 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי ההלכתית, אין לאסור ביקור בתערוכה אפילו לכהן, שאין טומאת מת וחובת כבוד המת בגוי, ואותו ''ממסד דתי'' אמר מה שאמר על דעתו בלבד. עיין בנימוקיו דהיינו מחשש לאיבת אומות העולם, ומפני שלום הציבור. וכבר התירו לקיים ניתוחי מתים לצורך לימודי רפואה, ולצפות בהם אפילו ללימודי מדע, סיעוד וכיו''ב. גילוי נאות - ביקרתי בתערוכה החכמתי ונהנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי, מקור ההתנגדות של גורמים דתיים אינו (רק) בעניינים הלכתיים כגון טומאת מת, אלא בשמרנות בסיסית. אני שמח שיש בחברה גורמים שמרניים שתורמים ליציבותה ולשמירה על ערכים בסיסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שתורמים ליציבותה ולשמירה על ערכים בסיסיים'' - טיעון ישן, ולעניות דעתי חסר טעם, בזכותה של השמרנות. זה לא שהליברלים מתנופפים לאן שנושבת באותו רגע הרוח. יש לרובם השקפת עולם יציבה, ששונה פשוט מהישנה. החברה המערבית עברה במאתיים השנים האחרונות מספר רב של שינויים חיוביים, ועוד לא הבנתי מה היה טוב כל כך בעיכובם על ידי השמרנים, או איזו רעה גדולה הם מנעו מאיתנו בינתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב לרגע שהליברלים מתנופפים לאן שנושבת באותו רגע הרוח. אבל שינויים חברתיים צריכים להיות איטיים. והליברלים לא מפחידים אותי כמו ההמון חסר הדעת. החברה עברה גם הרבה שינויים שליליים בדרך, והאיזון בין הליברלים לשמרנים הכרחי לחברה יציבה. חברות שחיסלו את האליטה השמרנית והלכו למהפכה רדיקלית (רוסיה הסובייטית, גרמניה, צרפת המהפכנית ועוד) חוללו קטסטרופות. גם היום, העובדה שלמשל לממשל הליברלי בארה''ב יש גורמים שמרנים (כלכלית) שהוא צריך להתחשב בהם מוסיפה איזון להתנהלות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינויים חברתיים "צריכים" להיות איטיים מעצם העובדה שיש פלגים נרחבים בחברה - השמרנים ביחס לכל נושא ונושא בעיתו - שלא מסוגלים לקבל את השינוי בקצב מהיר יותר. זה לא שירות שהם מספקים לחברה, אלא אחד שהם דורשים ממנה. דמיוני וזכרוני הדלים לא מוצאים לי דוגמה לשינוי שראוי לבצעו, שרע היה לבצעו מהר יותר (אלא אם השינוי הוא שלילי מלכתחילה, ואז אין אנו דנים בשמרנים ובליברלים, אלא בצודקים ובטועים). גם אם יש טעם לבצע שינוי כלשהו באופן איטי, אז את האיטיות יכול להכניס ליברל חכם ממודעות לצורך שבה, ללא צורך בשמרן שיעכב רק בגלל שהוא טרם הסתגל מנטלית לרעיון החדש. --- דוגמאות: שיוויון זכויות לנשים, להומואים, ליהודים ולשחורים. הטעם היחיד לעשות את השינוי באופן איטי הוא לאפשר לשמרנים להסתגל אליו באופן בלתי אלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברל חכם זה דבר נהדר. וגם צודקים תמיד זה קונספט מנצח. העניין הוא ששינויים חברתיים צריכים להיעשות תוך שיח ביקורתי בין בעלי דעות שונות. אידיאולוגיות נוטות לעצב את המציאות כרצונן וקשה לפעמים לראות את העולם האמיתי דרכן. אין לי דוגמאות חוץ ממהפכות רדיקליות בהיסטוריה. למזלנו, בשאר הזמן לשמרנים יש גם כוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לחזור ולהגיד משהו על הצודקים והטועים. אני מסכים שיצא מגוחך. הקדמת אותי. רוב השינויים החברתיים שאני יכול לחשוב עליהם, אפשר היה לדעת מראש את תוצאתם, וכל השאלה הייתה מי מרוויח ומי מפסיד, או השקפת עולמו של מי נדרסת. דוגמאות הן האמנציפציה של הנשים, השחורים, היהודים וההומואים. הטעם היחיד להאט את המהפכות הללו היה, כמו שאמרתי, כדי שתגובתם של השמרנים לא תהיה פתאומית ואלימה מדי, וכדי שתמיכה תצטבר כשאנשים ישנו את דעתם. מהפיכות של ממש, כמו זו הקומוניסטית, הן יוצאות דופן, ולא בדיוק הדבר שעליו אנחנו מדברים. אני לא מאמין שבלעדי השמרנים היינו עדים ליותר מהן. מהפיכות שכאלו אינן לחם חוקו של הליברל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תרצה, אני יכול לחשוב על דוגמאות מההיסטוריה שלנו שבהן היה צריך עקרונות שמרניים. למשל, הפרדת הילדים מהוריהם בקיבוצים והלינה המשותפת בגיל ההתבגרות, הטיפול במשפחות עולים מארצות המזרח והניסיון המהיר להפוך אותם למודרניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הדוגמא הראשונה, אם עד היום רבים חושבים שלא מדובר היה במנהג פסול, מדוע היה בה צורך בעקרון שמרני? לגבי הדוגמא השניה, נראה לי שדווקא אי חיברות וקבלה של השונה הם עקרונות ליברליים. בכל מקרה, גם במקרה זה יש כאלו (כמוני) שחושבים שמדובר היה בפעולה חיובית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי חיברות וקבלה של השונה זאת ליברליות ''חדשה''. גם העקרונות הליברליים משתנים ונתונים לדיון ציבורי, וזאת עוד סיבה לא למתוח קו ישר ומהיר מדי מתיאוריה נורמטיבית לפרקטיקה - אנחנו עשויים להמצא טועים. אני לא טוען שהעקרונות הליברליים אינם טובים. אני חושב שתיאוריה מטבעה לא לוקחת בחשבון מבנה חברתי ואנשים ממשיים. האיזונים החברתיים נחוצים כדי שהתיאוריה לא תיושם באופן כוללני ומהיר מדי על חשבון בני אדם אמיתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איזה דבר טוב התערוכה הזו מביאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעניין העקרוני, ורק בגלל סקרנות אישית: אם העניין היה בידך, האם היית אוסר על הצגת התערוכה? ושאלה אחרת לחלוטין, גם היא רק בגלל סקרנות: האם תלך/היית הולך לתערוכה? האם היא מושכת אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאם הייתי מחוקק הייתי נרתע מקידום חוק שיאסור על קיום התערוכה. בכל זאת, זה משהו שמתרחש בשוליים של התרבות ואני לא מתלהב יותר מבני-שיחי כאן מחקיקה מיותרת. אבל אולי אם הייתי מעורב ברמה העירונית, ברמה הקהילתית או הפוליטית, הייתי מנסה לפעול נגד קיום התערוכה. אז התשובה שלי: אולי לא הייתי אוסר, אבל הייתי מנסה להפעיל לחץ קהילתי, תקציבי ומנהלתי נגד הצגת התערוכה. התערוכה לא מושכת אותי. אני לא יודע מה הייתי עושה אם הייתי חש משיכה. ככלל, קצת קשה לי לדמיין את עצמי במקום כזה. אני מעדיף גלריות קטנות (במיוחד בפתיחת תערוכות עם כוס יין ביד ואנשים מיוחדים בסביבה) וקצת מתעצבן במוסדות מסודרים. אני לא אטום לאסתטיקה של המוות, אבל כפי שציינו כאן האייל הפוסק וערן התערוכה נוטה יותר לכיוון המדעי, ולזה אני כנראה קצת יותר אטום. ואתה? היית כבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המענה. לא הייתי בתערוכה. אני מאוד רוצה. אני מדמיין את עצמי חש שמץ של שמץ של צמרמורת ואף דחייה, וזה נעים לי. ומסקרן אינטלקטואלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להסביר למה, אבל התגובה הזו היא אחת הדוחות1 שיצא לי לקרוא באייל. 1במובן הבסיסי של סלידה ורתיעה אינסטקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שנצליח להישאר ביחסי רעות אייליים סבירים... בסרטי קולנוע וטלוויזיה מהעשורים האחרונים יש לא מעט הצגות מפורשות של הקישקע האנושיים. לרוב האנשים בחברה המערבית יש קו גבול מסוים שמעבר לו הם נגעלים. אצלי הרף הוא גבוה יותר מאשר אצל הרבה אנשים שאני מכיר, אבל הוא קיים: למשל, אני טיפה נרתע ונגעל כשמראים קלוז-אפ של מחט ננעצת בעור ("האוס"). גם כאן, יש בי קצת הנאה מאותה רתיעה. קשה לי להאמין שאני מאוד חריג בהנאת-מה הזו, אחרת הסצינות האלו לא היו שורדות בתרבות הפופולרית. על התחושה הזו אני מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה סובל מנקרופיליה קלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סובל, או שמא נהנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהנה לסבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני מכירה הנאות הכרוכות ברגשות שליליים למיניהם, או לפחות נקיפות הנאה שכאלה - אבל לעולם לא מתחושת גועל. את זה אינני יכולה לדמיין אפילו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בתערוכת ההמשך בסמן חוזה (Body worlds 2), והופתעתי כמה "נקי" ו"סטרילי" זה היה. התחושה הייתה "פלסטיקית" יותר מהכל. למען האמת, אפילו התאכזבתי במידת-מה מהאספקט הזה, למרות שבסה"כ נהנתי מאוד. אנטומיה זה נושא שמרתק אותי כבר הרבה זמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |