בתשובה לראובן, 01/07/09 17:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא בדיוק (או אולי לא ניסחתי את זה נכון אז). ראשית, צריך להבחין בין "מחיר מניה משקף" לבין "מחיר מניה אמור לשקף". אני מתיחס למה שלהבנתי הצנועה המחיר אמור לשקף - במציאות זה בדרך כלל שונה (לפחות בטווח הקצר) כיוון שהמחיר מושפע בפועל על ידי הרבה מאד גורמים שאינם קשורים למצבה העסקי של החברה עצמה. שנית, לגבי הפירוק: שווי של חברה בפירוק הוא כמעט תמיד נמוך מהשווי שלה כעסק חי כיוון שלחברה פעילה יש נכסים שלא ניתן לממש בפירוק (נתח שוק, שווי מותג, מיומנות של עובדים וכו'). התיחסתי לפירוק כיוון שבמצב של פירוק אפשר תאורטית לממש את ההון העצמי של החברה (סך הנכסים פחות סך ההתחייבויות); כמובן שזה מותנה בכללי חשבונאות שלא יאפשרו לרשום נכסים שאינם ניתנים למימוש כחלק מההון העצמי ושיביאו לרישום הנכסים הממשיים במאזן לפי ערכם במקרה של מכירה. זה לא המצב במציאות ולכן המודל שהצעתי הוא נאיבי. הבה נתבונן לרגע בחברה שמרוויחה סכום קבוע, נניח מיליון שקל בשנה, ואת כולו היא מחלקת כדיבידנד. לצורך העניין נניח שההשקעה בה היא חסרת סיכון לחלוטין. מה יהיה שוויה של חברה כזו? זה יהיה תלוי ברבית חסרת הסיכון שניתן להשיג במשק. אם ניתן להשיג רבית של ארבעה אחוז אז עלינו להוון את זרם המזומנים שהחברה מייצרת לפי ירידה של ארבעה אחוז בשנה, כלומר המיליון שיקבלו המשקיעים בעוד שנה שקול ל-961,538.46 ש"ח עכשיו; המיליון שיקבלו בעוד שנתיים שקול ל-924,556.21 ש"ח היום וכך הלאה. נסכם את סדרת המספרים הזו ונקבל את הערך של החברה. נחלק במספר המניות ונקבל את מחיר המניה. עכשיו, מה קורה אם החברה מחלקת רק חלק מהרווחים או בכלל לא מחלקת? היא עושה ברווחים משהו אחר: היא מגדילה את ההון העצמי שלה (כמובן, בעולם המודלים הנאיביים היא לעולם לא תפסיד). היא יכולה לשים את הכסף הזה בבנק ואז היא תקבל את הרבית נטולת הסיכון, או אם היא סבורה שהיא יכולה להפיק רווחים גדולים יותר על ידי הרחבת הפעילות העסקית היא משתמשת בו למטרה הזו; כתוצאה מכך ההון העצמי ממשיך לגדול בשיעור גבוה יותר. מה יקרה אם המשקיע וורן באפט יחליט לקנות את החברה? הוא יגיד לעצמו: החברה הזו היא מכונת מזומנים, שווה לי לקנות אותה - אבל בתמחור כזה שישקף את התשואה שאני רוצה לקבל. התמחור הזה יצטרך (במודל הנאיבי של חברות מרוויחות תמיד בלי סיכון) להתבצע באופן דומה לזה שהזכרנו לעיל, שהרי אם באפט יקנה את החברה הוא יוכל להזרים את כל הרווחים האלה לכיסיו. מה קורה אם ערך החברה בבורסה נמוך מהתמחור הזה? באופן תאורטי, אוטומטית שווה לבאפט להשתלט על החברה; לכן הוא (ודומיו) יקנה מניות כאשר המחיר נמוך מהתמחור הזה. בדומה לכך, אם המחיר גבוה מהתמחור הזה יש לו אינטרס למכור. לכן יהיה כאן קשר בין שווי החברה בשוק לבין ביצועיה בפעילות הממשית (הרווחים שהיא מפיקה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, ובכל זאת קשה לי לקבל את ההסבר הזה, מכמה סיבות: הדיווידנדים, אם וכאשר הם ניתנים ( ובדיון ההוא הראתי שהרבה מאוד חברות כלל לא מחלקות אותן) הם בסדרי גודל נמוכים יותר מעלית המניות. כמו כן, העליה במחיר המניה קורה גם בחברות שדי ברור שאף אחד לא יקנה אותם בקרוב ( חברות הנפט הגדולות עולות בדעתי כרגע). גם מהכיוון ההפוך העניינים נראים לא מתאימים: אני לא מומחה, אבל נראה לי שדווקא חברות שמחיר המניה שלהן יורד יותר מועדות לרכישה על ידי מתחרים. לבסוף, וזה אולי הנימוק החלש ביותר, כשאני קורא בעיתון שאנליסט אומר שחברה מסויימת היא טובה להשקעה, בדרך כלל מסבירים על יציבות החברה ועל השווקים הטובים שלה, שיקולים של טווח רחוק. אף אחד לא ממליץ על מניות גוגל בשל הדיוודנדים שלה (היא לא מחלקת) או בגלל הסיכוי שמיקרוסופט תקנה אותה ( היא גדולה מידי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל שהצגתי הוא מאד מינימלי; הוא לא כולל בכלל את האפשרות של צמיחה של החברה אבל ברור שאם החברה תצמח, אפילו בשיעור זעום, גם במודל הזה השווי שלה יהיה הרבה יותר גבוה. בעולם האמיתי התמחור הוא לא לפי מודלים כאלה, והמשקל של הציפיות לצמיחה בו הוא הרבה יותר גבוה. לגבי חברות שהן גדולות מכדי שמישהו יקנה אותן - כאן פועל הגיון של "אם המחזור של א' הרבה יותר גדול מ-ב' והרווחים הרבה יותר גדולים אז גם השווי הרבה יותר גדול"; אם השווי שלהן בשוק לא יהיה גדול יחסית לקטנות אז אנשים יתחילו לחשוב גם על השתלטות עליהן (ובזמנים של קונסולידציה גם חברות עצומות נרכשות, או בלשון נקיה ממוזגות). לגבי גוגל - מיקרוסופט אגרה כסף במשך הרבה שנים עד שהמשקיעים החליטו שהיא כבר לא חברת צמיחה ואם היא רוצה אותם אז כדאי שהיא תתחיל לשלם. זה קרה כמה חודשים לפני הדיון הקודם שלנו. גוגל עדיין נתפשת כחברה עם פוטנציאל חדשנות גבוה ויכולת צמיחה כמעט בלתי מוגבלת. לכן המשקיעים מוכנים לקבל את זה שהיא לא משלמת דיבידנדים - הם מניחים שערך נכס הבסיס יעלה. כשגרף הצמיחה של גוגל יתאזן גם היא תצטרך לחלק דיבידנדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מש''ל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמחור הוא לא לפי מודלים כאלה, אבל זה לא אומר שהם לא מלמדים אותך משהו על מה שכן מתרחש בו. אם לא תשתמש במודלים חלקיים תוותר גם על הבנה חלקית של תופעות מורכבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה מידת החלקיות. כאשר מחיר המניה של חברה X עולה בעקבות שמועות שהיא עומדת להמכר, אני מוכן לקבל את המודל שלך. אבל עד כמה שאני מבין אלו ארועים נדירים, וברוב המקרים מחיר המניה עולה (או יורד) על בסיס הרבה יותר רעוע- הצלחת החברה גם ללא צפי למכירתה או לחלוקת דיווידנדים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |