|
||||
|
||||
בואי נתעלם ממעשה האונס, ונתייחס לחיבוק. האם לדעתך מעביד שחיבק עובדת, פעם אחת, צריך לעמוד לדין פלילי? ואם הוא חיבק 4 עובדות, כל אחת פעם אחת? ואם הוא מחבק את אותה עובדת שוב ושוב (אך לא מעבר לכך) והיא מעולם לא אמרה לו להפסיק. האם אז? |
|
||||
|
||||
אני חושב שהחיבוק כלל ''הצמיד את אבר מינו'', כל מגע גופני מעבר להושטת יד לשלום הוא בגדר הטרדה מינית, חברתי התפטרה ממקום עבודה חדש בגלל שפה גסה בה השתמש המעסיק בבדיחות.(דנו בכך וחשבנו שאין בזה מספיק חומר לתלונה, אבל בהחלט מספיק כדי לעזוב את המקום). בקשר לתגובה אחרת, כשאני רואה אישה הולכת ברחוב חשוך מולי אני זז הצידה בהפגנתיות ומשתעל בקול רם כדי לשדר חוסר זדוניות, אני מרגיש את הפחד ומנסה למנוע אותו. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי איזכור של הצמדת אבר מין. אם הם הפכו לידידים מגע גופני לא מיני אינו הטרדה מינית (לדעתי, לפחות, לא יודע מה ההגדרה המשפטית). ניתן להגיע לגרסא מפורטת של כתב האישום באנטרנט? אם אני רואה אישה הולכת ברחוב לפני אני משתדל לעקוף אותה כמה שיותר מהר כדי שלא תחשוב שאני עוקב אחריה. אם היא הולכת מהר מידי אני מאט. |
|
||||
|
||||
בטלוויזיה לפני כמה ימים, אני לא בטוח במאת האחוזים לכן כתבתי "אני חושב..." דעתי היתה כשלך עד שהזדמן לי לשוחח עם קורבנות אונס, לא אחת ולא שתיים, לא הייתי מודע לחומרת הבעיה לנפוצותה ולפחד המלווה דרך קבע נשים. אני לא מחפש דגול, אבל מיד מישהו יצרף קישור (: אתה מתנהג בנימוס ברחוב, זאת אומרת שאתה מודע לפחד שאא דיברה עליו. |
|
||||
|
||||
איך אתה יודע שאני האייל האלמוני ההוא? האמת היא שאני נראה קצת מפחיד, לכן אני נזהר יותר, אם הייתי נראה כמו משה דץ או אסף אמדורסקי הייתי פחות מתחשב. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מי מהאלמונים אתה, אבל זה לא משנה לצורך הדיון. בחושך כולם מפחידים ומי שנכוה ברותחין נזהר בצוננים. |
|
||||
|
||||
מתארת את זה יפה נועה אסטרייכר - http://cafe.themarker.com/view.php?t=1066885 . |
|
||||
|
||||
אם הפחד אינו רציונלי, אולי צריך למונעו בפעולות חינוך. |
|
||||
|
||||
חינוך גופני - קרב מגע, אגרוף תאילנדי, השרדות וכו'. |
|
||||
|
||||
רעיון עם כוונה טובה, אבל למרבה הצער הוא לא מהווה פתרון אמיתי. |
|
||||
|
||||
"אשה! הגבר הוא עמיתך למין האנושי! האירי לו פנים בסמטה חשוכה!" (כרזה על הקיר בכיתה ה'-1, בי"ס "כל יום קורה לי (או)נס קטן", נס ציונה). |
|
||||
|
||||
אם יש כאן פחד שאינו מועיל ואף מזיק, רצוי להעלימו. ברמה האישית פסיכולוגים מתמחים בכך. אם מדובר על כמות גדולה יותר של מקרים, רצוי לטפל בכך בצורה יותר מסודרת. |
|
||||
|
||||
מי אמר שהוא מזיק? לא מדובר כאן על "הפרעה" קולקטיבית נשית. זה פחד הישרדותי שמסייע לאשה להגן על עצמה, ברמה של פחדים שמגיעים מהאמיגדלה (למרות שלא יודעת אם הוא מגיע הישר משם). אמנם הוא לעתים מועצם בצורה שגורמת אי נוחות, אבל ברמה ההישרדותית העלמתו עלולה לגרום יותר נזק מקיומו. הנזק הכי גדול שנגרם מקיומו זה שמספר גברים שאינם מוכרים לאישה ייעלבו. מצער, אך לא משתווה לנזק שבאונס אלים בסמטה חשוכה (גם אם הוא בסיכון קטן מאוד). |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להעלב. אני לא רוצה לסטות מדרכי ב"סמטה חשוכה" רק בגלל פחד דבילי של מישהי. זה מזכיר לי את כל חוקי הנימוס שדורשים כבוד לנשים ובעצם נועדו להזכיר שנשים שוות פחות. איך היית משווה בין הפחד הזה לפחד מטיסות? |
|
||||
|
||||
אתה לא צריך לעשות שום דבר, מסכן קטן שלי. הכל בסדר, תנוח. הפחד הזה הרבה יותר ''שימושי'' מפחד מטיסות. לרעוד ולהזיע עשר שעות במושב צפוף במטוס לא עוזר לאף אחד. לחמוק מתוקפים פוטנציאליים - כן. |
|
||||
|
||||
על מה, לכל הרוחות, את מדברת?! - הרי הפחד, הרעד וההזעה עשר שעות - הם בדיוק מה ששומר על המטוס מנפילה! נראה אותך מתפתה להרגע ויושבת לך שליווה ואופטימית עם דופק סדיר - הרי זה בדיוק הרגע שבו הם יסדרו אותך! |
|
||||
|
||||
לפחוד מטיסה ובשל־כך לא לטוס זו גם דרך להתחמק. |
|
||||
|
||||
לו היית נתב במגדל פיקוח, האם היית נעלב אישית מאנשים הסובלים מפחד טיסה? |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. בעיקר אם הם לא היו פונים אלי אישית. אבל במקרה של פחד מטיסות הטיפול (בכל הדרגים. גם ההשקעה של חברות התעופה בבטחות ובתדמית של בטיחות) בסופו של דבר יעיל בהרבה וגורם לרובנו לא לפחד לעלות למטוסים. |
|
||||
|
||||
ברוב מקרי הפחד/פוביה הטיפול הוא התנהגותי ויעיל למדי. זה לא אומר כלום על הסיבות לו, או על התרומה שלו לעומת הנזק שהוא נושא. האם היית ממליץ לטפל כך באנשים שפוחדים מנחשים? __________- ברקת, מחכה לאייל הראשון שיאשים אותה שהיא משווה גברים לנחשים. |
|
||||
|
||||
את משווה גברים לנחשים! |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום. חכה שאספר לך חלום שהיה לי. |
|
||||
|
||||
חבל שד''ר פינסקר לא ידע על זה. |
|
||||
|
||||
הסבר בבקשה (כן לפעמים צריך להסביר בדיחה) |
|
||||
|
||||
בספרו ''אוטואמנציפציה'' מנתח פינסקר את הסיבות לשנאת היהודים כמחלה של העמים-יודופוביה - אם בפוביות עסקינן. |
|
||||
|
||||
האם ה"אם" שבתחילת תגובתך הוא מזכרת שקיבלת מסמיילי בטרם נְטשנו לאנחות? |
|
||||
|
||||
אבא שלי הלך פעם בלילה, באחד מהרחובות המחברים בין רחוב בן-יהודה לחוף הים בתל אביב, וקצת לפניו הלכה בחורה. הוא הרים את היד לגרד בראש - והיא החלה לרוץ. בשלב זה, כך סיפר, הוא האט את הילוכו והתעכב כדי לתת לה שהות להרגע ולהתרחק, וחזר לקצב ההליכה הרגיל שלו רק כשראה, לאחר שכבר נוצר ביניהם מרחק, כי היא פנתה לרחוב בן-יהודה. למרות שניתן ללמוד מן הסיפור הזה לקחים חברתיים עצובים, הוא הפך במשפחה שלי למקור להמון התבדחויות (התבדחויות בטוב לב, שנגעו בעיקר לאבי, שגבהו היה למעלה מ-1.80 - לא התבדחויות בציניות או בלעג כלפי נשים). |
|
||||
|
||||
חומר רקע: דיון 2969 (אזהרה: מעל 900 תגובות). תמצית בוטה של העובדות אפשר למצוא בתגובה 474673 (גם היא בראש פתיל לא קטן). שווה לקרוא את הדיון שבעקבותיה. בקצרה: עצם העובדה שיש כאן יחסי מרות גורמים לכך שיחסים בהסכמה אינם בהכרח בדיוק בהסכמה. |
|
||||
|
||||
אני מבין את העניין של יחסי מרות. אני רק טוען שיש הבדל מהותי, בין חיבק (לשתי שניות), לבין נישק (וקל וחומר שכב). ושחיבק זה לא נושא לתביעה פלילית. |
|
||||
|
||||
לגבי "חיבק (לשתי שניות)" ובלי קשר לקצב - אמביוולנטיות היא נשק בידי תוקפים רבים (סדרתיים ואקראיים): נגיד, מחליקים יד על גוף של מישהי, כאילו במקרה, בנסיעה צפופה. אי אפשר להוכיח, ומי שמקימה קול צעקה מסתכנת שיחשבו אותה להיסטרית או לפרנואידית. וגרוע מכך: כיוון שגם הנתקפת חשה באמביוולנטיות הזו ומתבלבלת, זה מערער את חוש השיפוט המקורי שלה לגבי המציאות. |
|
||||
|
||||
אני מכיר בבעייה. וסבור שמדובר במעשה לא נאות. אבל בדיוק בגלל האמביוולנטיות הזאת, וההפרש בין התנהגויות והפרשנות של אנשים שונים, (כשנפגשים, מחבקים? מתנשקים? לוחצים יד?) ובעיקר בגלל שאני סבור שהפגיעה בזולת פה היא לא איומה ונוראה, אני סבור שאין צורך לערב את בית המשפט, ובטח שלא להטיל עונשי מאסר. זה מקביל מבחינתי למעביד שיכנה את עובדיו אידיוט ומטומטם, לא נעים, לא רצוי, אבל לא עניין לבית המשפט. גם אם המעביד ברגע של חולשה ייתן לעובד סטירה, יחידה, זה לא עניין לבית משפט פלילי, לכל היותר עניין לתביעה אזרחית. |
|
||||
|
||||
אתה סובלני יותר מאדם רגיל, על סטירה שמעביד יסטור לעובד, לא אתפלא אם המעביד יגיע לאשפוז בחדר המיון, תביעה פלילית מתחייבת.(ועוד, אישום פלילי יהיה בסיס מעולה לתביעה אזרחית). |
|
||||
|
||||
אתה רציני? 1) מה העונש (במסגרת המשפט הפלילי) המגיע לדעתך לאדם שסטר לאדם אחר? 2) ומה העונש אם הסוטר הוא מעבידו של הנסטר? רק כדי שלא ניגרר לדיון סמנטיקה, כשאני אומר סטירה אני מתכוון מכה, עם יד פתוחה, בלחי, שלמעט כאב זמני והשפלה אינה גורמת נזק וסימניה אינם נראים. |
|
||||
|
||||
א. לא יודע. ב. חמור יותר. |
|
||||
|
||||
זה לא חכמה להגיד מצד אחד צריך לתבוע אותו, מצד שני להגיד שאתה לא יודע כמה הוא צריך לקבל. אפשר לתבוע גם את מי שגנב מסטיק מהמכולת ואת זה שנתפס שוכב עם חברתו ביער (חשיפה בפומבי). אני טוען שאם אתה לא חושב שהאדם צריך לנהל משפט יקר וממושך ולאחר מכן לשבת בכלא. אז אולי מראש אין טעם בתביעה. |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שאפשר להעניש עונשים קבועים לפשעים "דומים", גם המחוקק חושב כך ולשופטים יש את הגמישות לבחון כל עבריין לגופו, יש הגדרות לפשעים: *עד* כך וכך שנים, פעם חטפתי סטירה מאישה שהכלב שלי דחף את חוטמו הארוך בין רגליה, למזלי היה מי שראה את כל הסצנה, האם האישה הזאת אמורה להענש כמו המעסיק מהדוגמא שהבאת? ראיתי אנשים שונים מקבלים עונשים שונים על אותן העבירות, האחד בעל עבר עשיר, האחד מעד לראשונה בחייו. משפט יקר וממושך הוא זכותו הדמוקרטית של הנאשם ולפני ששולחים אדם לכלא, אפשר לקנוס אותו, לחייב אותו בעבודות למען הציבור ולתת לו עונש על תנאי. |
|
||||
|
||||
חבל באמת שתביעה אזרחית לא יותר מקובלת (מפלילית) בהקשר הזה. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא רוצה להתעלם ממעשה האונס. תגובה 523528 מציגה באור ציני את הצבתו של החיבוק הזה בקונטקסט של האשמות מרובות באונס ומעשים מגונים למיניהם. אלא שיש טעם בהצבה בקונטקסט הזה: החיבוק מאוד רלוונטי כיוון שהוא מעיד על החירות היתירה שלקח לו קצב בכל הנוגע ליחסו לעובדותיו. לגבי חיבוק שבא בהקשר אחר, "תלוש" - צריך לבדוק כל מקרה לגופו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |