|
||||
|
||||
האלמוני השיב לך במקומי, ועל התשובה שלו אני רוצה להוסיף הערה: קצת משונה שחסידי הסוציאליזם תמיד מזהירים מפני סכנת המונופול הנוראה שמרחפת מעל השוק החופשי, בשעה שקשה לחשוב על דבר שהמדינה הסוציאליסטית מתמחה בו יותר מיצירת מונופולים. המקרה של דן ואגד הוא בעצמו דוגמה לכך! אתה מנסה להלך עלי אימים באפשרות שבמדינה החופשית שלי הנהגים יתאגדו וכך הלאה - אבל הרי כאן ועכשיו לנגד עינינו השוק הזה מתנהל כשוק מונופוליסטי לחלוטין! נכון שיש שתי חברות, אבל זה בכלל לא משנה - הן מחלקות ביניהן את הטריטוריה, המחירים זהים וכך גם רמת השירות. בכל מובן, פרט ללשוני, זהו מונופול. ובניגוד למונופול שאולי יצמח בשוק חופשי ואולי לא - המונופול הקיים חסין לחלוטין מפני תחרות, ואין אפילו סיכוי תאורטי שייסדק - הלא החוק מגן עליו. אז, כמו שאומרים, טול קורה מבין עיניך... |
|
||||
|
||||
המונופול הזה אינו מעבר לשליטת הממשלה. ברצותה, הממשלה יכולה לשנות את תנאי הזכיונות. בפועל זה מה שנעשה. אתה מוזמן להדגים לי איך משהו דומה עובד עם הרכבת (לשכור קטר ולהתחיל להסיע נוסעים ב־80 ש"ח במקום ב־100). |
|
||||
|
||||
באנגליה יש חברות פרטיות שמפעילות אוטובוסים שמתחרים בחברות הממשלתיות המסובסדות. *למרות הסבסוד*, בקווים פופולריים, הם מצליחות לנצח את הקרטל הממשלתי גם במחיר וגם ברווחים. |
|
||||
|
||||
הסיבסוד איננו לקווים הפופולריים. בקוים הפופולרים כולם מרוויחים. |
|
||||
|
||||
אולי זה מה שהמדינה רוצה שתחשוב, אבל זה ממש לא נעשה בפועל. גם אם במקום כזה או אחר כבר אין אגד או דן ומפעיל האוטובוסים נקרא בשם חדש בכלל לא משנה את המצב: השירות הוא אותו שירות והמחירים הם אותם מחירים. המדינה ממשיכה להנדס את השוק, ומבחינת הצרכן דבר לא השתנה. לגבי רכבות, נתחיל בזה שרכבות בכל העולם נוטות להיות לא כלכליות - כנראה שלמרות כל הפרופגנדה הסוציאליסטית (והירוקה?), הציבור פשוט מעדיף רכב פרטי. וכיוון שאכן יש בעולם מכוניות פרטיות ואוטובוסים ומטוסים - כבר מזמן שירותי רכבות אינם בגדר מוצר חיוני שאי אפשר להסתדר בלעדיו. ואכן, אם מחר בבוקר יפסיקו את כל הרכבות בעולם, לא יקרה כלום. אנשים יסתדרו בדיוק כפי שהם מסתדרים במקומות שכבר היום אין בהם רכבות (ירושלים, למשל). אבל מה הבעיה העקרונית שיזם פרטי יפעיל רכבת? הוא צריך קרקע בשביל הפסים, קטרים וקרונות, נהגים וכו' - שום דבר שהוא לא יכול להשיג בשוק החופשי, תלוי רק כמה כסף יסכים להשקיע במיזם. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה נסעת באוטובוס, אבל בפועל המחירים בקו באר שבע-תל אביב ירדו בערך בחצי מייד כשהחברה הנוספת נכנסה לשוק. |
|
||||
|
||||
בירושלים לעומת זאת מחירי הקווים העירוניים רק עולים ועולים. אבל שוב, מיותר להיכנס לפרטים, התמונה ברורה ומוכרת לכולנו - במדינת ישראל שירותי האוטובוסים נתונים לשליטה מלאה של הממשלה. האם את מכחישה את העובדה הבסיסית הזאת? |
|
||||
|
||||
אין לי שמץ של מושג מה מידת השליטה של הממשלה על חברות האוטובוס הפרטיות שהתחילו לפעול בשנים האחרונות, ככה שאני לא יכולה ''להכחיש'' את זה. מצד שני, גם לא חשבתי שאני בחקירה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהשימוש בפועל הכחיש מוגבל לחדרי חקירות בלבד... התכוונתי לשאול בדיוק את מה ששאלתי בלי שום רמיזות נסתרות ובלי שום תוקפנות. רציתי שנבהיר את הנקודה הזאת כדי שנוכל להתקדם. באשר לעניין עצמו: נכון, בכמה מקומות, כמו מודיעין למשל, התחילו להפעיל את קווי האוטובוס חברות פרטיות1 ולא אגד או דן. אלא שגם אם החברות האלה פרטיות, הן פועלות מכוח רישיון שקיבלו מהמדינה2. הרישיון מכתיב את אופי השירות ואת המחיר, ואם לחברה נשאר חופש פעולה הוא מצומצם למדי. יתר על כן, בתמורה להפעלת השירות על פי תנאי הרישיון המדינה מגינה על הזכייניות מפני תחרות, ואמנם בכל אזור בנפרד פועלת רק חברת אוטובוסים אחת (למעט אולי מקרים בודדים), כפי שהיה בעבר. גם אם פה ושם מחירי הנסיעה ירדו (והבה נזכור שגם קודם לכן הם לא היו קבועים לאורך זמן, אם כי לרוב השתנו רק כלפי מעלה), בסך הכול אין תופעה כללית ורחבה של ירידת מחירים והם נשארו כשהיו. גם העניין של הפסקת השירות בשבתות ובחגים נמשך. לפיכך אפשר בהחלט לומר שאין בכניסת החברות האלה לשוק כדי לשנות את אופיו מבחינה מהותית - לא מבחינת הממשלה שממשיכה לשלוט עליו3 ולא מבחינת הצרכן שממשיך לקבל את אותה סחורה ובאותם מחירים. 1 האמת, אין לי מושג אם הן פרטיות או לא. זה לא משנה בכלל. מה שמשנה הוא אם הן פועלות מכוח היוזמה הפרטית או תכתיב השלטון, ואת זה אנחנו יודעים. 2 המדינה - הממשלה, השלטון המקומי ושאר זרועותיה השונות של המדינה. 3 כשאני אומר שהממשלה שולטת בשוק אני מתכוון שהיא מנהלת אותו, מכתיבה אותו, מהנדסת אותו. היא לא חייבת להיות הבעלים בשביל זה. |
|
||||
|
||||
יש המון קווים שאינם ריווחיים, ולא יכולים להיות כאלה, איך תפתר הבעיה? |
|
||||
|
||||
ע''י סיבסוד. |
|
||||
|
||||
חכם נגד סוציאליסטים! |
|
||||
|
||||
בעיה? זאת בעיה של סוציאליסטים. מבחינת הקפיטליסט מצוי, במקומות בהם לא רווחי לקיים תחבורה ציבורית לא תתקיים תחבורה ציבורית. ואם הציבור ירצה בתחבורה ציבורית, הוא ישלם מספיק בשביל שזה יהיה כדאי למשקיע הפרטי... |
|
||||
|
||||
ואם הציבור שחי ביישובים קטנים ורחוקים עני מדי מכדי לשלם לתחבורה ציבורית? |
|
||||
|
||||
שיעבור לגור בישובים גדולים וקרובים או שלא יסע לשום מקום... למה אני (יאמר הקפיטליסט) צריך לשלם לעצלן הזה לנסיעות הבילויים שלו (ואם זה נסיעות לעבודה, שהבוס ישלם). |
|
||||
|
||||
צריך לעיין בבעיה הזאת גם מנקודת מבט כלכלית: אם קו אוטובוס מסוים מצריך סבסוד תמידי, סימן שההשפעה שיש לו על העושר הכללי שלילית - אלמלא הפעלנו אותו היה העושר הכללי גדול יותר1. הטענה הזאת פחות טריוויאלית מכפי שנדמה בתחילה: פירושה הוא שגם אחרי שלוקחים בחשבון את התוצרת העודפת שהקו מניב, כלומר את אותה תוצרת של נוסעי הקו שהיינו מפסידים אלמלא עמד לרשותם, עדיין הפעלתו לא משתלמת. מנקודת מבט כלכלית יש כאן בזבוז משאבים, בזבוז שאינו שונה מלקחת משאבים ולהוציא אותם על שום דבר באופן מודע. הפעלת קו האוטובוס היא גם לא הדרך היעילה ביותר לחלק את העושר מחדש: אם כל מה שמעניין אותנו הוא שתקווה האמידה מהמרכז תמסור חלק ממשאביה לציפורה הענייה מהפריפריה, ולשם כך אנחנו גובים מתקווה מסים ומשתמשים בהם כדי להפעיל קו אוטובוס שמשמש את ציפורה להגיע למקום עבודתה, אנחנו פועלים בטיפשות; היה מוטב להעביר את הכסף ישירות מתקווה לציפורה, וכך היינו משיגים את אותה חלוקה מחדש של העושר רק בלי שהעושר הכללי יקטן. זה עדיין לא אומר שאין סיבות להפעיל קו אוטובוס מסובסד; אפשר לטעון שיש יעדים חברתיים מסוימים, כמו מתן אפשרות לציפורה לנסוע ממקום למקום למען רווחתה, שמצדיקים את ההוצאה. אבל חשוב להבין מה אנחנו טוענים ומה המשמעות של טענותינו. 1 זה צריך להיות מוסכם על כולם לפחות כל זמן שלא מעלים את הטענה שיש כשל שוק. |
|
||||
|
||||
להעביר כסף ישירות? איך? 1 לא נראה לי ברור כלל וכלל. נניח שדוד משה העשיר מאוד היה רוצה שציפורה תוכל לנסוע לעבודה, ולכן הוא מחליט לממן לה את הנסיעה. האם חלוקת העושר הכללית השתנתה בסה"כ? אחת התוצאות היא שציפורה לא צריכה להחזיק מכונית. |
|
||||
|
||||
איך להעביר כסף ישירות? לגבות מסים מאחד ולתת קצבה לאחר. זה לא כאילו המדינה הסוציאליסטית לא עושה את זה כל הזמן... 1 ההנחה הבסיסית היא שאם אין כשל שוק, המשאבים מוצאים את דרכים לאפיקים הכדאיים ביותר. הסיפור על הדוד משה וציפורה בכלל לא שייך, כלכלת המאקרו לא מתעסקת בבחירות האינדיבידואליות שכל אדם מה לעשות בכספו. |
|
||||
|
||||
"1 ההנחה הבסיסית היא שאם אין כשל שוק": הנחה בסיסית שגויה מן היסוד. כשלי השוק מובנים בתוך השיטה הקפיטליסטית. הם מובנית בה מפני שההנחה שיש שני תחומים מופרדים-הכלכלה והפוליטיקה שגויה; שני התחומים מחוברים מטבעם וההפרדה כביכול היא המצאת מספר אנשים שזה סייע להם לקבע כשלי שוק כחלק מהטבע ומהתחרות החופשית. זוכר את ההנחה הבסיסית ממבוא לכלכלה? בהנחה שהשוק... |
|
||||
|
||||
אין שום טעם להפריח טענות כלליות וחסרות משמעות כמו ''כשלי השוק מובנים בתוך השיטה הקפיטליסטית'' - זה מקדם את הדיון לא יותר משאני הייתי מקדם אותו אילו רק ליהגתי ''השיטה הסוציאליסטית שגויה, השיטה הסוציאליסטית שגויה'' בלי שום נימוק. אם אתה מזהה כאן כשל שוק ספציפי - אנא הראה לנו אותו. ועד שתעשה את זה ניאלץ להודות שיש כאן בזבוז משאבים, שיכול להיות מוצדק רק מטעמים חוץ כלכליים (חברתיים, לדוגמה) - והרי את זה כבר אמרתי. |
|
||||
|
||||
המונח "בזבוז משאבים" איננו מדוייק יותר מ"כשל שוק מובנה". נקח לדוגמה הורדת מיסים כדי לקדם את הפעילות הכלכלית שגורמת לרמות רווח גדולות. התוצאה היא השקעות בנדל"ן במזרח אירופה או ארה"ב ובעקבות המשבר מחיקת ערך ושחיקה בהון. זהו בזבוז משאבים או לא? |
|
||||
|
||||
המונח בזבוז משאבים מתייחס למודל הבא, שאין מנוס מלקבל אותו אם רוצים לדבר על כלכלה: כל פעילות אנושית כרוכה בהשקעת משאבים ובייצור משאבים. אנחנו מניחים שיש לנו מעין טבלת שערים שמאפשרת לנו להשוות בין משאבים מסוגים שונים (זמן אדם לעומת דלק, למשל). ההנחה הזאת מוצדקת מכמה טעמים, והחשוב שבהם הוא שבלעדיה אי אפשר לדבר בכלל על כלכלה, שעניינה הוא פעולות שנועדו להמיר משאב אחד באחר. עכשיו אפשר לשאול לגבי כל פעולה ופעולה אם היא צורכת יותר משאבים משהיא מניבה או להפך. אם צורכת יותר - מדובר בבזבוז משאבים. אם להפך - לא. |
|
||||
|
||||
אתה אכן נכנס למעגל בזבוז משאבים, כפי שתראה בקרוב. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתכוון לכך שכל הדיון הזה הוא בזבוז של משאב הזמן שלי, ייתכן שאתה צודק :-) |
|
||||
|
||||
ההנחה הזו מוצדקת רק אם מדובר בסחורה (commodity), כלומר שכל העסקאות מתבצעות על מוצר זהה, פחות או יותר - למשל בשוק הנחושת נחתמים חוזים (סיטונאיים) לאספקת כך וכך טונות של נחושת, מדרגת טוהר מסוימת ומעלה, מסודרת כלוחות בגודל ובמשקל ספציפיים. לא כל הצרכים האנושיים ניתנים לרדוקציה לסחורות או שירותים סטנדרטיים. |
|
||||
|
||||
תוכל לתת דוגמאות למקרים שלא ניתן להחיל עליהם את השיח הכלכלי? ותוכל להסביר איזה שיח כן אפשר להחיל עליהם כך שבכל זאת נוכל לדעת איך לבחור בין אפשרויות פעולה שונות? |
|
||||
|
||||
זה דווקא לא כזה צודק. למה שתקוה תעביר את הכנסתה לציפורה? אבל לגבות מתקוה מיסים על מנת להפעיל שירות אוטובוסים, שגם תקוה וגם נהנות ממנו, צודק יותר. |
|
||||
|
||||
זה באמת לא צודק שתקווה תעביר את הכנסותיה לציפורה. וזה לא הופך להיות צודק אם במקום להעביר אליה את הכסף ישירות היא עושה זאת בעקיפין, באמצעות מימון תחבורה ציבורית מסובסדת. זה שגם תקווה עשויה ליהנות מהשירות לא רלבנטי - אם היא באמת היתה נהנית ממנו היא היתה מממנת את השירות הזה ביוזמתה ולא היה צריך את הממשלה שתכריח אותה לעשות זאת. מתוך כך שצריך את הממשלה שתכריח אותה, אנחנו לומדים שתקווה היתה מעדיפה להשתמש בכספה לדברים אחרים. |
|
||||
|
||||
"סימן שההשפעה שיש לו על העושר הכללי שלילית - אלמלא הפעלנו אותו היה העושר הכללי גדול יותר1." זה נראה מאד מדעי ומקרו כלכלי ואובייקטיבי אבל רק נראה. זה מזכיר לי את המסע לצמצום הסובסידיות למצרכי במזון: הסיסמה היתה "סובסידיה לנצרך ולא למצרך". זה אולי היה עובד אם לא היתה עומדת מאחורי זה אידאולוגיה ופוליטיקה. בהתחלה הורידו את הסובסידיה והעבירו את הכסף ישירות לשכבות החלשות. הורדת הסובסידה היתה מה שקרוי בעגת הכלכלנים-"שינויים מבניים". בשלב השני נוצל אחד המשברים כדי לצמצם את תשלומי ההעברה ו"להציל את המדינה" ובוטל הכסף שהועבר לשכבות החלשות. התהליך הזה-שאתה בעדו- הביא את מדינת ישראל למדינה עם הפערים הגדולים ביותר במערב. |
|
||||
|
||||
מוזר, ואני לתומי חשבתי שהפערים נגרמו בגלל ההיפר אינפלציה של שנות השמונים1. אבל מה אני כבר מבין. ----- 1. באופן אירוני, אחד הגורמים העיקריים2 לאינפלציה המטורפת ההיא3 היה הרצון הכנה של מנחם בגין "להטיב עם העם". 2. ולפני שיתחיל הוויכוח: *אחד הגורמים*. 3. הידועה גם כ"שנים האבודות של המשק הישראלי". |
|
||||
|
||||
זהו הסיפור המקובל אך אינני בטוח שזהו כל הסיפור או אפילו רובו. מעניין לקרוא את הפרק הרביעי והחמישי בספרם של ביכלר וניצן המופיע ברשת. גם סיפרה של אסתר אלכסנדר נותן הסברים אחרים לאינפלציה של שנות ה-80. לצערי הוא איננו ברשת. |
|
||||
|
||||
באותה מידה אפשר לטעון שהפערים הגדולים בישראל הם תוצאה של המשטר הסוציאליסטי שמונע מוביליות חברתית ומעביר את העושר מהציבור הרחב לשכבה מצומצמת של אנשים שיש להם השפעה על השלטון. ואגב, הפערים הם לא הדבר החשוב, מה שחשוב הוא רמת החיים האבסולוטית. |
|
||||
|
||||
אני צריך כל הזמן להזכיר לעאצמי שבמילים ''משטר סוציאליסטי'' אתה מתכוון גם למימשל ג'ורג' בוש. |
|
||||
|
||||
קו שאינו רווחי גורם לבזבוז משאבים. במקום לקחת חלק בהתקדמות הכללית שלנו לעבר רמת חיים גבוהה יותר, הוא מושך אותנו אחורה. הבעיה היא לא שהקו יפסיק לפעול, אלא דווקא שהוא ממשיך לפעול! |
|
||||
|
||||
ומה על האנשים שגרים באותו מקום, שאליו מגיע הקו הלא רווחי? |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי, אפשר לטעון שיש להפעיל את הקו מסיבות חברתיות (כמו זאת שאת רומזת אליה), אבל גם מי שתומך בהפעלת הקו צריך להבין שמדובר בבזבוז משאבים מנקודת מבט של החברה ככלל, כלומר שלבחירה שלו להיטיב עם האנשים שגרים באותו מקום יש מחיר והוא רמת חיים כללית נמוכה יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |