|
||||
|
||||
אני מזדהה עם כל מה שאמרת על דחיינות (גם לי יש בעייה רפואית קלה מאוד אך מעצבנת שנמנעתי לטפל בה כמעט 15 שנה, ועושה טסטים לקטנוע באיחור של עשרה חודשים), ומתלבט קצת בקשר לעזרה פסיכולוגית. אגב לספר לחבר, אני מתמודד על ידי זה שאני מספר לחברה שלי מה אני צריך לעשות. |
|
||||
|
||||
דווקא במקרה זה, נראה לי שאימון אישי ממישהו אמין יעזור יותר. או סתם ייעוץ מעשי לקביעת סדרי עדיפויות. לא יקדם אותך לשבת ולנתח את הסיבות לדחיינות. |
|
||||
|
||||
אני מדחיין את היום שבו אצטרך לפתור את הדחיינות. (זה נכתב ברצינות גמורה ובעצב ורק לאחר מעשה נזכרתי בכותרת של הפתיל. עוד יותר פתטי) |
|
||||
|
||||
אני מניח שברוב המקרים הטיפול המומלץ לדחיינות הוא התנהגותי-קוגניטיבי ולא פסיכודינמי. אינטרוספקציה היא פחות מרכזית בטיפול כזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |