בתשובה להעלמה עפרונית, 26/03/09 23:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה שנצליח להישאר ביחסי רעות אייליים סבירים... בסרטי קולנוע וטלוויזיה מהעשורים האחרונים יש לא מעט הצגות מפורשות של הקישקע האנושיים. לרוב האנשים בחברה המערבית יש קו גבול מסוים שמעבר לו הם נגעלים. אצלי הרף הוא גבוה יותר מאשר אצל הרבה אנשים שאני מכיר, אבל הוא קיים: למשל, אני טיפה נרתע ונגעל כשמראים קלוז-אפ של מחט ננעצת בעור ("האוס"). גם כאן, יש בי קצת הנאה מאותה רתיעה. קשה לי להאמין שאני מאוד חריג בהנאת-מה הזו, אחרת הסצינות האלו לא היו שורדות בתרבות הפופולרית. על התחושה הזו אני מדבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה סובל מנקרופיליה קלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סובל, או שמא נהנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהנה לסבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני מכירה הנאות הכרוכות ברגשות שליליים למיניהם, או לפחות נקיפות הנאה שכאלה - אבל לעולם לא מתחושת גועל. את זה אינני יכולה לדמיין אפילו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בתערוכת ההמשך בסמן חוזה (Body worlds 2), והופתעתי כמה "נקי" ו"סטרילי" זה היה. התחושה הייתה "פלסטיקית" יותר מהכל. למען האמת, אפילו התאכזבתי במידת-מה מהאספקט הזה, למרות שבסה"כ נהנתי מאוד. אנטומיה זה נושא שמרתק אותי כבר הרבה זמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |