בתשובה לאנטילופה, 15/05/09 17:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעיה? זאת בעיה של סוציאליסטים. מבחינת הקפיטליסט מצוי, במקומות בהם לא רווחי לקיים תחבורה ציבורית לא תתקיים תחבורה ציבורית. ואם הציבור ירצה בתחבורה ציבורית, הוא ישלם מספיק בשביל שזה יהיה כדאי למשקיע הפרטי... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הציבור שחי ביישובים קטנים ורחוקים עני מדי מכדי לשלם לתחבורה ציבורית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעבור לגור בישובים גדולים וקרובים או שלא יסע לשום מקום... למה אני (יאמר הקפיטליסט) צריך לשלם לעצלן הזה לנסיעות הבילויים שלו (ואם זה נסיעות לעבודה, שהבוס ישלם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לעיין בבעיה הזאת גם מנקודת מבט כלכלית: אם קו אוטובוס מסוים מצריך סבסוד תמידי, סימן שההשפעה שיש לו על העושר הכללי שלילית - אלמלא הפעלנו אותו היה העושר הכללי גדול יותר1. הטענה הזאת פחות טריוויאלית מכפי שנדמה בתחילה: פירושה הוא שגם אחרי שלוקחים בחשבון את התוצרת העודפת שהקו מניב, כלומר את אותה תוצרת של נוסעי הקו שהיינו מפסידים אלמלא עמד לרשותם, עדיין הפעלתו לא משתלמת. מנקודת מבט כלכלית יש כאן בזבוז משאבים, בזבוז שאינו שונה מלקחת משאבים ולהוציא אותם על שום דבר באופן מודע. הפעלת קו האוטובוס היא גם לא הדרך היעילה ביותר לחלק את העושר מחדש: אם כל מה שמעניין אותנו הוא שתקווה האמידה מהמרכז תמסור חלק ממשאביה לציפורה הענייה מהפריפריה, ולשם כך אנחנו גובים מתקווה מסים ומשתמשים בהם כדי להפעיל קו אוטובוס שמשמש את ציפורה להגיע למקום עבודתה, אנחנו פועלים בטיפשות; היה מוטב להעביר את הכסף ישירות מתקווה לציפורה, וכך היינו משיגים את אותה חלוקה מחדש של העושר רק בלי שהעושר הכללי יקטן. זה עדיין לא אומר שאין סיבות להפעיל קו אוטובוס מסובסד; אפשר לטעון שיש יעדים חברתיים מסוימים, כמו מתן אפשרות לציפורה לנסוע ממקום למקום למען רווחתה, שמצדיקים את ההוצאה. אבל חשוב להבין מה אנחנו טוענים ומה המשמעות של טענותינו. 1 זה צריך להיות מוסכם על כולם לפחות כל זמן שלא מעלים את הטענה שיש כשל שוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להעביר כסף ישירות? איך? 1 לא נראה לי ברור כלל וכלל. נניח שדוד משה העשיר מאוד היה רוצה שציפורה תוכל לנסוע לעבודה, ולכן הוא מחליט לממן לה את הנסיעה. האם חלוקת העושר הכללית השתנתה בסה"כ? אחת התוצאות היא שציפורה לא צריכה להחזיק מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך להעביר כסף ישירות? לגבות מסים מאחד ולתת קצבה לאחר. זה לא כאילו המדינה הסוציאליסטית לא עושה את זה כל הזמן... 1 ההנחה הבסיסית היא שאם אין כשל שוק, המשאבים מוצאים את דרכים לאפיקים הכדאיים ביותר. הסיפור על הדוד משה וציפורה בכלל לא שייך, כלכלת המאקרו לא מתעסקת בבחירות האינדיבידואליות שכל אדם מה לעשות בכספו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"1 ההנחה הבסיסית היא שאם אין כשל שוק": הנחה בסיסית שגויה מן היסוד. כשלי השוק מובנים בתוך השיטה הקפיטליסטית. הם מובנית בה מפני שההנחה שיש שני תחומים מופרדים-הכלכלה והפוליטיקה שגויה; שני התחומים מחוברים מטבעם וההפרדה כביכול היא המצאת מספר אנשים שזה סייע להם לקבע כשלי שוק כחלק מהטבע ומהתחרות החופשית. זוכר את ההנחה הבסיסית ממבוא לכלכלה? בהנחה שהשוק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום טעם להפריח טענות כלליות וחסרות משמעות כמו ''כשלי השוק מובנים בתוך השיטה הקפיטליסטית'' - זה מקדם את הדיון לא יותר משאני הייתי מקדם אותו אילו רק ליהגתי ''השיטה הסוציאליסטית שגויה, השיטה הסוציאליסטית שגויה'' בלי שום נימוק. אם אתה מזהה כאן כשל שוק ספציפי - אנא הראה לנו אותו. ועד שתעשה את זה ניאלץ להודות שיש כאן בזבוז משאבים, שיכול להיות מוצדק רק מטעמים חוץ כלכליים (חברתיים, לדוגמה) - והרי את זה כבר אמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח "בזבוז משאבים" איננו מדוייק יותר מ"כשל שוק מובנה". נקח לדוגמה הורדת מיסים כדי לקדם את הפעילות הכלכלית שגורמת לרמות רווח גדולות. התוצאה היא השקעות בנדל"ן במזרח אירופה או ארה"ב ובעקבות המשבר מחיקת ערך ושחיקה בהון. זהו בזבוז משאבים או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח בזבוז משאבים מתייחס למודל הבא, שאין מנוס מלקבל אותו אם רוצים לדבר על כלכלה: כל פעילות אנושית כרוכה בהשקעת משאבים ובייצור משאבים. אנחנו מניחים שיש לנו מעין טבלת שערים שמאפשרת לנו להשוות בין משאבים מסוגים שונים (זמן אדם לעומת דלק, למשל). ההנחה הזאת מוצדקת מכמה טעמים, והחשוב שבהם הוא שבלעדיה אי אפשר לדבר בכלל על כלכלה, שעניינה הוא פעולות שנועדו להמיר משאב אחד באחר. עכשיו אפשר לשאול לגבי כל פעולה ופעולה אם היא צורכת יותר משאבים משהיא מניבה או להפך. אם צורכת יותר - מדובר בבזבוז משאבים. אם להפך - לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אכן נכנס למעגל בזבוז משאבים, כפי שתראה בקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון לכך שכל הדיון הזה הוא בזבוז של משאב הזמן שלי, ייתכן שאתה צודק :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה הזו מוצדקת רק אם מדובר בסחורה (commodity), כלומר שכל העסקאות מתבצעות על מוצר זהה, פחות או יותר - למשל בשוק הנחושת נחתמים חוזים (סיטונאיים) לאספקת כך וכך טונות של נחושת, מדרגת טוהר מסוימת ומעלה, מסודרת כלוחות בגודל ובמשקל ספציפיים. לא כל הצרכים האנושיים ניתנים לרדוקציה לסחורות או שירותים סטנדרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לתת דוגמאות למקרים שלא ניתן להחיל עליהם את השיח הכלכלי? ותוכל להסביר איזה שיח כן אפשר להחיל עליהם כך שבכל זאת נוכל לדעת איך לבחור בין אפשרויות פעולה שונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא לא כזה צודק. למה שתקוה תעביר את הכנסתה לציפורה? אבל לגבות מתקוה מיסים על מנת להפעיל שירות אוטובוסים, שגם תקוה וגם נהנות ממנו, צודק יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת לא צודק שתקווה תעביר את הכנסותיה לציפורה. וזה לא הופך להיות צודק אם במקום להעביר אליה את הכסף ישירות היא עושה זאת בעקיפין, באמצעות מימון תחבורה ציבורית מסובסדת. זה שגם תקווה עשויה ליהנות מהשירות לא רלבנטי - אם היא באמת היתה נהנית ממנו היא היתה מממנת את השירות הזה ביוזמתה ולא היה צריך את הממשלה שתכריח אותה לעשות זאת. מתוך כך שצריך את הממשלה שתכריח אותה, אנחנו לומדים שתקווה היתה מעדיפה להשתמש בכספה לדברים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סימן שההשפעה שיש לו על העושר הכללי שלילית - אלמלא הפעלנו אותו היה העושר הכללי גדול יותר1." זה נראה מאד מדעי ומקרו כלכלי ואובייקטיבי אבל רק נראה. זה מזכיר לי את המסע לצמצום הסובסידיות למצרכי במזון: הסיסמה היתה "סובסידיה לנצרך ולא למצרך". זה אולי היה עובד אם לא היתה עומדת מאחורי זה אידאולוגיה ופוליטיקה. בהתחלה הורידו את הסובסידיה והעבירו את הכסף ישירות לשכבות החלשות. הורדת הסובסידה היתה מה שקרוי בעגת הכלכלנים-"שינויים מבניים". בשלב השני נוצל אחד המשברים כדי לצמצם את תשלומי ההעברה ו"להציל את המדינה" ובוטל הכסף שהועבר לשכבות החלשות. התהליך הזה-שאתה בעדו- הביא את מדינת ישראל למדינה עם הפערים הגדולים ביותר במערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, ואני לתומי חשבתי שהפערים נגרמו בגלל ההיפר אינפלציה של שנות השמונים1. אבל מה אני כבר מבין. ----- 1. באופן אירוני, אחד הגורמים העיקריים2 לאינפלציה המטורפת ההיא3 היה הרצון הכנה של מנחם בגין "להטיב עם העם". 2. ולפני שיתחיל הוויכוח: *אחד הגורמים*. 3. הידועה גם כ"שנים האבודות של המשק הישראלי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו הסיפור המקובל אך אינני בטוח שזהו כל הסיפור או אפילו רובו. מעניין לקרוא את הפרק הרביעי והחמישי בספרם של ביכלר וניצן המופיע ברשת. גם סיפרה של אסתר אלכסנדר נותן הסברים אחרים לאינפלציה של שנות ה-80. לצערי הוא איננו ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה אפשר לטעון שהפערים הגדולים בישראל הם תוצאה של המשטר הסוציאליסטי שמונע מוביליות חברתית ומעביר את העושר מהציבור הרחב לשכבה מצומצמת של אנשים שיש להם השפעה על השלטון. ואגב, הפערים הם לא הדבר החשוב, מה שחשוב הוא רמת החיים האבסולוטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך כל הזמן להזכיר לעאצמי שבמילים ''משטר סוציאליסטי'' אתה מתכוון גם למימשל ג'ורג' בוש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |