בתשובה לאסף עמית, 13/01/02 19:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מורה שלי לשעבר למתימטיקה היה עובר בכיתה, באמצע שיעור קומבינטוריקה ושואל: "למי יש ספר וקטורים?". אף אחד, כמובן, לא היה עונה, כי זה לא היה שיעור וקטורים. הוא תמיד היה שואל שוב ודורש שנחפש בתיקים, ותמיד, ללא יוצא מהכלל, היה למישהו בתיק את הספר! זה היה השיעור הטוב ביותר שלי על הסתברות. קשה לי להאמין שלא ימצאו מספיק נרקומנים שלא צרכו מריחואנה: כמות הנרקומנים כה גדולה, וסיטואציות החיים כה מורכבות... כבר עשו מחקרים רבים על תאומים זהים אשר אחד לקה במחלה גנטית נדירה כלשהי והשני לא, שספק אם המקרה הנ"ל יהיה כה קשה מבחינה פרקטית. חשיבותו, לעומת זאת, היא אדירה ויכולה להכריע את דעת הקהל בסוגיה זו. לא הבנתי איך "המספרים מוכיחים", שהרי יתכן שהמריחואנה גוררת אנשים בקבוצת סיכון (למשל אנשים במצוקה) לעבר נרקומניות. אפשר באמת לבדוק את הנושא על קופים, נראה לי שאפילו חלק מהמתנגדים לרוב הניסויים בבע"ח יסכימו שזו מטרה ראויה. אבל אני לא אגיד את זה כי אני יודע שזה מעלה את חמתך... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כדי שזה לא יישאר תלוי באוויר: הסיבה שאין טעם והגיון בבדיקת תופעות כאלה באמצעות קופים (או כל חיה אחרת לצורך העניין), היא שקופים אינם מספיק דומים לאדם מבחינה התנהגותית. שום קוף לעולם לא יוכל לשמש מודל אמין לאדם שנמצא במצוקה חברתית ומשום כך בחר להשתמש בסמים כלשהם, בדיוק כפי ששום קוף בעולם לא יכול לשמש מודל אמין לאדם החולה בפרקינסון או באלצהיימר שהן מחלות שקופים בטבע לא חולים בהן לעולם. מחקרים התנהגותיים בקופים הם לעתים קרובות לא רק מיותרים אלא אף מזיקים מבחינה מדעית, שכן הם מסיטים את הפוקוס לכיוון חקר הסימפטומים (הדבר היחיד שניתן לשחזר בקופים) במקום לכיוון המועיל יותר של חקר הסיבות לקיומה של התופעה. חקר הסיבות במטרה להגיע לשורש הבעיה בהכרח דורש את ביצוע המחקר על חולים אמיתיים ולא על חלופות משום סוג (כולל בעלי-חיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את כוונתי: לוקחים קבוצת קופים ונותנים להם מריחואנה בכמויות במשך שנה (זה לא ניסוי אכזרי בבע"ח, להפך...). לאחר מכן נותנים להם כמויות קטנות של סמים "קשים" ורושמים את אחוז המתמכרים. לוקחים קבוצת קופים שניה ונותנים להם אותם כמויות של סמים "קשים" ובודקים אם אחוז המתמכרים גבוה, שווה או נמוך לקבוצה שקיבלה קודם מריחואנה. מכיוון שמדובר בהתמכרות פיזית, הדימיון לאדם כנראה גדול מאוד, ויכול לעזור. עכשיו, זה חקר סיבות או חקר סימפטומים? בחייך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, מריחואנה לא ממכרת ואם יש הקשר בינה לבין סמים קלים זה בוודאי לא קשור לתופעות הפיזאולוגיות אלא לתופעות נפשיות שבהן אין שום קשר לקופים. הקשר בין מריחואנה לסמים הקשים הוא אפילו לא אותו הקשר בין הסיגריות לאותם סמים וכוס הקפה שאוכלוסיות גדולות שותות בבוקר. שני שילו שלמעלה ממכרים ואילו המריחואנה לא מכילה בתוכה שום חומר ממכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי עכשיו את פרטי הניסוי המוצע, אך לא הבנתי מה הקשר שלו לדיון. מטרת המחקר שעליו דיברנו היתה הרי לבדוק את תקפות הטענה כאילו צריכה מוקדמת של מריחואנה מובילה אנשים מסוימים לצריכה של סמים קשים. אינני מבין כיצד הניסוי שתיארת יכול להיות רלוונטי לבחינת התופעה הזו, שאם היא בכלל קיימת הרי היא תופעה חברתית וכנראה גם פסיכולוגית אך אינה קשורה כלל להתמכרות פיזית (שאיננה מוכרת כתופעת לוואי של שימוש במריחואנה). זו גם הסיבה ששללתי אפריורית ניסויים בקופים או בכל חיה אחרת למטרה זו. מחקרים שמטרתם היא הבנת תהליכים פסיכולוגיים של בני-אדם יכולים לדעתי להביא תועלת רק אם יתבצעו על בני-אדם. הקוף הכי מתקדם בעולם הרי לא מסוגל לבצע פעולות אלמנטריות של בני-אדם (קריאה, כתיבה, צחוק, שירה וכו') ולכן הוא אינו מסוגל לשמש כמודל אמין של האדם מבחינת דפוסי התנהגותו והפסיכולוגיה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... אני רואה שחוש ההומור שלי מוזר מדי... הרי התבדחתי, למען השם! בכל מקרה, אני עדיין מחכה להסבר מדוע לא ניתן למצוא נרקומנים חסרי ניסיון במריחואנה. אני מניח שמספרם יהיה נמוך אך בוודאי לא אפסי. הערתו של דובי ברורה מאיליה, אבל רק מורידה ממהימנות התוצאה, בוודאי לא מבטלת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל איש ושמו הוא, שנאמר: "לכל איש יש שם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ענית על השאלה. אגב, לא לכל איש יש שם. יש אנשים עם מספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו שאלה? אנשים עם מספרים? שוב בדיחות שואה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף ניסוי כזה על בן אדם ,אבל תשאירו אותי עם הסמים הקלים והחמודים ובלי מזרקים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שימוש מריחואנה גורר אנשים לשימוש בסמים קשים, הרי שהסיבה לכך היא שהמריחואנה בלתי חוקית. כלומר - כדי להשיג מריחואנה, אתה נאלץ לעבור על החוק. מעולם לא ניסיתי להשיג מריחואנה, אבל אני מניח שלפחות חלק מספקי המריחואנה מספקים גם סמים אחרים, ויש להם אינטרס לדרדר את הלקוחות שלהם לסמים קשים יותר. אם המריחואנה תהיה חוקית, לא תהיה בעיה כזאת. לכן, גם אם ימצא קשר כמו שאתה מתאר, הוא לא הוכחה לנזק אפשרי של לגליזציה של המריחואנה - אולי אפילו להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני גם דיברתי על זה במאמר המקורי. ברגע שאוסרים עליך משהו ואתה עובר על האיסור, אתה כבר אומר "וואט דקה הל, אם כבר, אז כבר", ויכול ללכת עם זה יותר רחוק. אם כן, הבעיה אינה במריחואנה אלא בעצם האיסור על השימוש בה. דרך אגב, כתבה של אברי גלעד בעניין:http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=3244 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז הליגליציה תרחיק את המשתמש הרגיל במריחואנה מדילירים למיניהם ומגישה ''קלה'' יחסית לסמים קשים יותר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לחלק את משתמשי המריחואנה, באופן גס, לשתי קבוצות. לקבוצה אחת שייכים כל אותם צרכנים שנהנים מהאפקט של סם זה ומודעים לאיכויותיו השונות (רעות וטובות), ושהשימוש לא בא לענות אצלם על יצר סקרני כלשהוא אלה חלק מורח חיים. לקבוצה זו חוקיות הסם היא עניין כמעט אידיאולוגי. הקבוצה השנייה כוללת את ההרפתקנים. בשבילם זה שלב התנסותי. לחלקים מקבוצה זו המעבר על החוק יכול להיות הגבול בין חומרים שיעברו במעבדתם או לאו. בלי קשר לאיזה מהקבוצות משתייכים, אם בכלל, הרי שרצוי שלחקיקה יהיה היגיון כלשהו על מנת שתהיה אפקטיבית. קשה לשכנע אדם בר דעת לא לגעת בקנביס כאשר אלכוהול נמכר על מדפי הסופר. הגיע הזמן להכיר בכך שחומר זה קיבל יחס יותר מכפי הראוי, ולא בגלל היותר סם מסוכן אלא בגלל סיבות כלכליות גרידא (מגדלי הכותנה בארה''ב). יחד אם זאת הפיכתו לחוקי צריכה לעשות במקביל בכמה שיותר מדינות כדי למנוע מצב של הפיכת איי השפיות ליעד של טיולי סטלנים |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |