|
||||
|
||||
נו, באמת. מספיק להטיל ספק בסדר העדיפויות של חקר החלל וכבר הופכים כאן לטרול? |
|
||||
|
||||
לא - האזכור של הסיליקון (לאיטום) נחשד בעיני כרמיזה שהדוברת מכירה את הדחיפה שנתנה תוכנית אפולו לתחום המעגלים המשולבים, מבוססי הסיליקון. |
|
||||
|
||||
לחכימא ברמיזה ולשטיא בכורמיזא: לי הפסיכואנליזה לא הועילה, לא הזיזה הבו לי טיפה של בריזה או אברח מכאן, אבריזה! לי אקח עלמה עליזה ואפליגה לי פאריזה סוד אמתיק עם מונה ליזה ומשם למגדל פיזה ועל פירמידות גיזה אטפס, ארהיב, אעיזה מה סופה של זו הקריזה, לא אדע - נפשי בי פזיזה, אך דברי בזאת אכריזה: תם קיש-קיש, שלא אפריזה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שתיכן לבד? את מפריזה כחו אותי איתכן פריזה כי גם לערבות סיביר גיזה וווינה עדיף להביא את הבאגט ולא רק גבינה |
|
||||
|
||||
כדרך חשמנים מעת לעת, לחשמן זה לא יזיזה לצלם שם על הסט אותי ואת עלמה *עליזה* קופצות קצת על מגדל בפיזה - אבל *באגט*? - הרי זו כבר עילה לגט! |
|
||||
|
||||
החשמן שנשמע קצת חסר תזוזה לא יצפה לכזו תעוזה מי כמוני יודע בתנועה עדנותית מקל להחביא בקיפלי חצאית מיני אפנתית מחד לא תוותרנה על המוט ומאיד נתראה כשלוש עלמות! |
|
||||
|
||||
אל תזלזל בגבורת חשמנים חשמנים, זה ידוע - דווקא בני אונים, בשיגול עלמות אינם בררנים (ויש טוענים שהם גם בני זנונים, ולצאן מרעיתם מרבים הם בנים) ואגרוף החשמן עוד ימיט פה מיתה או לפחות מביציך יכין חביתה |
|
||||
|
||||
על פי עיתונים (שאינם ותיקאנים) מבכרים החשמנים ואף ההגמונים דווקא בנים. |
|
||||
|
||||
זה מה שקורה בכנסיות כיום יותר מאשר בעבר. אולי אלה שמגיעים למערכת הזאת הם אלה שמרגישים דחויים במקומות אחרים והם יודעים מראש שבכנסיה יש כבר בעלי נטיות כמוהם, כך שזאת מין מעגליות שמזינה את עצמה ונמשכת הלאה והלאה. בעבר היו ידועים דוקא אנשי הכנסיה וראשי הכנסיה כמושחתים עם נשים יותר מאשר עם גברים, למשל האפיפיור אלכסנדר השישי. |
|
||||
|
||||
ובמילותיו של כריסטופר היצ'נס: No child's behind left (פאראפרזה על התוכנית No child left behind). |
|
||||
|
||||
חריזה חלשה, משקל די פתטי אתה, כך קיויתי, אינך נעלב אך לאור חולשתך בתחום הפואטי עדיף שכבשים יתרכזו בחלב. |
|
||||
|
||||
בסדר, עוד כמה דברים חוץ מהסיליקון לאיטום. אי אפשר היה להגיע לתגליות גדולות כאלה בלי שהמטרה הסופית תהיה חקר החלל? אם תקציבי הענק האלו היו מופנים למוסדות אקדמיים שהם אלו האמורים לקדם את המדע, בלי איזה מטרה מפוקפקת של כיבוש החלל? בימים אלו מדברים על פיצוץ שרוצים לבצע בירח למטרה מדעית כלשהיא. מי נותן את הזכות לנאס"א ליצור נזק כזה? הדוגמאות של ניצול משאבי כדור הארץ עד תום לא לימדו אף אחד כלום? |
|
||||
|
||||
על איזה פיצוץ מדובר? חקר החלל הוא, במובן הזה, סוג של מחקר בסיסי. |
|
||||
|
||||
הדוגמאות של ניצול משאבי כדור הארץ עד תום לא לימדו אף אחד כלום? להפך גוטה. ניצול משאבינו עדם תם לימד אותנו שצריך להתפשט ולנצל משאבים במקומות אחרים. כמו שאומרים: Earth First! We'll strip mine the other planets later. |
|
||||
|
||||
את באמת מודאגת מנזק שייגרם לירח כתוצאה מפיצוץ של קצת חומר נפץ על פניו? כל פגיעת מטאוריט קטן גורמת הרבה יותר "נזק" (מושג משונה בהתייחס לירח, אבל שיהיה) ונראה שהירח מצליח לעמוד בו בגבורה. ככל הנראה הגבינה ממנה הוא עשוי היא מסוג הגבינות הקשות. |
|
||||
|
||||
כן, ככה גם חשבו ששאבו קצת מים, וזיהמו קצת את הנחל, וחצבו קצת מחצבים מהאדמה וזיהמו קצת את האוויר. למה להתחיל עם זה מלכתחילה? מי קובע כמה זה קצת חומר נפץ? |
|
||||
|
||||
את המים ששאבו יתפילו, ואת הזיהום ינקו, ואת המחצבים שכילו על כדה''א יפיקו מכוכבי לכת אחרים, ואת הסרטן שנגרם משאיפת אויר מזוהם -- גם אותו ירפאו יום אחד. לא להכנס לפאניקה. שום דבר לא נצחי -- הדינמיקה האנושית על כדה''א היא רק אחת מן הדינמיקות, וככל הנראה רחוקה מלהיות המשפיעה ביניהן (שווה להציץ למשל בקורלציה הגבוהה בין הטמפ' על כדה''א ועוצמת הסערות הסולריות על השמש, אל מול הקורלציה הכמעט בלתי קיימת לריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה). אז נכון, לא צריך להרוס ללא סיבה, ולנהוג בחוסר אחריות -- אבל גם הקפאה של המדע הסקרן וההרפתקני (וגם המסוכן לעיתים) הוא צעד שכולו שמרנות ופחדנות. מי שרוצה לחזור לתקופת האבן, שיבושם לו -- רק שיהיה ישר ולא צבוע. אני עדיין לא פגשתי אף לא אדם אחד בתקופתנו שמוכן לוותר לחלוטין על מותרות החיים המודרניים. |
|
||||
|
||||
בתקופת האבן אנשים עבדו רק 17 שעות בשבוע. בשאר הזמן הם נמנמו בשמש, שיחקו בעצמות, ופלו כינים. אני לא רואה במה החיים שלהם פחות טובים משלי שבהם אני נאלצת לעבוד ארבעים שעות בשבוע כדי שיהיה לי מה לאכול. אז נכון שלא הייתי שורדת היום אם הייתי צריכה ללקט לעצמי את המזון, אבל אני לא בטוחה שלהולד מראש לחיים כאלה זאת אופציה רעה. |
|
||||
|
||||
17 שעות? איך בדיוק מדדו את זה? |
|
||||
|
||||
עם שעון חצץ. |
|
||||
|
||||
ההערכות מתבססות על מה שנמדד אצל שבטים נידחים של לקטים-ציידים בימינו אנו. מעניין שלא מזכירים בהקשר הזה את המוני האנשים בעולם המערבי שלא עובדים אפילו שעה בשבוע וזוכים לחיים טובים יותר משל הצייד הקדמון הממוצע. |
|
||||
|
||||
הרי לא היו להם שעונים בתקופת האבן. |
|
||||
|
||||
עם מטוטלת באורך של מטר! |
|
||||
|
||||
אפרופו שעונים, מישהו כאן יודע מתי ואיפה התחילה חלוקת היום/יממה לשעות? והשעות לדקות? |
|
||||
|
||||
לבבלים היתה אובססיה לשש (שישים דקות, שישים שניות, 24 שעות, 360 מעלות...) היסטוריונים משערים שהרוזן רוגן היה מתמטיקאי בבלי בעברו. |
|
||||
|
||||
יותר נכון להגיד שהיה להם אובססיה למספרים שמתחלקים לכמה שיותר מספרים קטנים. לדוגמה הפירוק לגורמים של 360 הוא 2*2*2*3*3*5 מה שאומר שהוא מתחלק לכל מספר בין 1 ל10 לא כולל 7. ובקשר ל24 לא בטוח לגבי הבבלים אבל ליהודים בתקופת הגמרא לא היו 24 שעות. ביום היו 12 שעות(היום אנחנו קוראים להם זמניות) ובלילה היה להם משמרות, יש מחלוקת אם 3 או 4 אבל בטח לא 12. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע בדיוק, אבל השבוע היא יחידת זמן שקדמה קצת במעט לבבלים. זוהי יחידת זמן לא "טבעית". לאכדים היה מחזור פולחני של שבעה ימים וזהו כנראה המקור למספר 7 שמופיע כיחידת מחזור בסיסית בלוח השנה העברי. או ליתר דיוק: הופיע בעבר הרבה יותר. ספר ששימר את החלוקה הזו, ככל הנראה נקודת השקפתם של כהנים בימי בית שני, הוא ספר היובלים [ויקיפדיה]. אצלו גם השנים מתחלקות לשביעיות ("שבועות") ויובלים (שבעה שבועות ועוד שנה, ממש כמו שהשנה היא ארבע "עונות" של 13 שבועות ועוד יום). חג שבועות נחגג שבעה שבועות לאחר פסח. חגי תשרי הם בחודש השביעי. ישנם שבעה חגים (ליתר דיוק: בלוח הכהני היו חגים נוספים, חלקם הומרו מועדים אחרים). (ובקשר למה ששאלת: אני לא יודע אבל הדודה טוענת שהיא יודעת ממתי משתמשים ביחידת הזמן שעה [ויקיפדיה]). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כדי שיהיה לך מה לאכול (מה שלא תמיד היה בתקופות קדומות), מספיק לך לעבוד שעה ביום. את ה39 הנותרות את מוציאה על שכירת מבנה (מערות עדיין יש בחינם), חשמל, רפואה ומחשב עם חיבור לאייל. אם את רוצה לוותר על זה בשביל חיים קצרים (תוחלת חיים של עשרים ומשהו) של רעב ומחלות, סיכוי של 1/3 למות עד גיל 5, ובתוך אישה, הבונוס של לידות רבות בלי שיכוך כאבים וסיכוי גבוה למות בכל אחת מהן, יש עדיין כמה מקומות בעולם שמשמרים את אורח החיים הזה. |
|
||||
|
||||
טוב אף אחד לא מדבר על חזרה לתקופת האבן ישראל(כמו רב אירופה והעולם) חתמה על הסכם קיוטו ועדיין לא חזרנו לתקופת האבן. לא צריך לראות לראות הכל בשחור ולבן( מצד שני אם אתה רואה שחור אין צורך לקרוא לו ''לבן בדרכו המיוחדת''). |
|
||||
|
||||
אף אחד? הרי שתי תגובות למעלה מישהי (בטח שחף ירוק) מביעה כמיהה לתקופה ההיא, "בתקופת האבן אנשים עבדו רק 17 שעות בשבוע. בשאר הזמן הם נמנמו בשמש, שיחקו בעצמות, ופלו כינים. אני לא רואה במה החיים שלהם פחות טובים משלי שבהם אני נאלצת לעבוד ארבעים שעות...", תגובה 526937. |
|
||||
|
||||
טוב,אף אחד זה הגזמה. בוא נגיד שרוב מוחלט מהאנשים שבעד איכות סביבה או בעד צמצום השימוש בנפט לא רוצים לחזור לתקופת האבן. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק העניין, אני לא רוצה לחזור לתקופת האבן, אני רוצה לא לצאת משם מלכתחילה, להוולד לתוך עולם שהוא תקופת האבן. ברור שאדם שנולד וגדל בתנאים מודרנים של היום לא מסוגל לשנות את חייו ולחזור לכזה מצב. אני פשוט טוענת שהחטא הקדמון היה המהפכה החקלאית ששיעבדה אותנו למותרות שבעלי חיים אחרים לא זקוקים להם. מהרגע שטעמנו מהפרי האסור- אין דרך חזרה. |
|
||||
|
||||
כמו שהטיב לציין דאגלס אדמס, הטעות הראשונית היתה לרדת מהעצים (אם כי יש שיחלקו ויטענו שלעלות עליהם לא היה רעיון מבריק מלכתחילה). |
|
||||
|
||||
לעלות על העצים היה רעיון גדול. בזכותו פיתחנו את האגודל הנגדי. |
|
||||
|
||||
לא. זו כבר טעות נגררת. הטעות היסודית היתה לצאת מהאוקיאנוסים. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא ההתמכרויות,גם אם באורח פלא נסתגל לעולם בלי אינטרנט, טלויזיה,פאסט פוד וחדרי לידה כדור הארץ לא מסוגל לכלכל 6 מיליארד ציידים/לקטים. בכלל הטרנד הירוק שינה כיוון אם פעם בית אקולוגי היה בקתה עשויה מבוץ היום מבינים שהבית הכי אקולוגי הוא גורד שחקים(כמובן כזה שבנוי בצורה אקולוגית). האדמה שתופסת בקתה והשינוע של דברים אליה וממנה הופכים אותה למאד הרסנית לסביבה. |
|
||||
|
||||
רובם ממילא ימותו תוך כמה שנים, כך שהכל יתאזן. |
|
||||
|
||||
עכשיו ספר את זה לכל המושבניקים בגליל שבטוחים שהם נורא ירוקים. |
|
||||
|
||||
לא ירוקים. קרובים לטבע. |
|
||||
|
||||
אני חושד, בלי הוכחות חזקות אבל עם כמה ראיות בכל זאת, שגם אם היית נולדת לעולם כזה, הצער על מות חלק מבנייך ובנותיך היה כבד; אולי שווה ארבעים שעות עבודה שבועיות. |
|
||||
|
||||
אילו ראיות יכולות להיות לעניין הזה? |
|
||||
|
||||
אולי לא יכולות להיות. בתגובה 312421 הבאתי את הראיה וגם שללתי אותה. גם התגובה הזו שלך מופיעה בפתיל ההוא, אגב (אז קראו לך ד.ק. (-: ) |
|
||||
|
||||
מעניין. בפתיל שקישרת אליו אני הייתי זו שעניתי לד.ק.. |
|
||||
|
||||
בתור פעילת איכות סביבה כבר כמה שנים ובכל מני מאבקים, לא נתקלתי בהרבה אנשים שרוצים לחזור במערות ולחיות בלי חשמל. בדרך כלל הטיעון הזה בא מאנשי עסקים שרוצים לבנות מלון על שמורות טבע, בתים על חוף הים, כביש במקום רכבת, תחנת כוח פחמית במקום סולארית, או מתנגדים לחיסכון במים ומחפשים טיעון פופוליסטי שישתיק כל ניסיון לדיון אמיתי. בני אדם גורמים נזק לסביבתם במגוון דברים, ואפשר להתווכח על ההשפעה המדוייקת שלנו בנוגע להתחממות גלובלית, אפקט החממה, המלחה של מי תהום, הכחדת מינים ועליית תחלואה, אבל אף לא מכחיש שבאמת יש השפעה. אני ושאר האנשים שאיכות הסביבה קרובה לליבם 1 מנסים למצוא את שביל הזהב בין הקטנת הנזק לשמירה על איכות חיים. לכן אני נוסעת באוטובוס ולא במכונית, משתמשת בחשמל כדי להאיר ולחמם את הבית אבל מנסה לחסוך, וכולי. לא הייתי רוצה לחיות במערה ולהעביר את חיי בלי דיונים מרתקים באייל, אבל תקופה שבה לא היו ישיבות צוות על קרואסונים ומיץ מעופש אי שם בחשכת הליל לא יכולה להיות כזו גרועה. אגב, תודה על המחמאה, אבל לא אני כתבתי את תגובה 526937. בניגוד לאיילים אלמונים, אני מציינת את שמי, אז קל לראות מה כתבתי ומתי. 1 מאלה שאני מכירה, כמובן. יש אנשים אחרים עם דעות שונות, אבל זה הדעה המיינסטרימית בקרב הקהילה הקרובה אלי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכשלא היה כל כך הרבה כינים לפלות, השתחרר המון זמן והיה צריך למלא אותו איכשהו. כך נוצרה הציביליזציה המערבית על ארבעים שעות העבודה השבועיות שלה. |
|
||||
|
||||
מישהו צריך לשלם על השמפו רוזמרין הזה! |
|
||||
|
||||
מניסיוני העגום (והמעודכן): מרכך שיער ואז סירוק קפדני עם ASSY 2000 . |
|
||||
|
||||
אני מעריך שהחתולים תירבתו אותנו לתועלתם ע''י שמירה על מאגרי החיטה. מספיק לראות את ההבעה (המעריכה) על פני חתול שצופה בך בעת עבודה (שלך כמובן). |
|
||||
|
||||
ארבעים שעות שבועיות רק בשביל אוכל? כלומר, את חיה ללא דירה, ללא חשמל, ללא מים זורמים, ללא לבוש, ללא טלפון, ללא חימום וללא קירור? בתנאים האלה את כנראה קונה מזון יקר מאד, בניגוד משווע לדיאטה של הקדמונים. אם תסתפקי בהם שהם אכלו תוכלי לעבוד מעט מאד (איזי ישמח לתרום לך את שרידיה של סילבי, והעיריה תשמח להעניק לך זכיון על כל הפגרים שבכביש). טוב לדעת שהדאגה לשלום הירח הולכת בד בבד עם התייחסות לחיים בתקופת האבן כאל אופציה לא רעה (אין צורך להפנות אותי לתפיסתו של ג'רד דיאמונד, אני מכיר אותה). אחד הדברים שכדאי לשים אליהם לב הוא שרוב הסיכויים שבכלל לא היית נולדת אלמלא התפוצצות האוכלוסין שהתאפשרה בזכות אנשים שחשבו אחרת ממך. |
|
||||
|
||||
ארבעים שעות כדי לחיות כמו כל החברה שלתוכה נולדתי ואני מסוגלת לחיות בהתאם לתנאיה, בדיוק כמו שאז היה מקובל לישון במערה, ולא חשת במחסור של חשמל מים זורמים ועוד כאלה. אני מניחה שגם היום אני נמנעת מדברים שעוד אלף שנה בלבד יראו בסיסיים מאוד לאדם. ולגבי הסיכויים שלא הייתי נולדת- אין בכך שום רע. כבר אמרו חכמים לפני שעדיף לאדם לא להוולד מלהוולד. |
|
||||
|
||||
אולי כדאי לך להיות מורה. |
|
||||
|
||||
בשביל מה מורה? כדי שגם התלמידים שלה יהיו מדוכאים ופסימיים כמוה? |
|
||||
|
||||
כדי שתעבוד פחות שעות. |
|
||||
|
||||
אבל אז היא לא תוכל להרשות לעצמה את תנאי המחיה של החברה לתוכה היא נולדה. |
|
||||
|
||||
למה, איפה היא נולדה? בארסוף? למרות כל התלונות על משכורות המורים, תא משפחתי עם שני מורים יכול להסתדר בחיים. נכון, לא עם חמישה ילדים, ולא בארסוף, אבל לפחות לא צריך ללקט ולצוד. |
|
||||
|
||||
אני מוכן להסכים לכך שאם מוטב לא להוולד מלהוולד מוטב גם לא לחפש מים על הירח. אני מקוה את לא מתכננת ללדת ילדים, כי את בטח לא רוצה לגרום להם את העוול שהורייך גרמו לך. |
|
||||
|
||||
יפה! אם אין ילדים אפשר בקלות להתקיים מ17 שעות עבודה שבועיות. |
|
||||
|
||||
(אנחה) באמת איזה כייף להיות DINK! אני לעומת זאת ממש NIDK... |
|
||||
|
||||
no income? חשבתי שאת עורכת את האתר ההוא של אתוסיה. |
|
||||
|
||||
נו כן, הגזמה רטורית, סתם כי ראשי התיבות נראים יפה. |
|
||||
|
||||
אם ראשי תיבות שנראים יפה, לא עדיף DKNY? |
|
||||
|
||||
איך לתרגם דינק לעברית? [ז]וג [ו]עובדים [ב]לי [י]לדים? |
|
||||
|
||||
שער ויקטור |
|
||||
|
||||
אוי, נראה רע. הרבה ר"ת בעברית נראים רע. אולי "שניים מרוויחים ללא נתמכים"? אולי "צמד משכורות בלי גרורות"? |
|
||||
|
||||
"נראה רע"?! אני מתאמץ לעקם את הביטוי כדי לקבל ר"ת עם מובן ואת אומרת לי "נראה רע"? זובי! |
|
||||
|
||||
אני עדיין בקטע של החרוז, זה יהיה מאוד משעשע כשידברו על הנושא בחדשות וכאלה וישתמשו בחרוזים. בוא ננסה ''עובדים כפליים ומפרנסים יותר משניים''. או ''משכורת פעמיים וילדים על הידיים''. |
|
||||
|
||||
אבל זה ההפך מדינק. בשביל כאלה אני מציע את הביטוי ''נורמטיביים''. |
|
||||
|
||||
אופסי :-P מרכז החריזה אצלי יותר זריז מחלקים אחרים של המוח. |
|
||||
|
||||
נדמה לי באמת שהתרבות העברית פיתחה אהדה לפתגמים בחרוזים, לפעמים כתרגום לפתגמים בלעז שאינם חרוזים. "אותה הגברת בשינוי אדרת", "על טעם וריח אין להתווכח" (שניהם, כך שמעתי, מאת שלונסקי), עוד לפחות אחד ששכחתי, וגם אם תרצו "הראשון מריח, מתחתו מגיח", ו"לסרג'יו פנית, לא טעית". באנגלית נדמה לי שהרבה פחות נוטים לזה. אולי המקור הוא ברוסית? שם כל הפתגמים שאני מכיר - אחד - הם בחרוזים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבאנגלית מעדיפים אליטרציות, אבל יש גם לא מעט בחרוזים. בשליפה: A stitch in time saves nine. (קצת צולע, אבל חרוז)Don't knock in 'till you try it. Beggars can't be choosers (כנ"ל)Lips that touch wine shall never touch mine.
Early to bed and early to rise, makes a man healthy, wealthy, and wise. East or west, home is best. |
|
||||
|
||||
An apple a day keeps the doctor away.
|
|
||||
|
||||
shop 'til you drop
no pain no gain |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שיעור א' במכון גתה: "Morgen Morgen, nur nicht heute, sagen alle faulen Leute"
|
|
||||
|
||||
בדיוק רציתי לשאול: Morgen זה "מחר" או "בוקר" או שניהם? |
|
||||
|
||||
Morgen זה בוקר ו Morgens זה גם מחר וגם בבוקר. |
|
||||
|
||||
אני חושב ש-Morgen גם הוא "מחר", ולראיה השיר לעיל. |
|
||||
|
||||
זה היה מזמן ואני אולי כבר לא זוכר טוב, אבל נדמה לי ש-Morgen הוא שם העצם (בוקר) ו-morgens הוא תאור הזמן (מחר או בבוקר). בשיר אכן ההתיחסות ל"מחר" היא לשם עצם. |
|
||||
|
||||
התופעה הזו איננה מפתיעה. לחריזה יש 3000 שנה של היסטוריה מפוארת בהפיכת משפטים לקליטים במיוחד (דהיינו, לסוג של פתגם) - החל מ vini vidi vici של יוליוס קיסר ועד ל war, what it is good for? של קרמר. לטובת הפתגמים בעברית אני מוסיף את: "דברי חכמים בנחת נשמעים", "נגעת נסעת", "חבר זה לא קיר, ואני פטיש אוויר", "זה לא הגיל זה התרגיל" וכמובן "המריח הוא המסריח" שזה וריאציה אחרת על פתגם שהזכרת. אישית, אני הכי מחבב את "כלב נובחַ אינו נושחַ" שבו החרוז הוא כל כך מתבקש, עד שהוא מצליח לעוות את המילה השניה. |
|
||||
|
||||
אגב "כלב נובחַ אינו נושחַ", לאחרונה1 שמעתי את הנימוק האולטמטיבי למה כלב נובח אינו נושך: הכלב, כידוע, הוא ידידו הטוב של האדם, והוא לא רוצה לקלקל לו את הפתגם. ___ 1 שמעתי לאחרונה. הוא הושמע לפני כ 50 שנים. |
|
||||
|
||||
ואני חשבת שזה כדי לא להקדים קנה לושט. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שקיסר לא התכוון לחרוז, שהתנועה הזהה בסוף יצאה רק מסיבות דקדוקיות. זה לא עומד בדרישות סבירות מחרוז. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק, אם יש כוונה למשחק מילים היא מתבטאת בעיצור הזהה בהתחלה. |
|
||||
|
||||
מה גם, שהמילה הראשונה היא בכלל Veni. |
|
||||
|
||||
קיסר לא קרא את כללי החריזה של ביאליק. |
|
||||
|
||||
במקרה נתקלתי אתמול במסה כמעט נתנזכית של ביאליק, ובה הוא תוקף את ההתמקדות בצורה, ובעיקר בחרוז ובמשקל, על חשבון התוכן. טוב, לא באמת במקרה. האמת היא שניסיתי לחפש חרוזים תנ"כיים. בדרך ראיתי מאמר ב"הארץ" שהסכמתי איתו בלב שלם. החלטורות של אפרים סידון הן בושה וחרפה. |
|
||||
|
||||
בהחלט, סידון מבייש את נעוריו. יש לו גם סדרת אגדות מחורזות מביכה. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת לספרי הפאזל? |
|
||||
|
||||
אני נתקלתי בספרים רגילים - החתול במגפיים, למשל, ועוד. כמעט כל הקלאסיקות. באופן כללי אני בעד חלטורות, אבל למה על ילדים? |
|
||||
|
||||
אולי כי הם שולטים בשוק? |
|
||||
|
||||
גם ספרי הכנה לפסיכומטרי שולטים בשוק. למה אותם הוא לא כותב מחדש בחרוזים? |
|
||||
|
||||
למה לא, באמת? חריזה מתאימה יכולה לעזור לזכור את החומר. |
|
||||
|
||||
הילדים הם השולטים בשוק. נדמה לי שלזה התכוון האנטילופ - הילדים, פלח הקליינטורה - לא הז'אנר הספרותי, בין אם מחורז או לא, אלא הילדים - הילדים הם השולטים. |
|
||||
|
||||
נכון, לזה התכוונתי. |
|
||||
|
||||
היום הם בעיקר שולתתתתתים. |
|
||||
|
||||
התכוונתי ללחץ שהילדים מפעילים, או טובת הילדים בעיני ההורים הלא מבינים בנושא. |
|
||||
|
||||
אבל למה אתה חושב שספר מחורז יקרוץ לילדים יותר מאשר האגדה עצמה? (לאגדות הקלאסיות הלא יש עיבודים אינספור בשלל צורות). חוץ מזה, בגיל הרך וגיל ראשית קריאה, שאליהם בערך מכוונים הספרים האלה, ההורים עדיין קובעים את רוב ההחלטות הספרותיות (גם אם הם "נכנעים" לבקשה זו או אחרת, הם יכניסו על הדרך גם את ההעדפות שלהן, שבד"כ "גבוהות" יותר). אח"כ זה כמובן משתנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |