בתשובה לאיציקש., 11/06/09 11:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכן שכן וייתכן שלא - לא ברור לי איך אפשר להסיק משהו על דעותיי בנוגע לזה מתוך הניתוח הפוליטי שהצעתי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? ככל שאני קורא יותר על דעותיך כך אני מגיע למסקנה שאי אפשר להסיק שום דבר מהדברים השונים שאתה מביע. מצד אחד אתה בעד חרות כמעט מחלטת. מצד שני כמעט הכל מותר אם יש סיבה פוליטית טובה. לא אתחיל לעשות עכשיו עבודת דוקטוראט על כל דבריך אך מה שאני מבין שהחרות או כפי שאתה מכנה זאת- החופש- מתייחסת רק לפעילות הכלכלית ורק ליהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום צורך להסיק מסקנות, אפשר להתייחס לעצם הדברים שאני בוחר להביע. >> כמעט הכל מותר אם יש סיבה פוליטית טובה [...] החרות או כפי שאתה מכנה זאת- החופש- מתייחסת רק לפעילות הכלכלית ורק ליהודים אתה מסלף את דעתי, ולא בתום לב. אם תרצה שאתייחס אליך בכבוד תצטרך להתחיל להתייחס אליי בכבוד גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מהי החרות בעיניך? פשוט אני יוצא מבולבל ממה שאני קורא אצלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החירות עבורי היא חלק מאמנה חברתית שאני מציע כבסיס לסדר החברתי, ופירושה שהפעלת אלימות יזומה אסורה. מנגד, הפעלת אלימות תגובתית מותרת (ואף מומלצת). מכיוון שאינני רוצה להרשות שכל אדם יקבע בעצמו מתי אלימות היא יזומה ומתי היא תגובתית (שכן פירוש הדבר אנרכיה), אני נותן למדינה את הסמכות לקבוע זאת (בבתי משפט כשמדובר בפשיעה רגילה ובפרלמנט או בממשלה כשמדובר באיומים צבאיים חיצוניים, למשל). אע"פ שהדבר לא הכרחי מתוך התאוריה, אני מעדיף גם שהמדינה היא שתפעיל את האלימות התגובתית ולא הפרט שנפגע ממנה ישירות. מכאן שכשמדינה יוצאת לפעולה צבאית, היא פועלת בשם אזרחיה והפעולה מוצדקת אם ורק אם אזרחיה היו רשאים להפעיל אלימות דומה בעצמם אלמלא הייתה המדינה שתעשה זאת בשמם. במדינה מתוקנת אדם נהנה מההנחה שהוא שותף לאמנה החברתית הנ"ל, ולכן הוא בן חורין, כל עוד לא הוכח אחרת. אבל לא תמיד ההנחה הזאת היא המתאימה ביותר למציאות, כמו למשל במקרה של קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף מובהק (עם, שבט וכד') שמהווה איום צבאי. במקרה הזה אין אפשרות מעשית (המשאבים מוגבלים) לברור מתוכם את יוזמי האלימות אחד-אחד, ולכן דרך הפעולה הרציונלית היא להפעיל אלימות כלפי הקבוצה כולה מתוך הגנה עצמית. רצוי כמובן להגביל את האלימות במקרה הזה למינימום, מכל מיני סיבות, ואחת החשובות שבהן היא החשש להחמיץ הזדמנויות להכניס גם אנשים מתוך הקבוצה המאיימת למסגרת האמנה החברתית. אבל המינימום, בהתאם לנסיבות, עשוי להיות אלימות מסיבית ורחבת היקף, כמו למשל במקרה של הפצצת ערים שלמות במלחמה"ע השנייה, דבר שלא סותר באופן עקרוני את רעיון החירות כפי שאני רואה אותו. הבה נזכור: רעיון החירות נועד לקדם את השאיפה לחיים בנסיבות מסוימות. אם אנחנו מוצאים שהוא אינו מקדם עוד את השאיפה לחיים או אף סותר אותה, סימן שהנסיבות השתנו, ועלינו לגבש תורת מוסר חדשה בהתאם לנסיבות החדשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נקח למשל את תגובה 513267 שלך- הערת השוליים1. החופש על פי מה שאתה כותב הוא מחלט כלומר, הוא אינו קיים באף מקום וגם לא יהיה, כי האדם אינו מסוגל לממש דברים מחלטים. מכאן אני יכול להבין את מה שאתה כותב על עניינים פוליטיים או כלכליים. מה שאינני מבין הוא מדוע אתה זורה לנו חול בעיניים עם החופש המחלט הזה? השאלה של ראובן מתבקשת. לו לפחות היינו רואים אצלך איזו מסגרת הומניסטית כמו אצל רון פול הליברטיאן. מה שאני רואה אצלך הוא הצגת דברים שממש גובלת בחוסר יושר אינטלקטואלי. חופש רק לא בבית ספרנו. אז היכן? אינך יודע. עכשיו אתה דורש כבוד! כמו שאמרו הגששים: בשביל כבוד צריך לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החירות, כאמור, היא ההסכמה ההדדית שלא ליזום אלימות. ההסכמה הזאת היא דבר ישים בהחלט. למשל, אתה ואני יכולים להסכים שלא ליזום אלימות זה כלפי זה. אח''כ נוכל לצרף לאמנה שלנו אנשים נוספים. ובסוף, כשיהיה לנו די כוח, נוכל להקים מדינה משלנו ולבסס את החוק על האמנה שלנו. אני לא זורה חול בעיניכם ואני ישר אינטלקטואלית כמו סרגל. אתה משליך עליי רעיונות של אחרים, ואז מוצא אצלי סתירות. יוצא מכאן שאתה מתווכח עם יציר דמיונך ולא איתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" למעשה, כפי שאתה אולי זוכר, לדעתי המושג חופש אינו יחסי, אלא מוחלט. לכן יש במילים "ישראל הרי אינה די חופשית לטעמי, ואם יש אפשרות להקים תחתיה מדינה חופשית יותר" משום שימוש לרעה במושג". עד שלא כתבת שהחופש אצלך הוא מושג מחלט, היתה לי הערכה לגבי הכוונה שלך. מה שתארת בשתי תגובותיך האחר4ונות, רחוק ממושג מחלט. מושגים כמו "אלימות יזומה" או אלימות תגובתית, רחוקים מאד ממוחלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בתור מי שהשתתף בדיון הקודם אתה אמור להבין איך אני תופס את מושג החופש ומאיזו בחינה הוא מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי;זה שהשתתפתי בדיון בקודם אינו מבהיר את מושג החופש אצלך. מושג החופש אצלך מאד לא מחלט, מאד לא ברור למרות שהזכרת אותו אולי עשרות פעמים וניהלת דיון כאילו שכולם מבינים את מושג החופש בדרך שלך. לאחר שהוספת שהמושג הוא מוחלט, הפסקתי להבין אותך. חופש מחלט חייב להתייחס אל כל בני האדם באופן שווה. כל מה שכתבת על השטחים, לפחות מריח קצת מגזענות. הוא איננו שונה ממה שרבים מאד בישראל חושבים; אבל מה שגורם לריח הגזענות, הוא הדיסוננס שבין תפיסותיך לגבי השטחים והפלסטינאים שגרים שם ובין הפראזיולוגיה של החופש בה אתה משתמש באופן נדיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מוחלט במובן שאינו יחסי. הוא אינו יחסי במובן שאין הרבה חופש או מעט חופש, אלא שאו שיש חופש או שאין. כיוון שחופש פירושו הסכמה שלא להפעיל אלימות *יזומה*, אין בין היותו של המושג מוחלט במובן הנ"ל ובין העובדה שבנסיבות מסוימות מותר ורצוי להפעיל אלימות ולא כלום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |