|
||||
|
||||
כן, זה נשמע נכון. תודה. הערת שוליים: בכל זאת, הקבורה בתכריכים בלבד מנוגדת למגמה הזו, לפחות אם משווים אותה לחלופה הנפוצה במקומותינו - קבורה בארון. היא תואמת למגמה אם משווים אותה להצגת המת חשוף - אולי זו היתה החלופה הנפוצה בזמן גיבוש היהדות. אבל תראה, חזרתי לידיעה שלמעלה, ומצוטט שם הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר, ששולל את התערוכה כיוון ש"היא מציגה גופות אדם, והדבר נוגד את כבוד המת". את כבוד המת, ולא את טומאת המת. האם גם כאן אני לא מבין נכון את השפה? |
|
||||
|
||||
הגבתי על דבריכם על ''קדושת המת''. לא התיימרתי לפרש את דעתו של הרב מצגר. נראה לי שהוא סתם מלהג ולא מציג כאן עמדה מבוססת, גם לא את עמדת הרב אלישיב (לו הוא כפוף). בביטוי ''כבוד המת'', שהוא כמובן מאוחר למקרא, אין משמעות נסתרת. לענ''ד כוונתו שזהו ביזיון לאותו אדם שמת שנבלתו תהיה מושלכת, ולכן חכמים תקנו מצוות קבורה. אתה צודק שדיון הלכתי מלא צריך להתייחס בין השאר גם לאפשרות שיש בתערוכה ביזוי. אבל אז צריך להעמיד אותו מול ההלכה ''מצווה לקיים דברי המת'', וגם שכאן מדובר במתי גויים שחייבים בקבורה רק מפני דרכי שלום (רמב''ם). שאלתך הראשונה מעניינת. אני מניח שארכיאולוגים עסקו בה. |
|
||||
|
||||
חכמים תיקנו מצוות קבורה? דברים אומר במפורש על מוצא להורג: לא-תלין נבלתו על-העץ, כי-קבור תקברנו ביום ההוא--כי-קללת אלוהים, תלוי. זה לא מספיק כדי לומר "מדאורייתא"? |
|
||||
|
||||
לא, אבל כיוונת לדעת חכמים: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: רמז לקבורה מן התורה מניין? תלמוד לומר "כי קבר תקברנו" מכאן רמז לקבורה מן התורה." (סנהדרין מו). ואם תעיין בהמשך, תמצא מקורות נוספים לדיון על התערוכה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |