|
המודל שהצגתי הוא מאד מינימלי; הוא לא כולל בכלל את האפשרות של צמיחה של החברה אבל ברור שאם החברה תצמח, אפילו בשיעור זעום, גם במודל הזה השווי שלה יהיה הרבה יותר גבוה. בעולם האמיתי התמחור הוא לא לפי מודלים כאלה, והמשקל של הציפיות לצמיחה בו הוא הרבה יותר גבוה.
לגבי חברות שהן גדולות מכדי שמישהו יקנה אותן - כאן פועל הגיון של "אם המחזור של א' הרבה יותר גדול מ-ב' והרווחים הרבה יותר גדולים אז גם השווי הרבה יותר גדול"; אם השווי שלהן בשוק לא יהיה גדול יחסית לקטנות אז אנשים יתחילו לחשוב גם על השתלטות עליהן (ובזמנים של קונסולידציה גם חברות עצומות נרכשות, או בלשון נקיה ממוזגות).
לגבי גוגל - מיקרוסופט אגרה כסף במשך הרבה שנים עד שהמשקיעים החליטו שהיא כבר לא חברת צמיחה ואם היא רוצה אותם אז כדאי שהיא תתחיל לשלם. זה קרה כמה חודשים לפני הדיון הקודם שלנו. גוגל עדיין נתפשת כחברה עם פוטנציאל חדשנות גבוה ויכולת צמיחה כמעט בלתי מוגבלת. לכן המשקיעים מוכנים לקבל את זה שהיא לא משלמת דיבידנדים - הם מניחים שערך נכס הבסיס יעלה. כשגרף הצמיחה של גוגל יתאזן גם היא תצטרך לחלק דיבידנדים.
|
|