בתשובה להמסביר לצרכן, 26/10/09 1:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בטח שזה אני. אם דיאלוג מחייב רכוש פרטי, אז אני רוצה שלכולם יהיה כזה כי למי שאין לו מספיק מודר מהדיאלוג. וזה פוגע גם בו וגם בשותפים האחרים. תנוח דעתך: אני חושב שהליברטאניזם הכלכלי הוא בולשיט הזוי, והסיבה היחידה שהוא מחזיק מעמד היא הכסף ששופכים לטובתו בעלי עניין. אני בד"כ לא נוטה לקונספירציות, אבל אין לי דרך אחרת להסביר כיצד השקפה כל כך מופרכת רעיונית ואמפירית ממשיכה להתקיים. זה אני. אתה רואה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לרגע נראה לי שהמילים מילות עשיו והקול קול יעקוב. אבל, רגע, אני שוב לא בטוח שזה אתה. אתה הרי איש של פשרות, של דיאלוג מתמיד - אז איך זה שאתה מעמיד מול שותפות כלכלית מקיפה את ה"ליברטיאניזם הכלכלי" ההזוי? אגב, לא הבנתי: איך משהו יכול להיות גם מופרך מבחינה אמפירית, וגם להמשיך להתקיים? האמת היא שאם זה אתה, אז אני איתך. חברה שאין בה רכוש פרטי היא רעיון הזוי ומופרך. ההפך מזה איננו "חברה שהכול בה רכוש פרטי", אלא "חברה שיש בה רכוש פרטי ואוטונומיה". כמו שאתה אומר, רק חברה כזו יכולה לקיים דיאלוג. וכל זמן שהדיאלוג מתקיים, אפשר שרכוש פרטי יהיה לכולם, אבל לא לכולם אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם דיאלוג פירושה הסכמה לכל אידאולוגיה נגיד,פשיזים, קולואנליזים. גם לגבי המופרך מבחינה אמפירית אני חושב שהתשובה היא פשוטה, אידאולוגיה יכולה לנגדו את העובדות ועדין לנסות להשליט את קיומה, לדוגמה אנטישמיות. לגבי החלק האחרון לא ברור הקפיצה הלוגית שאתה עושה, מה בין שיהיה רכוש פרטי לכולם, לבין ''שיהיה רכוש פרטי לכולם אבל לא לכולם אותו דבר'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איך השקפה יכולה להיות מופרכת אמפירית וגם להמשיך להתקיים היא שאלה מעניינת מאוד. פופר הציע כתשובה את הרעיון של היפותזות אד-הוק שיכולות תמיד לתרץ את ההפרכות האמפיריות וכך לאפשר לנו לשמור על ההשקפה שהופרכה. בניסיון להסביר כיצד המדע מתקדם למרות קיומן של היפותזות אד-הוק, הוא טען שמדענים צריכים להיות כנים וישרים עם עצמם ולהימנע מהיפותזות כאלה שנראות לא ענייניות. סטוב ביקר אותו אותו וטען שבהצעה הזאת הוא מערבב תיאוריה והמלצות פסיכולוגיות עם התיאוריה הלוגית שלו על התקדמות המדע, ובכך מחסל במו ידיו את התיאוריה שלו עצמו. פופר, בתגובה לביקורת, שינה הדגשים ודיבר את המדע כמוסד חברתי שמבוסס על דיאלוג ביקורתי: גם כשהמדען כאינדיבידואל לא מסוגל להיפרד מהדוגמות שלו, הביקורת מצד מדענים אחרים, ביקורת שמובנה באופי המוסד, לא תאפשר להיפותזות אד-הוק לשרוד. כך המדע מתקדם. למרות החשיבות של המדען היחיד, רובינזון קרוזו לא מסוגל "לעשות מדע". רק באמצעות כלים חברתיים של דיאלוג ביקורתי ופתיחות לביקורת יש לנו סיכוי להילחם בדוגמטיות, בהשקפות מופרכות אמפירית ולהתקרב לאמת. (סתם רציתי לכתוב את זה בהקשר הדיון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דווקא יצא לך במקום). אני מקבל, כמובן, שהשקפה יכולה להיות וגם להיות מופרכת אמפירית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר חדש קובע כי 78% מהשקפות בני האדם מופרכות אמפירית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |