|
אבא שלי הלך פעם בלילה, באחד מהרחובות המחברים בין רחוב בן-יהודה לחוף הים בתל אביב, וקצת לפניו הלכה בחורה. הוא הרים את היד לגרד בראש - והיא החלה לרוץ. בשלב זה, כך סיפר, הוא האט את הילוכו והתעכב כדי לתת לה שהות להרגע ולהתרחק, וחזר לקצב ההליכה הרגיל שלו רק כשראה, לאחר שכבר נוצר ביניהם מרחק, כי היא פנתה לרחוב בן-יהודה. למרות שניתן ללמוד מן הסיפור הזה לקחים חברתיים עצובים, הוא הפך במשפחה שלי למקור להמון התבדחויות (התבדחויות בטוב לב, שנגעו בעיקר לאבי, שגבהו היה למעלה מ-1.80 - לא התבדחויות בציניות או בלעג כלפי נשים).
|
|