בתשובה להאייל האלמוני, 05/05/09 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוא ננסה לדמיין מה היה קורה אם הספרים, נניח, היו מתוחכמים כמו עורכי הדין: הם היו מתחילים לטעון ששלום הציבור מחייב שהמקצוע יוסדר, כי לא ייתכן שכל ארחי פרחי שלמד שבועיים במקלט נטוש שמתהדר בתואר "בית ספר לספרות" יתקרב לראש שלנו עם סכין ומספריים, וחייבים בשביל זה הכשרה מיוחדת. וכמובן, מי מתאים לפקח שההכשרה נאותה יותר מאשר בעלי הניסיון - הספרים עצמם? מישהו מהמתמודדים בפריימריז של הליכוד, למשל, כבר היה קונה את ההיגיון הזה, והספרים היו מתפקדים לליכוד ודואגים שייבחר במקום גבוה, והוא היה מתמנה לשר העבודה והרווחה, או משהו כזה. ואז, מתוך דאגה כנה לשלום ציבור, הוא היה מעביר חוק שמסדיר את מקצוע הספרות ומקים את לשכת הספרים, שרק מי שחבר בה רשאי לעסוק בספרות. כדי להתקבל אליה היה עליך ללמוד זמן רב ולשמש שוליית ספרים במספרה בשכר אפסי במשך תקופה מסוימת ולעבור את בחינות הלשכה. ומתישהו בהמשך לשכת הספרים הייתה מתחילה להתלונן שהשוק מוצף בספרים, שיש יותר ממה שצריך, ושזה לא טוב למשק ולחברה, וקובעת את סף המעבר כך שלא כל מי שרוצה להיות ספר יוכל להתקבל. מה היה יוצא לך מכל זה, חוויית הסתפרות בטוחה יותר? תרשה לי לפקפק בכך... המשמעות היחידה עבור הציבור הרחב היא שתספורת הייתה עולה פי לא יודע כמה ממה שהיא עולה היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התופעה המקבילה בצמצום מספר עורכי הדין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משוכנע שאתה צודק. זה לא ששכר טרחה של עורך דין כיום היא גרושים עקב התחרות הקשה. בעיני, עלי כצרכן, זה לא אמור להשפיע יותר מדי (חוץ מזה שהדודות ימשיכו להציק למה לא הלכת ללמוד משפטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נדמה לי שהיום הנטייה היא דווקא לשאול ''למה הלכת ללמוד משפטים'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שלאחרונה ניסיתי לשבת ולחשוב, אם באמת קיים מקצוע בישראל שבו לא ישאלו אותך למה הלכת ללמוד אותו. התשובה היא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהדרין יטענו שמיותר ללמוד אותו. עדיף ללכת לשמונה מאתיים או להתחיל איזה סטארטאפ בגיל 16 מאשר לבזבז זמן באקדמיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, עדיף ללכת לאמריקה, לזכות שם בפיס, ולהרוויח טונות בנאסד''ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום? בחיאת. הענף הזה מתרסק כל כמה שנים, ואחרי גיל 35 בועטים אותך החוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות זאת נדמה לי שעדיין מקצוע זה הוא אחד המתגמלים שיש - הן ביצירתיות שיש בו והן חומרית. כמה מאיתנו גם הצליחו להשאר במקצוע אף לאחר הגיל בו נקבת. מצד שני זומנתי לפגישה חשודה עם הבוס היום... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, למרבה הצער הגיע המשבר גם לסביבתי. אוכל רק להוסיף שלפחות נכון לרגע זה, למרות זאת, איני אמור להינזק מכך, אך קשה לדעת מה ילד יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון נוסף וטרמינלי: עוברים להודו. לא כולנו, אבל לפחות הביטים ): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר שמעבירים עבודה להודו ומפטרים עובדים בארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן - הR&D של החברה, שממוקם בישראל, יעבור במלואו להודו בחודשים הקרובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו, ואז הם מכרו את החברה לתאגיד בינ"ל (תוך שילוב שנייהם בו) והתאגיד העביר את הפונקציה שמולאה בישראל (ופונקציות שמולאו בארה"ב) לחברה הודית. בדיקה (ראשונית ואולי לא מדוייקת) מצביעה על כך שהבכיר החייכן והסימפטי מן התאגיד שלנו העומד מאחרי זה 1, הוא גם בעל אחזקות בחברה ההודית. מהמעברים הללו להודו הוא אמור לכאורה להרוויח באופן אישי עד שלושה מיליארד(!) דולר. ידעתי שלא היינו צריכים לוותר לו על הביקור המסורתי ביד-ושם (: ------------------------------------------------------------------ 1 אגב, נפגשתי עמו בעבר, כולל ארוחת ערב עם לימור לבנת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה חובב קארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אלא שמה שעובר הוא רק הפונקציה, לא האנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. ארץ יפה, כך שמעתי. ומה זה אומר לגבי האנשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפוטרים, מן הסתם. מה קרה לפועלי דלתא כשהמפעלים עברו לירדן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדו עליך. ארץ מטונפת ומסריחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב! אני חייב להפסיק להיות כזה תמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתה על ההערות האלה שלך. מה-זה-תמים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסריחה לא סותרת יפה, אתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה מופיע המספר 233? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה לא ספרות, זה הסימן בסנסקריט לסימן קריאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת השתבש בתצוגה, אבל הכוונה היתה ''עוברים להודו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם למספר 233 יש משמעות או שזה חלק מן השיבוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מן השיבוש - זה צריך היה להיות מוצג כסימן קריאה (תגובה 519625). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: भारत की ओर जा! משמעו Moving to India! אני לא בטוח מהו מקור ה-233. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה בא הרעיון שהתחרות היום היא קשה? להפך, יש גילדה שמווסתת אותה, כך שלמעשה אין שום תחרות. עורכי הדין הקיימים מחליטים כמה עורכי דין חדשים יוכשרו בכל שנה, וחזקה עליהם שהם דואגים קודם כל לאינטרסים הפרטיים שלהם. הידיעה שעליה נסוב הדיון הזה מעידה שככה בדיוק העסק עובד. ועל סמך מה אתה טוען שעליך כצרכן זה לא משפיע? הרי העובדות הן שהמקצוע הזה מווסת על ידי הגילדה, לכן חוקי ההיצע והביקוש הרגילים לא חלים עליו, העלות של ייצוג משפטי אינה תוצאה של ערכה ביחס למוצרים אחרים שמתחרים על אותם משאבים, ואין לנו שום יכולת להעריך אם היא יקרה או זולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עו''ד הוא בעל מקצוע במקצוע שדורש הכשרה ארוכה ודורש מיומנות אישית לא מבוטלת. קל לזלזל בתפקידו של העו''ד. אולם אם תנסה לערוך חוזה בעצמך, יש סיכוי לא מבוטל שתפספס משהו חשוב. השווה את התעריפים שלהם לתעריפים של אדריכלים, פסיכולוגים, תוכניתנים, ועוד. ונא לזכור שמי שעובד לפי שעות לא עובד תמיד כל היום. אותן שעות שעליהן משלמים לו צריכות בסופו של דבר לכסות את כלל השבוע שלו (מבחינת עלות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מזלזל בתפקידו של עורך הדין, אני פשוט לא מבין איך העובדה שלא טריוויאלי לבצעו מצדיקה את שלילת חופש העיסוק וקיומה של גילדה. כביכול, הגילדה נועדה להגן על הציבור מפני עורכי דין לא מוכשרים מספיק - או זה לפחות מה שאומרים לנו עורכי הדין כדי לשכנע אותנו למסור לידיהם את חופש העיסוק שלנו - אבל למעשה לא ברור שהסדרת המקצוע אכן משיגה תוצאות טובות יותר בתחום רמת הייצוג המשפטי משהייתה מושגת בלעדיה, ובנוסף לא ברור למה עורכי הדין - שלהם יש אינטרסים סותרים - הם שצריכים לעסוק בהסדרתו. אני אחזור על זה, הפעם בצורה מסודרת יותר, כי זה חשוב - כדי להצדיק את המצב הקיים צריכים לעשות שני דברים: (א) להוכיח שהסדרת המקצוע מבטיחה רמת ייצוג משפטי נאותה שלא הייתה מתקיימת בלעדיה; (ב) להסביר למה דווקא הגוף שמייצג את עורכי הדין הקיימים הוא שמבצע את ההסדרה אע"פ שהוא בדיוק זה שיש לו אינטרס מובהק לנצל לרעה את הכוח שנותנת ההסדרה. רגע, בעצם נדרש דבר נוסף: (ג) לשכנע שהתועלת שבהסדרה על ידי הגילדה מצדיקה את המחיר שאנחנו משלמים עליה. כך או כך המצב בפועל הוא שלמרות ההסדרה והגילדה המקצוע מידרדר, כפי שהגילדה טוענת בעצמה, כך שאת המטרה שלשמה היא כביכול קיימת היא אינה משיגה, ולעומת זאת את הגבלת חופש העיסוק במקצוע, שתואמת את האינטרסים של עורכי הדין, היא דווקא כן משיגה. האם זה מקרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו בדיוק המחיר? לא התייחסת להשוואה שלי לבעלי מקצועות חופשיים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר הוא אובדן (חלקי) של החירות, וספציפית של חופש העיסוק. לדעתי זה דבר שאין להקל בו ראש, אבל אם בעיניך מדובר רק במילים גבוהות חסרות תוכן, אז בקלות אפשר לפרוט את העיקרון הזה לפרטים ארציים יותר. באמת לא כל כך הבנתי לשם מה הזכרת בעלי מקצועות חופשיים אחרים. האם התכוונת לרמוז ששכר עורך דין הוא פחות או יותר הוגן מפני שהוא בסדר הגודל של שכר פסיכולוג? הרי באותה מידה יכולת לטעון את זה גם על מנקה, אם זה היה המצב, לא? בלי שוק חופשי אין שום דרך להעריך מהו מחיר הוגן, כי מחיר הוגן הוא פונקציה של היצע וביקוש, של הקצאת משאבים מוגבלים, ובלי החופש לבחור איך להקצות את המשאבים הללו, אין בידינו קריטריון שיאמר מה הערך של המוצר. ובכל מקרה, הרבה מקצועות חופשיים אחרים, כמו פסיכולוגיה, מווסתים גם הם, כך שאי אפשר להסיק ששכר פסיכולוג הוא אמת מידה לשכר הוגן, משום שאותה בעיה קיימת גם לגביו, באופן כזה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> בלי שוק חופשי אין שום דרך להעריך מהו מחיר הוגן, כי מחיר הוגן הוא פונקציה של היצע וביקוש. זאת הנחה מרחיקת לכת, שאפילו שו"חיסטים קיצוניים לא בהכרח שותפים לה. יכול להיות ששוק חופשי הוא המשתלם ביותר לכולם. אפשר לטעון שהוא מתקרב למילוי רצונותיהם של בני אדם יותר מכל שיטה חברתית אחרת. אבל הערבוב של "הגינות", שהוא ערך מהשיח המוסרי, עם שיח כלכלי של היצע וביקוש הוא בעייתי. הוא לא לוקח בחשבון את ההשערה שבני אדם הם לא רק יצורים כלכליים, ויש גם עולם ערכים חוץ-כלכלי. ש"משהו שווה" או ש"לאדם מגיע" גם אם זה לא מתבטא במחיר השוק. (אני לא חושב על שכר עורכי הדין כאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממממ, האם "הוגן" שרופא יקבל יותר ממורה, שמתכנת ירויח יותר מהסניטר שמנקה לו את השירותים ומאפשר לו לתפקד יום-יומית, וכן הלאה? הבעיה עם קביעת מחיר לפי ה"מגיע", היא כמובן העובדה שלכולם "מגיע", ודי קשה לדעת למי מגיע "יותר" (למעט כמובן קרובי משפחה והמקורבים לצלחת), והאם נניח יחס חברתי הוא שוה-כסף (לדעתי, בפועל כן, ולכן לא מעט אנשים הולכים למקצועות פחות משתלמים אבל בעלי הכרה מהסביבה, ולכן גם חלק מהנסיונות בצבא להעלות את השכר באים ככל שתדמיתו יורדת) אבל די קל להגיע לסולם שכר ממשלתי שבו ברור לגמרי שלא כדאי *לטרוח* ולהגיע למקצוע משתלם יותר, על כל המשתמע מכך. השאלה לגבי הטרמינולוגיה במקומה, אבל נניח אם תיקח מישהו כמו תומס סואל, הוא יטען שבהחלט *לא הוגן* לכפות על אנשים לשלם שלא בהתאם להצע-וביקוש, לשיטתו שכלכלה "איננה אלא אמנות הקצאת משאבים שיש להם שימושים חילופיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשאלה *כיצד נדע* למי מגיע יותר היא שאלה מסוג אחר. מסוכם גם עליי שברוב המקרים השוק החופשי הוא החלופה הטובה ביותר לניהול כלכלי מבין השיטות שאנחנו מכירים היום. אבל אני מודאג מאוד מהדרך שהוא דורס את כל התחומים (והשיח, אם מותר להשתמש במילה הזאת) האחרים ומכפיף אותם אליו. אני לא מכיר את תומס סואל. אבל הטענה כמו שאתה מביא אותה לא סותרת את הטענה שלי כאן. אני לא טוען שהוגן לכפות, אני מתקומם מול ההשקפה שנכון לזהות את השוק החופשי עם אוטופיה חברתית של הגינות וצדק. יש לי לפעמים את התחושה שבגלל שאנשים התייאשו מהשאיפה לאוטופיה, הם מוכנים להוציא את המושגים של הגינות וצדק מהשקפת העולם שלהם. אולי זה קשה מדי להתמודד עם כל כך הרבה חוסר צדק מסביב. אולי קל יותר להישאר עם הגינות וצדק מינהליים, כמו של עורכי דין, או להצדיק את המצוי, כמו השקפה שמזהה הגינות עם השוק החופשי. (אני יודע שזאת פסיכולוגיזציה לא הוגנת מצידי, אבל בתוך כל חוסר הצדק וההוגנות הכללי זה באמת בקטנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם ה-1000 אעיר כאן שמה שקרוי "שוק חופשי" ו"היצע וביקוש" מתאפיין לא פעם ולא תשע בכשלי שוק ועקומות קשיחות. שוק עורכי הדין והבריאות הן דוגמאות טובות לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מקצוע אתה *כן* בעד תחרות לא מוגבלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד תחרות בין עסקים. למשל תחרות בין בנקים, חנויות, יצרנים. בתוך מיקצועות התחרות יכולה להיות מוגבלת. עורכי דין אינם בדיוק מקצוע לצורך זה, אלא עסקים. למשל בתחרות הקיימת בעולם האקדמי; התחרות עד רמה מסויימת מקדמת השגים. כשהיא עוברת גבול מסויים, היא מביאה ויכוח בין חוקרים לגוונים לא ענייניים. אינני מתכוון לתחרות בין חוקרים על המימון- זו תחרות שבסופו של דבר מביאה גם נזקים לא קטנים: היא מביאה לצנזורה, להמנעות ממחקר בתחומים מסויימים, הטיות וגניזת מחקרים וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שלך עדיין לא ברורה לי. מה ההבדל בין מקצועות (שם אתה מעדיף שהתחרות להיה מוגבלת) לבין עסקים (שם לדעתך צריכה להיות תחרות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא בהיות העסקים בתחום המיסחר בעוד שמקצועות הם בתחום אחר לגמרי. התיאוריה הכלכלית הניאוקלאסית היתה רוצה להציג גם את המיקצועות כשוק המיקצועות בו רופא מתחרה ברופא וכד'. מנסים להביא לכך אך הדברים אינם עובדים כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין למה אתה מתכוון. תוכניתן יכול להתחרות בתוכניתן? אדריכל יכול להתחרות באדריכל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שהוא יכול. אם יש שני משרדי אדריכלים אז הם מתחרים כעסקים. אם בעסק מסויים יש שני אדריכלים, תחרות ביניהם היא דבר אחר. היא יכולה לגרום הרבה נזק כי עבודתם דורשת שיתוף פעולה. תחרות ביניהם יכולה גם לנבוע משיטת הפרד ומשול.יש תחרות בין אדריכל שעובד לבין זה שאינו עובד ומעוניין להחליף את זה שעובד. התחרות הזאת היא בעלת אופי שונה מהתחרות שבין עסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס למקרה של שני משרדי אדריכלים ולא לשני אדריכלים באותו המשרד. כלומר משרדי האדריכלים הם "עסקים"? ומשרדי עורכי־דין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו הדבר-עסקים. כשאתה מדבר על מיקצועות אתה מדבר על פרטים ולא עסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר יוסי העו"ד הוא פרט, שלגביו התחרות צריכה להיות מוגבלת, אבל יוסי בע"מ (יוסי והפקידה שלו יוכבד) הם כבר עסק שבו ניתן להתחרות? אפשר תגובה שמסבירה בבירור את עמדתך? (שתי פסקאות נניח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך כדי הדיון מסתבר לי שלמעשה ההבדל הוא כמותי. יש רמה מסויימת של תחרותיות גם בין מיקצועות, אבל אסור שתעבור את הרמה שהופכת ליריבות אישית. כל ההבדל הוא בין הפרט ועיסוקו ובין הפרט והיותו ארגון להפקת רווחים. למשל אם נקח את מיקצוע עריכת הדין: בין שני עורכי דין שכל אחד מהם הוא מישרד יש תחרות על לקוחות והיא תחרות בריאה. בין שני עורכי דין בתוך אותו משרד, התחרות על לקוחות יכולה להיות מוגבלת ובשלב מסויים היא תפרק את המישרד. גם לגבי התחרות שבין "עסקים" צריכות להיות מגבלות: התחרות צריכה להיות חופשית: לא לעסוק בסאבוטאז' ולא לנצל עוצמה פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחרות בין שני אדריכלים באותו משרד היא לא סתם בעיה מקומית של הבוס, שרשאי להחליט לגביה מה שבא לו? הרי אם נקצין את העניין הזה קצת נוכל להתחיל לדבר על תחרות בין האונה הימנית והאונה השמאלית של אותו אדריכל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב כשלי השוק כביכול שהציגו לי בחיי לא שכנעו אותי, ואם כבר השתכנעתי שיש כשל שוק, לא הצליחו להציג לי פתרון משכנע. אם אתה רוצה לדבר על זה, אני מציע שתצביע על כשלי שוק קונקרטיים שאתה מוצא בשוק עורכי הדין (או הבריאות, או איזה שבא לך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבסה''כ ניסיתי לומר שכל הערכה לגבי מה היה השכר של עו''ד בשוק חופשי היא בסופו של דבר ניחוש לא מבוסס, ולכן זה לגמרי לא רציני לומר משהו כמו ''איקס שקל בחודש לעו''ד זה שכר הוגן'', אם הכוונה בהוגן היא שזה בערך השכר שעו''ד היה מקבל בשוק חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |