בתשובה לMRP, 08/10/09 0:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתקופת האבן אנשים עבדו רק 17 שעות בשבוע. בשאר הזמן הם נמנמו בשמש, שיחקו בעצמות, ופלו כינים. אני לא רואה במה החיים שלהם פחות טובים משלי שבהם אני נאלצת לעבוד ארבעים שעות בשבוע כדי שיהיה לי מה לאכול. אז נכון שלא הייתי שורדת היום אם הייתי צריכה ללקט לעצמי את המזון, אבל אני לא בטוחה שלהולד מראש לחיים כאלה זאת אופציה רעה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
17 שעות? איך בדיוק מדדו את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם שעון חצץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערכות מתבססות על מה שנמדד אצל שבטים נידחים של לקטים-ציידים בימינו אנו. מעניין שלא מזכירים בהקשר הזה את המוני האנשים בעולם המערבי שלא עובדים אפילו שעה בשבוע וזוכים לחיים טובים יותר משל הצייד הקדמון הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לא היו להם שעונים בתקופת האבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מטוטלת באורך של מטר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו שעונים, מישהו כאן יודע מתי ואיפה התחילה חלוקת היום/יממה לשעות? והשעות לדקות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבבלים היתה אובססיה לשש (שישים דקות, שישים שניות, 24 שעות, 360 מעלות...) היסטוריונים משערים שהרוזן רוגן היה מתמטיקאי בבלי בעברו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר נכון להגיד שהיה להם אובססיה למספרים שמתחלקים לכמה שיותר מספרים קטנים. לדוגמה הפירוק לגורמים של 360 הוא 2*2*2*3*3*5 מה שאומר שהוא מתחלק לכל מספר בין 1 ל10 לא כולל 7. ובקשר ל24 לא בטוח לגבי הבבלים אבל ליהודים בתקופת הגמרא לא היו 24 שעות. ביום היו 12 שעות(היום אנחנו קוראים להם זמניות) ובלילה היה להם משמרות, יש מחלוקת אם 3 או 4 אבל בטח לא 12. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע בדיוק, אבל השבוע היא יחידת זמן שקדמה קצת במעט לבבלים. זוהי יחידת זמן לא "טבעית". לאכדים היה מחזור פולחני של שבעה ימים וזהו כנראה המקור למספר 7 שמופיע כיחידת מחזור בסיסית בלוח השנה העברי. או ליתר דיוק: הופיע בעבר הרבה יותר. ספר ששימר את החלוקה הזו, ככל הנראה נקודת השקפתם של כהנים בימי בית שני, הוא ספר היובלים [ויקיפדיה]. אצלו גם השנים מתחלקות לשביעיות ("שבועות") ויובלים (שבעה שבועות ועוד שנה, ממש כמו שהשנה היא ארבע "עונות" של 13 שבועות ועוד יום). חג שבועות נחגג שבעה שבועות לאחר פסח. חגי תשרי הם בחודש השביעי. ישנם שבעה חגים (ליתר דיוק: בלוח הכהני היו חגים נוספים, חלקם הומרו מועדים אחרים). (ובקשר למה ששאלת: אני לא יודע אבל הדודה טוענת שהיא יודעת ממתי משתמשים ביחידת הזמן שעה [ויקיפדיה]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שיהיה לך מה לאכול (מה שלא תמיד היה בתקופות קדומות), מספיק לך לעבוד שעה ביום. את ה39 הנותרות את מוציאה על שכירת מבנה (מערות עדיין יש בחינם), חשמל, רפואה ומחשב עם חיבור לאייל. אם את רוצה לוותר על זה בשביל חיים קצרים (תוחלת חיים של עשרים ומשהו) של רעב ומחלות, סיכוי של 1/3 למות עד גיל 5, ובתוך אישה, הבונוס של לידות רבות בלי שיכוך כאבים וסיכוי גבוה למות בכל אחת מהן, יש עדיין כמה מקומות בעולם שמשמרים את אורח החיים הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אף אחד לא מדבר על חזרה לתקופת האבן ישראל(כמו רב אירופה והעולם) חתמה על הסכם קיוטו ועדיין לא חזרנו לתקופת האבן. לא צריך לראות לראות הכל בשחור ולבן( מצד שני אם אתה רואה שחור אין צורך לקרוא לו ''לבן בדרכו המיוחדת''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד? הרי שתי תגובות למעלה מישהי (בטח שחף ירוק) מביעה כמיהה לתקופה ההיא, "בתקופת האבן אנשים עבדו רק 17 שעות בשבוע. בשאר הזמן הם נמנמו בשמש, שיחקו בעצמות, ופלו כינים. אני לא רואה במה החיים שלהם פחות טובים משלי שבהם אני נאלצת לעבוד ארבעים שעות...", תגובה 526937. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב,אף אחד זה הגזמה. בוא נגיד שרוב מוחלט מהאנשים שבעד איכות סביבה או בעד צמצום השימוש בנפט לא רוצים לחזור לתקופת האבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק העניין, אני לא רוצה לחזור לתקופת האבן, אני רוצה לא לצאת משם מלכתחילה, להוולד לתוך עולם שהוא תקופת האבן. ברור שאדם שנולד וגדל בתנאים מודרנים של היום לא מסוגל לשנות את חייו ולחזור לכזה מצב. אני פשוט טוענת שהחטא הקדמון היה המהפכה החקלאית ששיעבדה אותנו למותרות שבעלי חיים אחרים לא זקוקים להם. מהרגע שטעמנו מהפרי האסור- אין דרך חזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהטיב לציין דאגלס אדמס, הטעות הראשונית היתה לרדת מהעצים (אם כי יש שיחלקו ויטענו שלעלות עליהם לא היה רעיון מבריק מלכתחילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעלות על העצים היה רעיון גדול. בזכותו פיתחנו את האגודל הנגדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זו כבר טעות נגררת. הטעות היסודית היתה לצאת מהאוקיאנוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא ההתמכרויות,גם אם באורח פלא נסתגל לעולם בלי אינטרנט, טלויזיה,פאסט פוד וחדרי לידה כדור הארץ לא מסוגל לכלכל 6 מיליארד ציידים/לקטים. בכלל הטרנד הירוק שינה כיוון אם פעם בית אקולוגי היה בקתה עשויה מבוץ היום מבינים שהבית הכי אקולוגי הוא גורד שחקים(כמובן כזה שבנוי בצורה אקולוגית). האדמה שתופסת בקתה והשינוע של דברים אליה וממנה הופכים אותה למאד הרסנית לסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובם ממילא ימותו תוך כמה שנים, כך שהכל יתאזן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו ספר את זה לכל המושבניקים בגליל שבטוחים שהם נורא ירוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ירוקים. קרובים לטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושד, בלי הוכחות חזקות אבל עם כמה ראיות בכל זאת, שגם אם היית נולדת לעולם כזה, הצער על מות חלק מבנייך ובנותיך היה כבד; אולי שווה ארבעים שעות עבודה שבועיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו ראיות יכולות להיות לעניין הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא יכולות להיות. בתגובה 312421 הבאתי את הראיה וגם שללתי אותה. גם התגובה הזו שלך מופיעה בפתיל ההוא, אגב (אז קראו לך ד.ק. (-: ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. בפתיל שקישרת אליו אני הייתי זו שעניתי לד.ק.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור פעילת איכות סביבה כבר כמה שנים ובכל מני מאבקים, לא נתקלתי בהרבה אנשים שרוצים לחזור במערות ולחיות בלי חשמל. בדרך כלל הטיעון הזה בא מאנשי עסקים שרוצים לבנות מלון על שמורות טבע, בתים על חוף הים, כביש במקום רכבת, תחנת כוח פחמית במקום סולארית, או מתנגדים לחיסכון במים ומחפשים טיעון פופוליסטי שישתיק כל ניסיון לדיון אמיתי. בני אדם גורמים נזק לסביבתם במגוון דברים, ואפשר להתווכח על ההשפעה המדוייקת שלנו בנוגע להתחממות גלובלית, אפקט החממה, המלחה של מי תהום, הכחדת מינים ועליית תחלואה, אבל אף לא מכחיש שבאמת יש השפעה. אני ושאר האנשים שאיכות הסביבה קרובה לליבם 1 מנסים למצוא את שביל הזהב בין הקטנת הנזק לשמירה על איכות חיים. לכן אני נוסעת באוטובוס ולא במכונית, משתמשת בחשמל כדי להאיר ולחמם את הבית אבל מנסה לחסוך, וכולי. לא הייתי רוצה לחיות במערה ולהעביר את חיי בלי דיונים מרתקים באייל, אבל תקופה שבה לא היו ישיבות צוות על קרואסונים ומיץ מעופש אי שם בחשכת הליל לא יכולה להיות כזו גרועה. אגב, תודה על המחמאה, אבל לא אני כתבתי את תגובה 526937. בניגוד לאיילים אלמונים, אני מציינת את שמי, אז קל לראות מה כתבתי ומתי. 1 מאלה שאני מכירה, כמובן. יש אנשים אחרים עם דעות שונות, אבל זה הדעה המיינסטרימית בקרב הקהילה הקרובה אלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכשלא היה כל כך הרבה כינים לפלות, השתחרר המון זמן והיה צריך למלא אותו איכשהו. כך נוצרה הציביליזציה המערבית על ארבעים שעות העבודה השבועיות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו צריך לשלם על השמפו רוזמרין הזה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניסיוני העגום (והמעודכן): מרכך שיער ואז סירוק קפדני עם ASSY 2000 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריך שהחתולים תירבתו אותנו לתועלתם ע''י שמירה על מאגרי החיטה. מספיק לראות את ההבעה (המעריכה) על פני חתול שצופה בך בעת עבודה (שלך כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעים שעות שבועיות רק בשביל אוכל? כלומר, את חיה ללא דירה, ללא חשמל, ללא מים זורמים, ללא לבוש, ללא טלפון, ללא חימום וללא קירור? בתנאים האלה את כנראה קונה מזון יקר מאד, בניגוד משווע לדיאטה של הקדמונים. אם תסתפקי בהם שהם אכלו תוכלי לעבוד מעט מאד (איזי ישמח לתרום לך את שרידיה של סילבי, והעיריה תשמח להעניק לך זכיון על כל הפגרים שבכביש). טוב לדעת שהדאגה לשלום הירח הולכת בד בבד עם התייחסות לחיים בתקופת האבן כאל אופציה לא רעה (אין צורך להפנות אותי לתפיסתו של ג'רד דיאמונד, אני מכיר אותה). אחד הדברים שכדאי לשים אליהם לב הוא שרוב הסיכויים שבכלל לא היית נולדת אלמלא התפוצצות האוכלוסין שהתאפשרה בזכות אנשים שחשבו אחרת ממך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעים שעות כדי לחיות כמו כל החברה שלתוכה נולדתי ואני מסוגלת לחיות בהתאם לתנאיה, בדיוק כמו שאז היה מקובל לישון במערה, ולא חשת במחסור של חשמל מים זורמים ועוד כאלה. אני מניחה שגם היום אני נמנעת מדברים שעוד אלף שנה בלבד יראו בסיסיים מאוד לאדם. ולגבי הסיכויים שלא הייתי נולדת- אין בכך שום רע. כבר אמרו חכמים לפני שעדיף לאדם לא להוולד מלהוולד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לך להיות מורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מה מורה? כדי שגם התלמידים שלה יהיו מדוכאים ופסימיים כמוה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שתעבוד פחות שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז היא לא תוכל להרשות לעצמה את תנאי המחיה של החברה לתוכה היא נולדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, איפה היא נולדה? בארסוף? למרות כל התלונות על משכורות המורים, תא משפחתי עם שני מורים יכול להסתדר בחיים. נכון, לא עם חמישה ילדים, ולא בארסוף, אבל לפחות לא צריך ללקט ולצוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן להסכים לכך שאם מוטב לא להוולד מלהוולד מוטב גם לא לחפש מים על הירח. אני מקוה את לא מתכננת ללדת ילדים, כי את בטח לא רוצה לגרום להם את העוול שהורייך גרמו לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אם אין ילדים אפשר בקלות להתקיים מ17 שעות עבודה שבועיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אנחה) באמת איזה כייף להיות DINK! אני לעומת זאת ממש NIDK... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
no income? חשבתי שאת עורכת את האתר ההוא של אתוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו כן, הגזמה רטורית, סתם כי ראשי התיבות נראים יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ראשי תיבות שנראים יפה, לא עדיף DKNY? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך לתרגם דינק לעברית? [ז]וג [ו]עובדים [ב]לי [י]לדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שער ויקטור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, נראה רע. הרבה ר"ת בעברית נראים רע. אולי "שניים מרוויחים ללא נתמכים"? אולי "צמד משכורות בלי גרורות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נראה רע"?! אני מתאמץ לעקם את הביטוי כדי לקבל ר"ת עם מובן ואת אומרת לי "נראה רע"? זובי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין בקטע של החרוז, זה יהיה מאוד משעשע כשידברו על הנושא בחדשות וכאלה וישתמשו בחרוזים. בוא ננסה ''עובדים כפליים ומפרנסים יותר משניים''. או ''משכורת פעמיים וילדים על הידיים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה ההפך מדינק. בשביל כאלה אני מציע את הביטוי ''נורמטיביים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופסי :-P מרכז החריזה אצלי יותר זריז מחלקים אחרים של המוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי באמת שהתרבות העברית פיתחה אהדה לפתגמים בחרוזים, לפעמים כתרגום לפתגמים בלעז שאינם חרוזים. "אותה הגברת בשינוי אדרת", "על טעם וריח אין להתווכח" (שניהם, כך שמעתי, מאת שלונסקי), עוד לפחות אחד ששכחתי, וגם אם תרצו "הראשון מריח, מתחתו מגיח", ו"לסרג'יו פנית, לא טעית". באנגלית נדמה לי שהרבה פחות נוטים לזה. אולי המקור הוא ברוסית? שם כל הפתגמים שאני מכיר - אחד - הם בחרוזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבאנגלית מעדיפים אליטרציות, אבל יש גם לא מעט בחרוזים. בשליפה: A stitch in time saves nine. (קצת צולע, אבל חרוז)Don't knock in 'till you try it. Beggars can't be choosers (כנ"ל)Lips that touch wine shall never touch mine.
Early to bed and early to rise, makes a man healthy, wealthy, and wise. East or west, home is best. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
An apple a day keeps the doctor away.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
shop 'til you drop
no pain no gain |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור א' במכון גתה: "Morgen Morgen, nur nicht heute, sagen alle faulen Leute"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק רציתי לשאול: Morgen זה "מחר" או "בוקר" או שניהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Morgen זה בוקר ו Morgens זה גם מחר וגם בבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש-Morgen גם הוא "מחר", ולראיה השיר לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מזמן ואני אולי כבר לא זוכר טוב, אבל נדמה לי ש-Morgen הוא שם העצם (בוקר) ו-morgens הוא תאור הזמן (מחר או בבוקר). בשיר אכן ההתיחסות ל"מחר" היא לשם עצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הזו איננה מפתיעה. לחריזה יש 3000 שנה של היסטוריה מפוארת בהפיכת משפטים לקליטים במיוחד (דהיינו, לסוג של פתגם) - החל מ vini vidi vici של יוליוס קיסר ועד ל war, what it is good for? של קרמר. לטובת הפתגמים בעברית אני מוסיף את: "דברי חכמים בנחת נשמעים", "נגעת נסעת", "חבר זה לא קיר, ואני פטיש אוויר", "זה לא הגיל זה התרגיל" וכמובן "המריח הוא המסריח" שזה וריאציה אחרת על פתגם שהזכרת. אישית, אני הכי מחבב את "כלב נובחַ אינו נושחַ" שבו החרוז הוא כל כך מתבקש, עד שהוא מצליח לעוות את המילה השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב "כלב נובחַ אינו נושחַ", לאחרונה1 שמעתי את הנימוק האולטמטיבי למה כלב נובח אינו נושך: הכלב, כידוע, הוא ידידו הטוב של האדם, והוא לא רוצה לקלקל לו את הפתגם. ___ 1 שמעתי לאחרונה. הוא הושמע לפני כ 50 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבת שזה כדי לא להקדים קנה לושט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שקיסר לא התכוון לחרוז, שהתנועה הזהה בסוף יצאה רק מסיבות דקדוקיות. זה לא עומד בדרישות סבירות מחרוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק, אם יש כוונה למשחק מילים היא מתבטאת בעיצור הזהה בהתחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם, שהמילה הראשונה היא בכלל Veni. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיסר לא קרא את כללי החריזה של ביאליק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה נתקלתי אתמול במסה כמעט נתנזכית של ביאליק, ובה הוא תוקף את ההתמקדות בצורה, ובעיקר בחרוז ובמשקל, על חשבון התוכן. טוב, לא באמת במקרה. האמת היא שניסיתי לחפש חרוזים תנ"כיים. בדרך ראיתי מאמר ב"הארץ" שהסכמתי איתו בלב שלם. החלטורות של אפרים סידון הן בושה וחרפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, סידון מבייש את נעוריו. יש לו גם סדרת אגדות מחורזות מביכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת לספרי הפאזל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתקלתי בספרים רגילים - החתול במגפיים, למשל, ועוד. כמעט כל הקלאסיקות. באופן כללי אני בעד חלטורות, אבל למה על ילדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי הם שולטים בשוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ספרי הכנה לפסיכומטרי שולטים בשוק. למה אותם הוא לא כותב מחדש בחרוזים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא, באמת? חריזה מתאימה יכולה לעזור לזכור את החומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים הם השולטים בשוק. נדמה לי שלזה התכוון האנטילופ - הילדים, פלח הקליינטורה - לא הז'אנר הספרותי, בין אם מחורז או לא, אלא הילדים - הילדים הם השולטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לזה התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הם בעיקר שולתתתתתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ללחץ שהילדים מפעילים, או טובת הילדים בעיני ההורים הלא מבינים בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה אתה חושב שספר מחורז יקרוץ לילדים יותר מאשר האגדה עצמה? (לאגדות הקלאסיות הלא יש עיבודים אינספור בשלל צורות). חוץ מזה, בגיל הרך וגיל ראשית קריאה, שאליהם בערך מכוונים הספרים האלה, ההורים עדיין קובעים את רוב ההחלטות הספרותיות (גם אם הם "נכנעים" לבקשה זו או אחרת, הם יכניסו על הדרך גם את ההעדפות שלהן, שבד"כ "גבוהות" יותר). אח"כ זה כמובן משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב ההורים הם חסרי ידע בנושא, אבל השם אפרים סידון ירמוז להם על איכות,(שם מפורסם, כותב בעיתון וכו'). אח"כ יבוא הלחץ של הגמדים: אמא אני רוצה כמו של יוסי, אמא של שיר מקריאה לנו מ..., אבא למה לו יש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שליוסי יש יותר מספר אחד בבית, אני חושבת שהילדים לא יינעלו דווקא על זה של סידון (כלומר לא חושבת שהחרוזים הם אלה שימשכו אותם). עם המשפט הראשון אני מסכימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוניברסיטה הייתי צריכה פעם להגיש איזושהי עבודה ושקלתי ברצינות לכתוב אותה בחרוזים. בסוף השתפנתי.1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 גם רצית לכתוב הסבר, אבל עכשיו כולנו נצטרך לנחשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מה שרציתי לכתוב זו איזו אנקדוטה אפילו עוד יותר מיותרת שקשורה בחרוזים ותפוזים, אבל התגברתי על עצמי, אבל שכחתי למחוק את ההערה. אני אמשיך להאשים את הג'טלג. נראה כאילו זה עובד יופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להודות שמיד אחרי שכתבתי את זה, גם אני לפתע חשבתי כמוך. אבל המחשבה שטעיתי כנראה היתה טעות וצדקתי במקור. ברקת צודקת - סביר להניח שהחריזה של קיסר היא לפי סיסרו, שאצלו "חרוז חלקי בסוף מילה" היה אמצעי רטורי פופלרי. עיין למשל כאן: http://www.angelfire.com/art/archictecture/rhetoric.... , תחת homoeoteleuton . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיסרו? תגובה 92378 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הכוונה כאן הייתה לסיסרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאלו שכתבו את הקישור הם מומחים לעניין וצודקים, אבל חייב לומר ששתי הדוגמאות שלהם לא שכנעו אותי; בשתיהן החרוז יכול לא מכוון, אלא תוצאה דקדוקית גרידא (של האמצעי הרטורי הטוב בפני עצמו, שרשור שלושה פעלים באותה נטייה). חידת טריוויה (קלה, אבל הגיע הזמן שהעובדה הזו תהיה כתובה באייל, ו[חיפוש קצר בגוגל] בכלל באינטרנט.) איזה פזמון בזמר העברי הקלאסי אינו חרוז? שימו לב: לא "שיר משוררים", גם לא פסוק מהמקורות; סתם שיר קליל, ואפילו ממושקל, אבל לא חרוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר רמז? חוץ מזה, קטנה בשבילך: באיזו פזמון שוגים שני הזמרים בהחלפת אות דגושה ברפה? (לא עניין זניח אלא שגיאה צורמת, אותה מילה בשני מקומות שונים בשיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל משיר אחר, אהוב ופופולרי מאוד, מאת אחד הפזמונאים המובהקים של הזמר העברי. כל השורות בבתים של אותו שיר, וחצי מהשורות בחלק א' של הפזמון, חרוזות על אותו צליל! ברם, לא מדובר במפגן וירטואוזיות, אלא ההפך, בבעיטה חצופה בתקנון המקצועי: רוב השורות פשוט מסתיימות באותה מלה. הוא לא הלך עד הסוף: פה ושם יש שורה שמתחרזת עם המלה המובילה באופן "תקני". רק בשיר אחר של אותו פזמונאי, אהוב ופופולרי לא פחות, הוא כן הלך עד הסוף וויתר לגמרי על החריזה, וזהו מושא חידתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי = אפילו לא חריזה מרומזת? חשבתי שפתרתי, אבל אני לא בטוח למה אתה מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא מרומזת, הרמז דק מדי עבורי... על מה חשבת? (לחידה שלך - אין לי מושג, אבל עוד מוקדם לרמז, ניתן לאחרים צ'אנס.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על שני שירים של דן אלמגור, אבל בינתיים האזנתי להם והחריזה שם די ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פזמונאי או פזמונאית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-נאי. למה, על מי את חשבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד רמז: השיר הזה מורד במוסכמות גם מצד התוכן (וגם לכך משום מה לא שמים לב, לפחות כיום). זהו אחד מאותם המוני שירים מהווי צה"ל. רובם של השירים האלו עוסקים בחיילים קרביים, או למצער ספק-קרביים. יש קצת יוצאים מן הכלל, אבל נדמה לי שהשיר הזה הלך הכי רחוק מקרבי שאפשר. ועכשיו נדמה לי שהגיע הזמן לרמז שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו כבר באמת האכלה בכפית - הסכום הוא 28. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השיר השני (זה שכמעט כל השורות מסתימות באותה מילה) - האם המשורר מייחל בו להפסד של קבוצתו האהובה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |