 |
תחום זיהוי הטביעות ידוע בחוסר הדיוק שלו. מצד שני, טביעת אצבע היא בדרך כלל ראיה נסיבתית מסייעת ולא ראיה ישירה לאשמה בפשע.
אני לא בטוח שהחוק היום יודע להתמודד עם מצב בו יש לשני אנשים טביעה זהה. אם תואשם בפשע שלא ביצעת על סמך טביעה שלך תצטרך למצוא את מי שיש לו טביעה זהה; אם המשטרה לא מצאה אותו אין סיבה להניח שאתה תצליח בכך. במצב כזה קיום מאגר של כלל האוכלוסיה דווקא ישפר את מצבך שכן אם אכן קיים מישהו כזה אז הטביעות שלו אמורות להימצא במאגר. המצב דומה, אגב, בזיהוי בעזרת דנ"א; לא פעם שמעתי את הטענה שבזיהוי כזה הסיכוי לטעות הוא אחד למאה אלף (טענה שמשמעותה הסבירה היא "המדענים מעריכים שהסבירות היא בין אחד לעשרת אלפים לאחד למיליון, תלוי אילו ערכים נתת לפרמטרים, וזה הערך האמצעי"). אם נקבל את המספר הזה עדיין זה אומר שבאוכלוסיה יש משהו כמו שבעים וחמישה בני אדם שזיהוי הדנ"א שלהם תואם לשלי - אז איך אפשר להתבסס עליו? במצב כזה, דנ"א שלי לא יכול להיות ראיה יחידה או אפילו עיקרית לכך שביצעתי פשע - הוא צריך להשתלב באוסף של ראיות ונסיבות אחרות שיעלו משמעותית הת ההסתברות שאכן מדובר בי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש