|
למיטב זכרוני ונדמה לי שזהו גם נוסח המקור התלמודי.
אגב, אפשר לפרש משפט זה בכל מיני דרכים. האחת היא מסורת הביקורת העצמית ונטילת האשמה היהודית, שזה דבר מבורך עד גבול מסויים. האחרת היא התפיסה הגלותית מן הסוג שיכול להשאיר עם בגלות הרבה שנים - שקודם עליו לעמוד בסטנדרטים מסויימים, כנראה בלתי ניתנים להשגה, בוודאי כאשר מדובר בקבוצה הטרוגנית ופזורה על פני כל הארץ, ורק לאחר מכן תיתם הגלות.
את הציונות ניתן לראות דווקא כהיפך מן הפרשנות השניה - אם כדי לזכות במה שבני אדם רגילים מקבלים נדרש מאיתנו להיות על-אנושיים, נוותר על הליך הזכיה ונייצר את הפרס בעצמנו.
|
|