בתשובה לנתנאל, 13/01/02 2:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח שאתה צודק. אבל זה עדיין לא מפריך את ההנחה הרווחת שמריחואנה עלולה להוביל להתמכרות לסמים קשים, אם כי זה בהחלט מערער אותה מעט. עדיין, יתכן שמריחואנה מובילה להתמכרות לסמים קשים רק אצל אנשים בקבוצת סיכון מסוימת, למשל אנשים במצוקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר היפותטי יגלה ללא ספק שקרוב למאה אחוז מכלל המכורים לסמים קשים ינקו חלב אם בילדותם המוקדמת, שתו בירה לפני שהיו בני עשרים, וכן עישנו (ועדיין מעשנים) סיגריות מעת לעת. מעניין למה לא נוצרת בעקבות זה עוד הנחה רווחת לפיה צריכת חלב אם, בירה או סיגריות מובילים להתמכרות לסמים קשים אצל אנשים בקבוצת סיכון מסוימת, למשל אנשים במצוקה. יכול להיות שזה רק בגלל שמריחואנה מוגדרת בעצמה בחוק כסם מסוכן בעוד כל שאר החומרים שצוינו לעיל אינם מוגדרים כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח לגבי חלב האם. לפי מה שהבנתי הגישה הרווחת עד לפני כ 20-15 שנה הייתה שחלב אם אינו מספיק לתזונתו של יילוד ויש לתת לו תוספות שונות כדי שיתפתח כראוי מנסיוני האישי, התהליך מביא להפסקת הנקה מהירה למדי. מתוך אמונה שמיעוט קטן של הנרקומנים הוא מתחת לגיל 20 אני מסיק שסביר להניח שמרבית הנרקומנים כיום גדלו דווקא על תחליפים ותוספים שונים לחלב (מה שיכול להסביר את משיכתם לאבקות לבנות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בסדר, אז במחקר עוד יותר היפותטי אני בטוח שיתברר שכמעט כל הנרקומנים נוהגים לנשום חמצן מעת לעת ושרובם המוחץ יוצא מביתו אחת לכמה זמן ואחר כך חוזר. מעניין אם ניתן להסיק גם ממחקר זה האם שני ההרגלים שתוארו לעיל עלולים להוביל אוכלוסיות שנמצאות במצוקה להתמכרות לסמים קשים. חוץ מזה הייתי שמח לקבל הסבר כלשהו לגבי יכולתך הנדירה לתאר את השפעתו של חלב האם על היילוד "מנסיון אישי". :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לתאר את זה מנקודת מבט של אב (קינאת שד, מכיר?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת! הרי אפשר לבדוק את היחס מול נרקומנים שלא ניסו בהתחלה מרוחואנה, לבדוק את כמות הניסיון במריחואנה כתלות בהפיכה לנרקומנים, וכו'... קשה לי להאמין שלא הצלחת לחשוב על כך בעצמך. צריכת חומרים אחרים אחרים והקשר שלה להפיכה לנרקומנים יכולה וצריכה להחקר בלי קשר – השאלה כאן היא האם להתיר שימוש במריחואנה! איך ניתן לגבש דעה מבלי לדעת האם לגליזציה כזו תגרום לעליה (או אולי לא, או אף לירידה) בהפיכה לנרקומנים, סטטיסטית?! צריך גם לבדוק את הנושא לגבי סיגריות ובירה, ואפילו חלב-אם, אם אתה מתעקש – אבל מה הקשר?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקול הוא פרקטי. אם כמעט כל המכורים לסמים קשים צרכו מריחואנה לפני שהפכו לנרקומנים, איפה נמצא מספיק נרקומנים שלא עישנו מעולם מריחואנה כדי לערוך עליהם את המחקר הזה בצורה רצינית?1 לדעתי היחס בין אלה שניסו מריחואנה והפכו לנרקומנים לבין אלה שניסו אבל לא הפכו לנרקומנים (בערך אחד לעשרים לפי הערכות מאד מאד שמרניות) מספיק בתור הוכחה מוחצת לכך שהמריחואנה כשלעצמה לא גורמת באופן מובהק להדרדרות לסמים קשים. אם זו באמת הסיבה שבגינה אין מתירים את השימוש במריחואנה לקהל הרחב, הרי שהמספרים מוכיחים שזו סיבה שאינה מוצדקת, או, לחלופין, שיש להוסיף מיד עוד כמה וכמה חומרים כגון ניקוטין ואלכוהול לרשימת הסמים המסוכנים האסורים בחוק. ____ 1 רק אל תספר לי בבקשה שגם את זה בודקים עכשיו על קופים באיזה מכון מחקר יוקרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורה שלי לשעבר למתימטיקה היה עובר בכיתה, באמצע שיעור קומבינטוריקה ושואל: "למי יש ספר וקטורים?". אף אחד, כמובן, לא היה עונה, כי זה לא היה שיעור וקטורים. הוא תמיד היה שואל שוב ודורש שנחפש בתיקים, ותמיד, ללא יוצא מהכלל, היה למישהו בתיק את הספר! זה היה השיעור הטוב ביותר שלי על הסתברות. קשה לי להאמין שלא ימצאו מספיק נרקומנים שלא צרכו מריחואנה: כמות הנרקומנים כה גדולה, וסיטואציות החיים כה מורכבות... כבר עשו מחקרים רבים על תאומים זהים אשר אחד לקה במחלה גנטית נדירה כלשהי והשני לא, שספק אם המקרה הנ"ל יהיה כה קשה מבחינה פרקטית. חשיבותו, לעומת זאת, היא אדירה ויכולה להכריע את דעת הקהל בסוגיה זו. לא הבנתי איך "המספרים מוכיחים", שהרי יתכן שהמריחואנה גוררת אנשים בקבוצת סיכון (למשל אנשים במצוקה) לעבר נרקומניות. אפשר באמת לבדוק את הנושא על קופים, נראה לי שאפילו חלק מהמתנגדים לרוב הניסויים בבע"ח יסכימו שזו מטרה ראויה. אבל אני לא אגיד את זה כי אני יודע שזה מעלה את חמתך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כדי שזה לא יישאר תלוי באוויר: הסיבה שאין טעם והגיון בבדיקת תופעות כאלה באמצעות קופים (או כל חיה אחרת לצורך העניין), היא שקופים אינם מספיק דומים לאדם מבחינה התנהגותית. שום קוף לעולם לא יוכל לשמש מודל אמין לאדם שנמצא במצוקה חברתית ומשום כך בחר להשתמש בסמים כלשהם, בדיוק כפי ששום קוף בעולם לא יכול לשמש מודל אמין לאדם החולה בפרקינסון או באלצהיימר שהן מחלות שקופים בטבע לא חולים בהן לעולם. מחקרים התנהגותיים בקופים הם לעתים קרובות לא רק מיותרים אלא אף מזיקים מבחינה מדעית, שכן הם מסיטים את הפוקוס לכיוון חקר הסימפטומים (הדבר היחיד שניתן לשחזר בקופים) במקום לכיוון המועיל יותר של חקר הסיבות לקיומה של התופעה. חקר הסיבות במטרה להגיע לשורש הבעיה בהכרח דורש את ביצוע המחקר על חולים אמיתיים ולא על חלופות משום סוג (כולל בעלי-חיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את כוונתי: לוקחים קבוצת קופים ונותנים להם מריחואנה בכמויות במשך שנה (זה לא ניסוי אכזרי בבע"ח, להפך...). לאחר מכן נותנים להם כמויות קטנות של סמים "קשים" ורושמים את אחוז המתמכרים. לוקחים קבוצת קופים שניה ונותנים להם אותם כמויות של סמים "קשים" ובודקים אם אחוז המתמכרים גבוה, שווה או נמוך לקבוצה שקיבלה קודם מריחואנה. מכיוון שמדובר בהתמכרות פיזית, הדימיון לאדם כנראה גדול מאוד, ויכול לעזור. עכשיו, זה חקר סיבות או חקר סימפטומים? בחייך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, מריחואנה לא ממכרת ואם יש הקשר בינה לבין סמים קלים זה בוודאי לא קשור לתופעות הפיזאולוגיות אלא לתופעות נפשיות שבהן אין שום קשר לקופים. הקשר בין מריחואנה לסמים הקשים הוא אפילו לא אותו הקשר בין הסיגריות לאותם סמים וכוס הקפה שאוכלוסיות גדולות שותות בבוקר. שני שילו שלמעלה ממכרים ואילו המריחואנה לא מכילה בתוכה שום חומר ממכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי עכשיו את פרטי הניסוי המוצע, אך לא הבנתי מה הקשר שלו לדיון. מטרת המחקר שעליו דיברנו היתה הרי לבדוק את תקפות הטענה כאילו צריכה מוקדמת של מריחואנה מובילה אנשים מסוימים לצריכה של סמים קשים. אינני מבין כיצד הניסוי שתיארת יכול להיות רלוונטי לבחינת התופעה הזו, שאם היא בכלל קיימת הרי היא תופעה חברתית וכנראה גם פסיכולוגית אך אינה קשורה כלל להתמכרות פיזית (שאיננה מוכרת כתופעת לוואי של שימוש במריחואנה). זו גם הסיבה ששללתי אפריורית ניסויים בקופים או בכל חיה אחרת למטרה זו. מחקרים שמטרתם היא הבנת תהליכים פסיכולוגיים של בני-אדם יכולים לדעתי להביא תועלת רק אם יתבצעו על בני-אדם. הקוף הכי מתקדם בעולם הרי לא מסוגל לבצע פעולות אלמנטריות של בני-אדם (קריאה, כתיבה, צחוק, שירה וכו') ולכן הוא אינו מסוגל לשמש כמודל אמין של האדם מבחינת דפוסי התנהגותו והפסיכולוגיה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... אני רואה שחוש ההומור שלי מוזר מדי... הרי התבדחתי, למען השם! בכל מקרה, אני עדיין מחכה להסבר מדוע לא ניתן למצוא נרקומנים חסרי ניסיון במריחואנה. אני מניח שמספרם יהיה נמוך אך בוודאי לא אפסי. הערתו של דובי ברורה מאיליה, אבל רק מורידה ממהימנות התוצאה, בוודאי לא מבטלת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל איש ושמו הוא, שנאמר: "לכל איש יש שם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ענית על השאלה. אגב, לא לכל איש יש שם. יש אנשים עם מספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו שאלה? אנשים עם מספרים? שוב בדיחות שואה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף ניסוי כזה על בן אדם ,אבל תשאירו אותי עם הסמים הקלים והחמודים ובלי מזרקים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שימוש מריחואנה גורר אנשים לשימוש בסמים קשים, הרי שהסיבה לכך היא שהמריחואנה בלתי חוקית. כלומר - כדי להשיג מריחואנה, אתה נאלץ לעבור על החוק. מעולם לא ניסיתי להשיג מריחואנה, אבל אני מניח שלפחות חלק מספקי המריחואנה מספקים גם סמים אחרים, ויש להם אינטרס לדרדר את הלקוחות שלהם לסמים קשים יותר. אם המריחואנה תהיה חוקית, לא תהיה בעיה כזאת. לכן, גם אם ימצא קשר כמו שאתה מתאר, הוא לא הוכחה לנזק אפשרי של לגליזציה של המריחואנה - אולי אפילו להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני גם דיברתי על זה במאמר המקורי. ברגע שאוסרים עליך משהו ואתה עובר על האיסור, אתה כבר אומר "וואט דקה הל, אם כבר, אז כבר", ויכול ללכת עם זה יותר רחוק. אם כן, הבעיה אינה במריחואנה אלא בעצם האיסור על השימוש בה. דרך אגב, כתבה של אברי גלעד בעניין:http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=3244 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז הליגליציה תרחיק את המשתמש הרגיל במריחואנה מדילירים למיניהם ומגישה ''קלה'' יחסית לסמים קשים יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לחלק את משתמשי המריחואנה, באופן גס, לשתי קבוצות. לקבוצה אחת שייכים כל אותם צרכנים שנהנים מהאפקט של סם זה ומודעים לאיכויותיו השונות (רעות וטובות), ושהשימוש לא בא לענות אצלם על יצר סקרני כלשהוא אלה חלק מורח חיים. לקבוצה זו חוקיות הסם היא עניין כמעט אידיאולוגי. הקבוצה השנייה כוללת את ההרפתקנים. בשבילם זה שלב התנסותי. לחלקים מקבוצה זו המעבר על החוק יכול להיות הגבול בין חומרים שיעברו במעבדתם או לאו. בלי קשר לאיזה מהקבוצות משתייכים, אם בכלל, הרי שרצוי שלחקיקה יהיה היגיון כלשהו על מנת שתהיה אפקטיבית. קשה לשכנע אדם בר דעת לא לגעת בקנביס כאשר אלכוהול נמכר על מדפי הסופר. הגיע הזמן להכיר בכך שחומר זה קיבל יחס יותר מכפי הראוי, ולא בגלל היותר סם מסוכן אלא בגלל סיבות כלכליות גרידא (מגדלי הכותנה בארה''ב). יחד אם זאת הפיכתו לחוקי צריכה לעשות במקביל בכמה שיותר מדינות כדי למנוע מצב של הפיכת איי השפיות ליעד של טיולי סטלנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפסקה השניה שלך אני מסיק (תקן אותי אם אני טועה) שההערכה השמרנית שלך הינה שחמישה אחוזים ממנסי המריחואנה (מנסי = אפילו פעם אחת?) יהיו נרקומנים. מהו אחוז יונקי חלב האם שיהיו לנרקומנים, ומה אחוז מנסי הסיגריות שיהיו לנרקומנים? אם אחוז זה נמוך באופן משמעותי, הרי שיש סיבה טובה לאסור שימוש במריחואנה. ושאלה קטנה נוספת: האם תוכל להסביר לי על רגל אחת מהם ההבדלים בין מריחואנה לחשיש? האם אלו חומרים שונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסתכל על זה הפוך: כדי שהקביעה ששימוש במריחואנה מוביל לשימוש בסמים קשים, חייבים להוכיח שיש אחוז משמעותי של אנשים שניסו מריחואנה ועברו לצרוך סמים קשים. אני לא יודע מה האחוז הזה צריך להיות, אבל אינטואיטיבית הייתי אומר שזה חייב להיות לפחות כמה עשרות אחוזים, אחרת הקשר בין השניים הופך להיות קלוש עד מקרי. במקרה של המריחואנה והסמים הקשים מדובר על אחוז נמוך מאד גם לפי הנתונים הכי שמרניים של האגודה למלחמה בסמים. זה לא באמת משנה אם המספר המדויק הוא שני אחוז או חמישה אחוז, ואם זה כפול מהאחוז של יונקי החלב לשעבר שמזריקים היום הרואין או שזה פי שלוש ממנו, שכן החלב הובא הנה רק כדוגמא קיצונית שממחישה את חוסר ההגיון שבטענה. כך או כך, עדיין לא הוכח קשר מובהק בין צריכת מריחואנה לצריכת סמים קשים, ואם נשקלל פנימה גם את מה שכתב פה דובי בצדק, דהיינו שחלק מהנרקומנים הגיעו לסמים קשים רק משום שאלה שמכרו להם מריחואנה דחפו להם גם דברים אחרים מדי פעם (ואילו היתה המריחואנה חוקית זה לא היה קורה), הרי שנתרחק עוד יותר מהמובהקות המיוחלת. לא, אני לא יכול להסביר את ההבדלים בין מריחואנה לחשיש, כי גם אני לא מבין בזה יותר מדי. עד כמה שידוע לי אלה שני תוצרים שונים של צמח הקנאביס, ובזה פחות או יותר מסתכמות ידיעותי בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאני מתחיל לחזור על עצמי, אבל בכל זאת: "אם כל ההתמכרויות" הוא הניקוטין. נדיר מאד למצוא מכור לסמים קשים שאינו מעשן סיגריות. עישון קנביס למינהו אינו צורת בילוי נפוצה אצל נרקומנים. הם לא נמנעים מכך במיוחד, ולא הולכים לחפש זאת במיוחד. אם ננסה להוציא סיגריות ניקוטין אל מחוץ לחוק, נחווה את טעמה המפחיד של אלימות קשה בקרב מכורים אמיתיים, שבמצב הנוכחי אינם נראים לנו אלימים כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל משמעותי אחד בין הניקוטין וסמים האחרים שהוזכרו (מאלכוהול ומריחואנה עד הרואין), והוא שניקוטין לא גורם להשפעות התנהגותיות או מפריע לתיפקוד של המעשן. לא היה מפריע לי שנהג שמסיע אותי יעשן סיגריה לפני שייכנס למכונית, יפריע לי אם הוא היה מעשן מריחואנה, מזריק הרואין או שותה 2 - 3 כוסות בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לחלוטין (פרט לריח שנשאר אצל הנהג המעשן). אך אין לכך קשר להתמכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו חשיבה מעט אגואיסטית, מכיוון שהסיכון הגדול ביותר לבריאותו של הנהג הן דווקא הסגריות. הסם הקשה ביותר לגמילה (באופן אישי חזרתי לעשן לאחר הפסקה של שנתיים) וכמובן הממית ביותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר בזכותו של כל אדם לסכן את עצמו כאוות נפשו. מה הקשר לאגואיזם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |