בתשובה לשוקי שמאל, 28/04/09 20:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לי להידחף לדיון בין שני ענקים עוקרי הרים וגו'. מה גם שהעלמה עונה בצורה טובה יותר ממה שאני הייתי עושה. ובכל זאת, מאחר שאתה תוקף את עמדתי ישירות, הרשה לי להגיב לסעיף האחרון בתגובתך. אין זו תגובה עקרונית. אני רק רוצה לחלוק רשמים ממערכת האחזקה באוניברסיטה. יש מערכות רבות כאלה, אבל אותה יצא לי להכיר מקרוב. אוניברסיטה דומה קצת לעיר קטנה. היא זקוקה לתחזוקה שוטפת. לכן באוניברסיטאות התפתחו מחלקות לא קטנות שעוסקות בתחזוקה. הן כוללות יחידות של נגרים, שרברבים, חשמלאים, מתקני מזגנים, שיפוצניקים מסוגים שונים וכדומה. בעלי המקצוע שעובדים באוניברסיטה אינם דווקא האנשים הנמרצים והיעילים ביותר שתוכל למצוא. חוסר היעילות הזה נובע מסיבות שונות: יש ביניהם כאלו שבאו מתרבויות שהיעילות לא נחשבה בהן לערך מוביל (אני בהחלט מכיר כאלה. אם אתה לא מכיר אין לי הרבה מה לעשות בעניין). יש ביניהם טיפוסים "מרחפים" במידות שונות. יש כאלה שמידת העניין שלהם בעבודה הוא מוגבל מאוד והם מעדיפים שהחיים יעברו לידם. יש כאלה שלא מגיבים בצורה טובה לעבודה בתנאי לחץ, או ששבירה ולו קטנה של המסגרת הקבועה שלהם מעוררת בהם חרדה. וכמובן, יש ביניהם גם אנשים שנקלעו לשם במקרה. אבל הקבוצה האחרונה אינה גדולה במיוחד: אנשי מקצוע בשוק החופשי יכולים להרוויח הרבה יותר ממשכורת של עובד אחזקה באוניברסיטה. טיפוסים נמרצים ויזמים מוצאים את מקומם בשוק החופשי. אנשי האוניברסיטה, לעומתם, מסתפקים במשכורת צנועה עבור עבודה צנועה. רובם לא מסוגלים להרבה יותר (מבחינת עבודה. מבחינות אחרות הם יכולים להיות האנשים הנפלאים, החמימים והטובים ביותר שפגשת). משכורתם אמנם אינה גבוהה במיוחד, אבל אלמנט הקביעות בעבודה מאפשר להם לבנות חיים זעיר-בורגניים, לתחזק תחושת גאווה מקצועית וכן לבצע תכנון לטווח ארוך, כמו רכישת דירה וחיסכון למען העתיד של ילדיהם, בתקווה שילמדו באוניברסיטה ויצליחו להתקדם במדרג החברתי. בשנים האחרונות, עובדי האחזקה באוניברסיטאות הופכים לפחות ופחות נחוצים. ראשית, האופנה הניהולית בשני העשורים האחרונים היא של אאוטסורסינג. יש בה הגיון כלכלי שקשה להתכחש לו (לצד ויתור על אידאל האוטרקיה של האוניברסיטה). שנית, בגלל שינויים בשיטות הייצור ובגלל הגלובליזציה, מוצרים בייצור המוני הופכים זולים יותר ויותר. אין הגיון כלכלי להעסיק נגרים שיבנו שולחנות לכיתות אם אפשר להביא שולחנות זולים מסין. אין הגיון להעסיק עובדי ניקיון ומערכת פיקוח עליהם אם אפשר להוציא את העבודה לקבלן, וכדומה. מאחר שהנהלת האוניברסיטה מעוניינת להיפטר מרוב אנשי האחזקה (שאגב, גם הופכים לעוד פחות יעילים עם הגיל), הרעיון לנייד עובדים בתוך המערכת עולה מפעם לפעם. בכל פעם שחלופה זאת נבחנת היא מתגלה כלא מעשית: איזו עבודה תתאים לשרברב בן חמישים ושלוש? הוא יכול כנראה לפנות את האשפה באוניברסיטה (כמו שהצעת), אבל לא רק שזה לא יעיל או שועד העובדים יתנגד, אלא שגם אף אחד לא אכזרי עד כדי כך שהוא ייתן לאדם מבוגר שתרם שנים למקום עבודתו ואוחז בגאווה מקצועית לבצע עבודה כזאת. אפילו לא מנהלים באוניברסיטה. אני מאוד בעד להכשיר את האנשים הללו לעבודות אחרות באוניברסיטה, גם אם זה לא צעד כלכלי. אבל זה לא כל כך פשוט: הבעיה העיקרית איננה שיש עבודות שלא נעשות, אלא שבגלל המעבר ההדרגתי לאאוטסורסינג, לאוניברסיטה אין מחסור בכוח אדם אלא עודף ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מנחש שאתה מבלה את זמנך התעסוקתי בערים הקטנות שמכונות לפעמים מגדל השן האקדמי. צדקתי? לדעתי, אם היית נאלץ לחרוג משם, היית מגלה ראשית, שעובדי התחזוקה בכל המקומות האחרים די דומים לעובדי התחזוקה בכל מקום אחר. שנית היית מגלה שגם לחייהם של עובדים אלו ניתן לרדת באמצעות בקרה פקידותית וממוחשבת של עמידתם בקריטריוני היעילות האקדמיים של מחלקות הניהול והתעשייה. ב. עוד שני דברים היית מגלה בודאות. ראשית כל מה שתארת אינו מתאר מין גזע חדש של בני אדם שהם מלידתם או מנסיבות חייהם בטלנים משעשעים ובלתי מזיקים אלא הנהלה בטלנית ורשלנית שאינה יודעת לנהל ולפקח על עובדיה. רק גישה מקלה ורחמנית במיוחד כלפי מנהלי המוסדות, תסכים להנחה שאמצעי הייעול היחיד שקיים הוא פיטורים והעפת הבעיה לכל הרוחות. ג. שנית, היית נוכח לדעת שגם כאשר רודים בעובדים ה"בטלנים" האלו ויורדים לחייהם באמצעים מנהליים, הייעול והשיפור אינם בולטים במיוחד. מאחר ואיני מכיר נתונים, לא אתימר להגיד אם שיטות הניהול הללו בכלל מועילות או לא, אבל די ברור שאפשר להגיד שהשינוי אינו מהפכני. במילים אחרות, רמת התחזוקה באוניברסיטאות אינה נחותה במיוחד ביחס לשום מוסד אחר (חשוב על צה"ל למשל). מכאן שהבעיה אינה נובעת מבטלנותם האינהרנטית של מהגרים מבוגרים או אפילו מכישורי הניהול של אקדמיקנים בכירים אלא ממקור אחר לגמרי. ד. לדעתי כל הבעיה נובעת מכך שמנסים להסתכל על האוניברסיטה כעל מוסד כלכלי טהור שמשימתו העיקרית היא לחסוך בהוצאות הייצור עד האגורה המבוזבזת האחרונה. לו היה זה נכון, הייתי מציע לסגור את כל האוניברסיטאות לאלתר, להסתפק בפריסה ממוזערת של מכללות ברחבי הארץ ולשלוח את האלפיון האקדמי העליון ללמוד ב-MIT, Caltech או ג'ון הופקינס. ה. בעובדה כל ה"קפידה" הזו כלפי עובדים צנועים ובלתי מזיקים נובעת מתפיסת עולם החוסכת מזומנים משכרו של מחלק התה ומבזבזת אותם על השתלמויות וכינוסים מקצועיים באיים הקריביים של המינהל הבכיר ומועדפים אחרים. אפילו במפעלים תעשייתיים שכל תכליתם היא לייצר ולהרויח, אמצעי חסכון וייעול תאורטיים המוטלים ומופעלים ללא בקרה ושכל ישר גורמים יותר נזק מתועלת. ו. העובדה שנפלת במלכודת ה"קאסטאית" הזו, דוקא במגזר שהוא מגזר המותרות האולטימטיבי, צריכה לקרוא לך לבחון את עמדתך שוב. מוסדות וחיים אקדמיים אינם עניין לקבצנים. לא במקרה החיים האקדמיים מתרכזים תמיד במטרופולין בעלת הכלכלה הפורחת המייצרת את עודף המשאבים ועודף הזמן המאפשר חיים אקדמיים מלאים מגוונים ויצירתיים. נסיונות להקים אקדמיה בפריפריה ובמקומות נחשלים מבחינה כלכלית הם בזבוז זמן ומשאבים במקרה הטוב ופאתטיים במקרה הרע (ע"ע ההתפוררות וההתרוקנות של האקדמיה ברוסיה). מוסד אקדמי הצריך להחזיק את עצמו מעל פני המים באמצעות אאוטסורסינג של נגרים ושרברבים, יש לו בעיות יותר מהותיות מהמנטליות התרבותית של מחלקי התה שלו. אני מניח שבהרווארד או UCLA אף אחד לא עושה עניין משכרם של מחלקי התה ומכיני הקפה. מה שברצוני לומר הוא שעצם זכות קיומו של מוסד אוניברסיטאי תלוייה בכך שהוא יכול להרשות לעצמו להחזיק צוות תחזוקה בלי למדוד בדקות כמה זמן לוקח להם להחליף כסא שבור. ז. הגישה שלך היא גישה קאפיטליסטית מוקצנת האצה רצה לתאר עובדים כאוכלי לחם חסד, מתלה פתרון בעיות אמיתיות ברצונו הטוב ונדבנותו של המעמד העליון ומוסדותיו ומטילה על כתפי העובדים את אשמת הבטלנות וחוסר היכולת של מעסיקיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה נעים להסכים איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג במה זכיתי לתגובה זאת או מהיכן הבאת את הטיעונים כלפיי. אני חושש שלא טרחת לקרוא את העמדה שהצגתי בזמנו. אני מצטער, אבל זה שיח חרשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת מקווה שלא. הטון ההיסטרי והעויין המקובל בשיח הפוליטי בישראל יוצר סביבה בה כל התבטאות עניינית חריפה הופכת מיד לעניין אישי אד הומינם. כאשר כתבת בתגובתך המקורית "דיון בין שני ענקים עוקרי הרים וגו"' הנחתי מתוך הכרות עם כתיבתך שהמדובר בביטוי של נימוס וכבוד לזולת ולא בהתבטאות של ציניות וזלזול. אני מבקש ממך יחס מקביל. גם אם קלעתי למטרה בהשערתי על מקצועך האקדמי, אין בכך ולא כלום מן הטענה או השלילה. ואיני בא לומר אלא אשריך שזכית לכך והלוואי עליי. אני באמת מקווה שהבנתי את דבריך לאשורם ואני שוטח בפניך את הבטחתי שלא תקפתי אלא את מה שהבנתי מדבריך בעניין הספציפי הנידון כאן. מדבריך הבנתי שאתה טוען שיש אנשים שהם באופן בלתי הפיך לא יעילים וניתן בקלות להחליפם במערכות אוטומטיות או בעובדים טובים מהם בהרבה. שנינו שותפים לדעה שלא צריך להתבונן על יחסי אנוש, כולל יחסים כלכליים דרך החור של הגרוש. אני חושב שהמבט המצמצם הזה הוא לא רק לא מוסרי אלא גם לא מועיל כלכלית. אני חולק עליך בתוקף בדבר האינהרנטיות של הבטלנות האנושית. דבריי רצו לבטא בתקיפות ובבהירות את דעתי כי אין עובדים בטלנים, יש ניהול גרוע. בניהול/הנהגה אחרת, בסביבת עבודה אחרת, אותם עובדים מרחפים ומבטלי זמנם וזמן קרבנותיהם, יכלו להיות מועילים ופרודוקטיביים כמו כל אחד אחר. אני מתנגד בתוקף למהלך הלוגי שלך אשר תחילה הופך עובדים למבלי עולם חסרי תקנה ואח"כ מתיחס אליהם בהבנה הומאנית ודואגת. בלא שכיוונת לכך, זהו יחס פטרוני ובלתי מוצדק. אני מעדיף את האידיאולוגיה האומרת שכל עבודה מכבדת את בעליה על פני התפיסה המקדשת את תדמיתו העצמית וצרכיו הרגשיים של כל פרט ופרט. מה שמותר לעשות לעולים מרוסיה (כל מיני אקדמאים שעבדו בתחנות דלק) מותר לעשות גם לאחרים. בשם תפיסתך, הופכים קבוצה קטנה ובעלת "זכויות" לאוכלי חינם על חשבונם של עובדים אחרים שמתיחסים אליהם כאל שפחות חרופות (עובדי הקבלן). אולי נוכל להגיע לעמק השווה בעניין אחד: מותר לאוניברסיטאות להעסיק קבלנים ואאוטסורסינג ומה לא. כל זה לא צריך להסיר את אחריות האוניברסיטה ליחס ושכר הוגן לכל אלו העובדים בה ולא משנה מה הסידור המנהלי של העסקתם. אם הקיום של אוניברסיטאות בישראל תלוי בניצול של עובדים בתנאי גזל ועוני מנוול, שתכלינה גם הן כעשן הרשעה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לעניין הביטוי שלי "עוקרי הרים וגו"'. אמנם כתבתי את המשפט עם חיוך, אבל מתוך הערכה כנה לשני המתדיינים ולדיון הרציני שהתפתח. שנית, ההיכרות שלי עם מערכת האחזקה באוניברסיטה נובעת מתוך עבודה של מספר שנים כאיש אחזקה באוניברסיטה. אמנם זה היה לפני זמן רב, והיום יש לי קשרי עבודה מסוג שונה עם האוניברסיטה, אבל ההשערה שלך שיש קשר בין מגדל השן האקדמי לבין דעותיי היא לחלוטין לא נכונה. שלישית, לא דיברתי על "האינהרנטיות של הבטלנות האנושית" אלא על גורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים שהופכים עובדים מסוימים לבלתי יעילים באופן יחסי. לא אמרתי שהם "חסרי תקנה". אני לא חושב שצריך "לתקן" אותם, אלא – וזאת הטענה העיקרית שלי – שהמערכת החברתית צריכה לקחת בחשבון שהם חלק מהאוכלוסייה. האם במצב אוטופי הם היו מוצאים מקום שבו הם היו הופכים מועילים ופרודוקטיביים כמו כל אחד אחר? לא נראה לי, אבל זאת גם לא נראית לי שאלה מעניינת במיוחד. אנחנו לא חיים באוטופיה. תמיד יהיו עובדי כפיים שהיו יכולים להיות פרופסורים מוצלחים אם מסלול חייהם היה שונה, ופרופסורים שאולי היו נגרים טובים ומאושרים יותר אם הם היו עוסקים בעבודת כפיים. אני בעד שוויון הזדמנויות ו"הזדמנויות שניות" ככל האפשר, אבל זאת לא השאלה שלפנינו. רביעית, אני לא חושב שאני "הופך עובדים למבלי עולם חסרי תקנה ואח"כ מתייחס אליהם בהבנה הומאנית ודואגת". אני חושב שערך היעילות הוא רק אחד הערכים שצריכים לעמוד לנגד עינינו בשעה שאנחנו עוסקים במבנה החברה הראוי. וכתבתי זאת במפורש. מצד שני, הרעיון להוציא אותו מהמשוואה נראה לי גם הוא מקומם ולא מעשי. לארגונים יש מטרות מוצהרות (רווח כספי; שירות לאזרח; תוצר אקדמי וכדומה). נכון שהמבנה האנושי הופך ארגונים למספקים מספר רב של מטרות לא מוצהרות נוספות (העסקת עובדים; יציבות חברתית וכולי), אבל אם נוותר על ערך היעילות ועל חתירה להשגת המטרות המוצהרות של הארגון ע"מ להרחיב את יכולתנו לספק את המטרות הלא מוצהרות, נגיע חזרה לשיטה החברתית של ימי הביניים. זה עניין שלמדנו ממקס וובר: הרציונאליות המודרנית מתאפיינת בפעולה שמנסה להתאים אמצעים למטרות באופן היעיל ביותר, בשעה שהרציונאליות המסורתית עוסקת בפעולה בהתאם לכללים נתונים מראש (למשל, ע"מ להבטיח את שימור המבנה החברתי). חמישית, מבנה ההעסקה של עובדי קבלן הוא פשע (מוסרי) של ממש. כאן אין לנו מחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה הרביעית, אני מסכים לכל מילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מעניין, מאחריות ואמפטיה חברתית לקפיטליזם מוקצן. משהו קשור. שני חברה מפיצה דומינו בקרולינה הצפונית צילמו את עצמם מכינים סנדוויץ נקניק, מפליצים עליו, ושמים עליו ממרח גבינה שהוציאו מהאף והעלו את הסרטון ליוטיוב. חברת דומינו פתחה נגדם תיק במשטרה על חבלה במזון והשניים נאסרו ע"י המשטרה. האם התגובה של דומינו היתה פרופורציונלית? האם מדובר פה בעבריינים שצריך לטפל בהם בכל כוחה המשפטי של החברה? אולי מדובר בשני חברה במשכורת מינימום שהשתעממו בעבודה ואחראי המשמרת היה יכול לסגור את העניין בזה שהיה מטיל עליהם שבוע משמרות של ניקוי שירותים? וכמובן תוך לקיחה בחשבון שכל זה התרחש לא בעיירה קונובר אלא לעיני העולם כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך רואה את הקשר. למען האמת, הדיון בין שוקי לביני נגרר לקצה, לאנשים שהם עובדים לא יעילים באופן מודגש, בשעה שאני חושב שהטענות הללו ישימות לגבי חלק נכבד מאוכלוסיית העובדים. כולל, אפילו, אנשי היי-טק שעברו כבר את שיאם המקצועי. בנוגע לשני הבחורים, איכס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחור ובחורה. לבחורה כבר היו מפגשים עם המשטרה ועם מערכת המשפט האמריקאית, היא הורשעה על אחזקת רכוש גנוב וגם על איזושהי עבירת מין. איכס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור לתגובה 509217 שמדברת על "עובדים מן הסוג שמתאר יהונתן (עובד שהוא באופן בלתי ניתן לתיקון מחבל במקום עבודתו)" וששוקי שמאל מאמין ש"פיטוריו של עובד הם כמעט תמיד אשמת מעבידיו שלכל הפחות אשמים בהעסקתו מלכתחילה." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערתך היא במקום. נראה שהסטתי את המחלוקת שלי עם יהונתן למקומות לא כל כך מועילים ואולי גם לא נכונים. אני מקבל את המקרה שלך בתור דוגמה שיש באמת עובדים שהם בבחינת פגע רע שלא ניתן לתקנו. המחלוקת שלי עם יהונתן כנראה אינה כל כך גדולה כפי שנראה לי בהתחלה ושנינו סבורים שמקומות עבודה צריכים לעמוד בקריטריונים כלשהם של יעילות. נראה לי שהייתי צריך למקד את הביקורת שלי בנטייה לבדוק את העובדים ע"פ קריטריונים פשטניים של יעילות נקודתית ונכונה להרגע. אם אפשר להחליף את מחלק התה במכונת קפה ולחסוך את החור בגרוש מיד צריך לפטר את מחלק התה. ומה נדבר כבר על אנשי הייטק שמעבר לשיאם (דומה שהיום אנשי הייטק מתחילים לעבוד כשהם כבר מעבר לשיאם). מקומות העבודה הם אמנם מקומות ייצור וספקי שירות אך גם מערכות חברתיות המורכבות מבני אדם שיש להם צרכים ויכולות מורכבים למדי (כמו בטחון תעסוקתי ונסיון מקצועי למשל). הנסיונות האולטרה שו"חיסטיים למדוד יעילות נקודתית באמצעות סטטיסטיקה ותוכנות של תעשייה וניהול מזכירים לי את המצב בבריה"מ לפני המפולת. כל המשק והייצור שם היה כבול בסבך של קריטריונים מסובכים להפליא למדידת יעילות התפוקה וכל זה כדי להמנע מן הקריטריון הטוב ביותר - מחיר השוק. מצד אחד את ליצני "דומינו" צריך להעיף לכל הרוחות וגם את בטלני התחזוקה של יהונתן עדיף לפטר ולקוות שימצאו תעסוקה שלא תתנגש עם המנטליות שלהם. מצד שני, אם מפעל מתקיים ומוכר או משרת, למי אכפת שיש מחלק תה במקום מכונת קפה, ועובדי תחזוקה ואנשי הייטק שאינם בני 18? ובהזדמנות כדאי גם לבדוק את האפשרות הלא בלתי מתקבלת על הדעת שכל מנגנוני היעילות הנ"ל עולים יותר כסף ממה שהם חוסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ביקשתי להעיף ולפטר את ''בטלני התעסוקה'' (הם לא כאלה. הם פשוט לא יעילים ביחס לאלטרנטיבות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאנו מסכימים במאה אחוז. הטענה שלי כעת היא ביחס לביטוי "לא יעילים ביחס לאלטרנטיבות". כמעט לכולנו יש אלטרנטיבות ולא מעטות מהן יעילות יותר. השאלה היא באיזה מיקוד צריך למדוד את האלטרנטיבות הללו. אם מדובר בחסכון נקודתי/זמני כלשהו אז נכנסים הנימוקים שלך. אם מדובר בבעיה הפוגעת באופן משמעותי במהלך הייצור או באספקת השרות אז צריך להשתמש בדבר אחר שאמרת כמדומני: צריך למצוא את העובדים שמתאימים לצרכי התפקיד ולא להתאים את התפקידים לצרכים של העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו באמת לא חייבים להסכים במאה אחוז. אני לא מציע דרך לשקלל את הטיעונים בעד ונגד החזקת עובדים לא יעילים. אני חושב שצריך להחזיק גם עובדים כאלה. אני גם חושב שיעילות היא ערך חשוב. אין לי פתרון כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרת פעם, ב-2003, חשובה היעילות אך גם ההתייחסות האנושית אל בני האדם היא חשובה, וחשוב גם שיהיה לאנשים - לכל האנשים - מעט כבוד עצמי, אפילו אם לא כולם גאוני הדור או בעלי ידיים זריזות או תכונות אופי/כישורים אחרים. משום מה קרה כך ששוקי כנראה לא הבין אותך מלכתחילה ואולי עדיין לא כל כך מבין את כוונתך, ונוצרה כאן שרשרת של אי-הבנות שהרחיקה את כל העניין ממקורו. כיון שתגובתך הישנה ההיא מצאה כאן דרך - וביטוי! - ללבבות רבים (וגם לליבי. אני לא אומרת את זה ע"מ להחמיא לך ולגרום לך להסמיק, אבל כך פשוט קרה) - הייתי רוצה, ברשותך, לצטט (לסיום?) קטע מסוף תגובה 144396: "התרומה של האנשים האלה למערכת היא שולית [.....] אבל חברה סבירה ומוסרית צריכה לאפשר גם לאנשים כאלה להקים משפחה, לילדים שלהם לחיות בצורה סבירה ולהתגאות בהורים שלהם וכולי. *יעילות היא לא תמיד הדבר החשוב ביותר*." (ההדגשה היא שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסמיק או מובך. אני רק מסתכל בתימהון בכל פעם שהתגובה ההיא מוזכרת. אבל תמשיכו. אני לא סובל מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט מציע לבחון שוב את הדרך בה אנו קובעים את מידת היעילות של העובד. העובדה שמישהו או משהו הוא יותר יעיל מעובד X, אינה אומרת שעובד X אינו יעיל ובודאי שאינה מצדיקה את פיטוריו (לא מוסרית וגם לא כלכלית). העובדה שהאוניברסיטה מעסיקה שני אנשים בתפקיד אותו יכול למלא אדם אחד אינה בהכרח אינדיקציה של חוסר יעילות כפי שעגלה עם שלושה גלגלים אינה בהכרח מופת של יעילות. לעומת זאת אם מדובר במקרים פתולוגיים וחסרי תקנה של חוסר תפקוד כפי שהבנתי ממך, הרי שהנימוקים ההומאניים שלך הם מתכון בטוח לחוסר תיפקוד, הפסדים וניוון. השיטה של "מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו" הובילה באופן היסטורי לחברה שבה לכולם היו צרכים ולאף אחד לא היתה יכולת. אני חולק עליך גם בנקודה הבאה: אני מאמין שהתפוקה והיעילות גם של אותם עובדי תחזוקה חסרי תועלת שתארת הן פונקציה של איכות הניהול יותר מכל גורם אחר. כאשר מנסים להצדיק כל מיני תופעות על רקע תרבותי-מנטאלי, כדאי לזכור את המסורת הדמוקרטית שהביאו איתם אזרחי מדינת היהודים ואת תרבות שמירת החוק שהביאו איתם המתיישבים באוסטרליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על מקרים פתולוגיים וחסרי תקנה של חוסר תפקוד. ואני חושש שאני לא מצליח להבין את ההשוואה והמסקנה הנובעת ממנה בדבריך ''העובדה שהאוניברסיטה מעסיקה שני אנשים בתפקיד אותו יכול למלא אדם אחד אינה בהכרח אינדיקציה של חוסר יעילות כפי שעגלה עם שלושה גלגלים אינה בהכרח מופת של יעילות''. וכמי שהיה בשני צדי המתרס, גם עובד פשוט וגם מנהל (זוטר), אני חושב שאתה תולה תקוות רבות מדי באיכות הניהול. בכלל לא ברור לי על מה אתה מבסס את דבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שני דברים נפרדים. א. מצד אחד, אני חושב שחלק מהבעיה נובע ממדדי יעילות לא אמיתיים. אדם עשוי לחשוב שעגלה עם שלושה גלגלים היא חסכון של 25% ביחס לעגלה עם ארבעה. בעובדה לעגלות יש ארבעה גלגלים ולא מטעמי מסורת בלבד. אם בוחנים כל עובד בהשוואה לעובד צעיר ממנו או מכונה אוטומטית עשויים להגיע לאותן מסקנות "יעילות" לא נכונות. בין היתר גם מהסיבות שאתה הבאת (חשוב כיצד תראה חברת הייטק שתנסה להתבסס על תחלופה בלתי פוסקת של עובדים כמו מקדונלד או דומינוס פיצה). בקיצור רוב המפוטרים מטעמי יעילות כלל אינם מן הקטגוריה אותה תארת. ב. מצד שני, אם העובד שלך הוא כל כך לא מתפקד ולא חשוב מי המנהל שלו, מדוע להחזיק אותו על חשבונו של אדם שכן יכול לתפקד וגם הוא ראוי לחיים זעיר-בורגנים כפי שתארת וכיוב'? ושאלה שנייה, מנין לך הבטחון שאותו עובד לא מתפקד, לא יכול למצוא תעסוקה שבה הוא כן יתפקד ויביא תועלת? אדם יכול להיות איש תחזוקה בעל שתי ידיים שמאליות ולמשל מוכר סביח.זמר חתונות/מבקר קולנוע מצטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה קצת מוזר בעיניי. אני מדבר על המציאות ולא על עולמות אידאליים. שרברב מבוגר לא ילך ללמוד התמחות חדשה כמו הכנת סביח. אולי מבקר קולנוע. אבל גם זה לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו היה לי וויכוח עם מרצה שלי שהתמחה בפסיכולינגוויסטיקה ועבד על מחקרים לנסיון דרוג התרומה של משתתפים לשיחת וועידה, בפרמטרים שונים. הוא טען שמעבר לעניין התאורטי, מבחינה יישומית מערכת כזו יכולה לתרום ליעילות, פרודקטיביות וכו'. אני טענתי שמהכרותי המצומצמת, חברות יכולות לנצל את זה לעוד שיטת אח-גדול שצופה בשיחות וועידה ומנפה ומפטר עובדים שלא עומדים בקריטריונים. אבל זה ממש נופל במסגרת הביקורת של אדורנו, תגובה 509255 עכש"מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני היגעתי לשיא המקצועי שלי בהיי טק בתור פטוס. מאז אני בנסיגה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו. למה ניסיונות להקים אקדמיה בפריפריה ובמקומות נחשלים כלכלית הם בזבוז זמן ומשאבים? אם הקמת אקדמיה בפריפריה, יצרת מקומות עבודה בפריפריה - למרצים. ככה לא כולם יהיו חייבים להצטופף במרכז הארץ, וייבאת אוכלוסיה חזקה לשם. כמו כן, יצרת מקומות עבודה לתושבים המקומיים, שכבר גרים שם. בין אם בתחזוקה ומתן שירותים לאקדמיה עצמה, ובין אם מתן שירותים לעובדי האקדמיה. אתה נותן טריגר להשארות צעירי המקום בפריפריה, במקום שיעברו לערים חזקות על מנת ללמוד בהן (כך שהמשכילים יוצאים החוצה, והעמך נשארים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשי לי להציע אוניברסיטה ערבית ברמי(רמה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יאלצו לשפר את התשתיות שלהם בשביל זה, אבל תכל'ס, למה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט לתחרות עם מכללת כרמיאל, כמובן. אבל מכללת כרמיאל לא מלמדת בערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם כי זה לא יקרה. אנחנו נשחק איתם במשחק החמולות עד שלא יודע מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שם לב שעברנו מ"הקמת אוניברסיטה בפריפריה היא בזבוז זמן וכסף" ל"אין טעם להקים אוניברסיטה בפריפריה כשהפריפריה היא ערבים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. יש טעם. אני מעלה את ההצעה מתוך תקווה מטופשת לזכות בראשות הממשלה מתישהו בהמשך הדרך. אני רק מעט פסימי (אני מבטיח לחרוג מתפיסה זו לכשאבחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להיות ראש ממשלה צריך או להיות גנרל משוחרר, או להתמיד בעסקנות מפלגתית. תתחיל להזיז את עצמך, אם בדעתך להיות ראש הממשלה יום אחד. קוראי האייל מגרדים בקושי פרומיל מנדט, ביום טוב. וגם זה אם נספור את מרובי הכינויים כאנשים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש הממשלה הנוכחי אינו גנרל, והיה בליכוד פחות מעשר שנים לפני שנבחר לראשות הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תוסיף את היותו מנכ"ל מכון יונתן לחקר הטרור (=התחככות עם פוליטקאים) ואת תקופת היותו שגריר ישראל באו"ם, יש לך עוד כמעט 10 שנים לעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל זו לא ממש ''עסקנות מפלגתית''. אני מנחש שהוא לא ביקר בהרבה בר מצוות בתקופה ההיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ממש לא בטוח. ב. זה הרבה יותר מקדם אותך להיות ראש ממשלה בסוף, ממה שכבשה עושה למחייתו, אני משערת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חברי מרכז ליכוד כבר יש בארה"ב?! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |