זה הוא עדיין אחראי למעשיו. 2. נסה פעם לטפל לבד בתינוק ואז תגיד לי אם זה לא משפיע על המצב הנפשי שלך. |
|
||||
|
||||
1) בכל המקרים הנזכרים לא היתה בעיה של שיפוט מציאות, לפחות לדעת השופטים. כולם היו אחראים למעשיהם ולכן נכלאו. 2) לא קשור בכלל. |
|
||||
|
||||
2. אני חושב שזאת היא הנקודה העיקרית. לשתי הנשים היתה מציאות אובייקטיבית שממנה אנו למדים שהן היו במצב נפשי קשה. אין שום אינדיקציה לעובדה שגולדרינג היה במצב נפשי קשה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |