|
||||
|
||||
מייקל ג'קסון ופארה פוסט נפטרים ואין על כך מילה באייל. ברוקר בוול סטריט ששמו לא היה מוכר עד אתמול מקבל עונש כבד והידיעה עליו מופיעה מיד באייל. |
|
||||
|
||||
מילא מייקל ג'קסון, אבל למה אתה סבור שפארה פוסט מעניינת במיוחד את קוראי האייל? איזה דיון ניתן יהיה לפתח לגביה? אגב, אני מניח שלא אחדש לך אם אגיד שעדכוני החדשות באייל אינם דווקא לפי קני מידה עיתונאיים של חשיבות הידיעה. |
|
||||
|
||||
כשלעצמה היא לא כל כך מעניינת אבל היא קצת יותר מפורסמת מהברנרד מיידוף הזה והתיזמון של מותה יחד עם מייקל ג'קסון ראוי לאיזכור. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על ג'ו עמאר. אבל אולי אתה מנוע מלציין מפרסמים של מתחרים. |
|
||||
|
||||
סוף סוף מישהו מציין את זה. אכן אבל כבד וצער רב נפלו עלינו עם מותו של הצדיק מיכאל בן יעקב. בעיקר בגלל שהפקיעו לנו למשך כל השבת את 88FM. ותודה לראובן שהזכיר את ג'ו עמאר. |
|
||||
|
||||
אם כבר משהו מעניין: מישהו רוצה לספק קצת פרטים על המתרחש בהונדורס? צד א': יום לפני עריכת משאל עם לחיזוק כוחו של הנשיא, הופל משטרו בהפיכה צבאית. צד ב': הנשיא עמד לערוך משאל עם ע"מ להרחיב את סמכויותיו. הצבא, בית־המשפט ובית־הנבחרים התנגדו. הצבא אף סירב לשתף פעולה עם עריכת משאל־העם. בסופו של דבר הדרך היחידה למנוע את הצעד הכאילו־דמוקרטי הזה היתה הפלת שלטונו של הנשיא. צ'אווז ושות' תומכים כמובן בנשיא המודח. |
|
||||
|
||||
בוא נאמר שמייקל ג'קסון ופארה פוסט לא השפיעו יותר מדי על חיי, אבל את זה שהבוסים הקודמים של בן זוגי השקיעו את כל הונם אצל מיידוף, אני מרגישה היטב. |
|
||||
|
||||
אני סקרן לדעת: זה מצער אותך, או שאת שמחה לאידם? (יש הרבה סוגים של בוסים, והיחסים עם האקסים יכולים להיות מוזרים) |
|
||||
|
||||
היא כתבה ''בן זוגי'', ולא אקס. מכאן משתמע בבירור שזה מצער אותה, מבלי לשלול, או לחזק, את האפשרות שהיא גם שמחה לאידם. |
|
||||
|
||||
(הכוונה היתה לאקס-בוסים. ולא לבן הזוג, חלילה) |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון אם אני משתתפת בצערם על אובדן הונם? ובכן - בהחלט, במיוחד לאור העובדה שבגלל שההון התנדף, גם התנדפה לה האפשרות להעסיק את בן זוגי. אבל יחד עם זה, תשמע, הגיע להם קצת: כי כל התקציב שכן היה (לפני שמיידוף גרף את העתודות) נגמר על שכר למנכ"ל שלא עשה את העבודה שלו, אבל הרוויח חודשית כמו כל העובדים ביחד בשנה, ולכן אחרי שפיטרו אותו פיטרו גם את העובדים שכן עשו את העבודה שלהם. ומבחינת איזה בני אדם נחמדים היו המעסיקים שלו, הבה נאמר שעד שלא נכנס החוק של פנסיה חובה לכל עובד, לא היו להם הפרשות לפנסיה. או ביטוח מנהלים. או קרן השתלמות. כלום. ומשנכנס החוק ורק משנכנס החוק לתוקף (מאותו היום ממש), קבעו להם הפרשות לפנסיה על האחוזון. כלומר: החוק קבע תחילת הפרשות באופן הדרגתי ובשנה הראשונה הפרשות של 1%? אז זה מה שהם קיבלו. (ואני משערת שכבר כתבתי את זה, אבל לחפש אין לי כוח) |
|
||||
|
||||
אני מקווה שבן זוגך מצא עבודה חדשה עם תנאים סומיאליים סבירים יותר. |
|
||||
|
||||
טרם. |
|
||||
|
||||
מילא שניים זניחים אלו. מיסיס סלוקומב נפטרה והעולם שותק. |
|
||||
|
||||
מעניין למי היא הורישה את הפוסי שלה. |
|
||||
|
||||
יהי זכרה ברוך. |
|
||||
|
||||
נזקי פשעיו של מייקל (ה''מוזיקה'' שלו והשפעתה על תעשיית המוזיקה) חמורים בהרבה מנזקי פשעיו של הברוקר. |
|
||||
|
||||
נכון, ולכן הוא זכאי יותר לידיעה משלו. |
|
||||
|
||||
ביל אוריילי השמרן (והצבוע לטעמי) מרשת פוקס תוקף את מייקל ג'קסון ושואל מדוע בכלל השחורים מתאבלים על אמן לבן. |
|
||||
|
||||
אולי זה נובע מצביעותו, אבל בקישור שנתת הוא איננו תוקף את ג'קסון, אלא רק את השחורים המתאבלים עליו. למשל, הוא מציין שם שאסור לומר שג'קסון ניצל ילדים לרעה, כי הוא זוכה במשפטו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |