|
||||
|
||||
לאו דווקא. אנחנו דווקא לא רעים בלקונן על טעויות היסטוריות שעשינו, ולתלות אותן במעשינו שלנו. ע''ע ''מפני חטאינו גלינו מארצנו'' וכו'. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. גם לגבי חורבן הבית "הידיעה" ההיסטורית מלאה בתירוצים ובאפולוגטיקה וחסרה את הסיבות האמיתיות (ראי דיון 286), על אחת כמה וכמה מדיניות הכיבוש ותהליך אוסלו שעדיין רלבנטים לימינו. |
|
||||
|
||||
ועדיין האשמה עלינו. בין אם זה בגלל שנאת חינם ובין אם בגלל שהמרד היה ממש החלטה מטומטמת. |
|
||||
|
||||
את לא מבינה את ההבדל? אם זה שנאת חינם אז זה היה יכול להצליח אם זה היה נעשה אחרת והדבר עצמו היה מוצדק ואם זה היה החלטה לא נכונה אז יש כאן ביקורת על גישה כוחנית, צדקנית ומתלהמת. |
|
||||
|
||||
אז אם יש ביקורת על גישה כוחנית, צדקנית ומתלהמת1, זה סבבה. אבל אם יש ביקורת על כל דבר אחר, זה לא קביל? כמדומני בביקורת עצמית עסקינן, ולא בביקורת שמסקנותיה צריכות להיות ספציפיות. 1 כאילו, מה פסול בשאיפה לחירות? אני משערת שאתה אמפטי לחלוטין לגבי השאיפות לחירות של עמים אחרים, לא? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין ביקורת על טקטיקה (המטרה נכונה אבל לא הדרך שבה נעשתה) לבין ביקורת על אסטרטגיה (המטרה לא נכונה). כשמדברים על ביקורת עצמית מתכוונים לסוג השני שדורש מסקנות לא רק לגבי דרך הפעולה אלא גם לתפיסה ודורש חשיבה מחדש. |
|
||||
|
||||
שכחת ביולוגית. (אם אתה לא מסוגל לחלק פחות משלושה תארי כבוד לכל משהו שאתה מתנגד אליו, כנראה שאף אחד מהם לא באמת מספיק) |
|
||||
|
||||
אכן. ג'קי לוי אמר היום ב''המילה האחרונה'' - ''לו במקום זה היינו אומרים ''בגלל טיטוס גלינו מארצנו'', לא היינו כאן היום''. |
|
||||
|
||||
הוא באמת אמר "גלינו מארצנו" (ולא, נניח, "חרב בית המקדש")? |
|
||||
|
||||
ודאי, כי הוא התייחס ישירות למשפט בתפילה שאומר ''מפני חטאינו גלינו מארצנו''. זו הייתה פאראפראזה, לא טענה שטיטוס הגלה את כל היהודים. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני ונדמה לי שזהו גם נוסח המקור התלמודי. אגב, אפשר לפרש משפט זה בכל מיני דרכים. האחת היא מסורת הביקורת העצמית ונטילת האשמה היהודית, שזה דבר מבורך עד גבול מסויים. האחרת היא התפיסה הגלותית מן הסוג שיכול להשאיר עם בגלות הרבה שנים - שקודם עליו לעמוד בסטנדרטים מסויימים, כנראה בלתי ניתנים להשגה, בוודאי כאשר מדובר בקבוצה הטרוגנית ופזורה על פני כל הארץ, ורק לאחר מכן תיתם הגלות. את הציונות ניתן לראות דווקא כהיפך מן הפרשנות השניה - אם כדי לזכות במה שבני אדם רגילים מקבלים נדרש מאיתנו להיות על-אנושיים, נוותר על הליך הזכיה ונייצר את הפרס בעצמנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |