|
||||
|
||||
לא, אין סתירה אירונית חריפה במיוחד אלא להיפך. יש נבזות לא אירונית בהעלאה גורפת של גיל הפנסיה ל-67 בזמן שהיכולת של העובדים למצוא עבודה ירדה לגילאי 40-50 ובהתחשב בשחיקה העצומה של מקצוע ההוראה ומקצועות נוספים. כמובן תוך כדי שחיקה מאסיבית של מדינת הרווחה. גם באירופה דיברו על העלאת גיל הפנסיה ל-67 אבל עם ההבדל הקטנטן שפיטורי אדם בגיל 50+ בסקנדינביה, גרמניה וצרפת, אינם משאירים אותו במצב של פיטורי עובד ישראלי בגיל הזה. האינטרס להוציא לפנסיה מורים בגיל מוקדם יותר הוא שלי (לא כמורה לשעבר) ,שלך, של הורים וכמובן של ילדים ונוער.יש מורים יחידי סגולה שיכולים לעבוד עד הפנסיה ואף מעבר לכך אך אלו לא הרוב. הסיפור של ארגוני המורים הוא סיפור עצוב ונובע בעיקר מההסטוריה של התפתחות האגודים המקצועיים בישראל. ההנחה המוקדמת בדבריך, שאולי לא התכוונת אליה, מקבלת את הרפורמה בפנסיה מעשי נתניהו תוך שבירת ההסתדרות (עם עזרה רבה מצידה) ושחיקה מאסיבית של מדינת הרווחה- כדבר נכון וצודק. |
|
||||
|
||||
אמת. היו לי בתיכון כמה וכמה מורים ש"לא נעים לפטר אותם בגיל כזה" אז היו זורקים אותם על כיתות ט' וי' שלא ניגשות לבגרות. התוצאה - התחלנו ללמוד באמת את החומר רק בשנה של הבגרות. את כיתה ט' סיימתי (בבית ספר אחר) עם הסכמי ורסאי. את כיתה י"א פתחנו עם הסכמי ורסאי. מה עשינו במשך שנה שלמה, כמה שעות בשבוע בשיעורי היסטוריה? אין לי שמץ של מושג. ולעניין ירידת יכולת מציאת העבודה של עובדים החל מגיל 40 - זו רעה חולה שיש לעקור מן השורש, ויפה שעה אחת קודם. איך? אני לא יודעת. שטיפת מוח בתקשורת? בונוסים מטעם המדינה למעסיקים שיעסיקו עובדים מבוגרים? |
|
||||
|
||||
בשיעורי הסטוריה בכיתה י' (1998) למדתי על יוון, האימפריה ההלניסטית והעם היושב בציון בתקופתה ורומא. על אף אחד מאלה לא נבחנתי בבגרות, אבל אני מהמר שאני זוכר יותר מממה שלמדתי בכיתה באותה שנה מאשר בשנתיים שלאחריה. החומר שעליו נבחנים בבגרות בכל שנה הוא, למיטב הבנתי, חומר שנדרשת שנת לימודים אחת כדי ללמד אותו. |
|
||||
|
||||
אם ככה חבל. דווקא חומר מעניין ביותר. לא למדנו את זה. (כשאני אומרת שאין לי מושג מה למדנו - המורה היה מספר בדיחות על צ'אוצ'סקו. לא היינו אפילו קרובים ליוון, רומא והעם העברי היושב בציון). |
|
||||
|
||||
א. בעצם אתה אומר לי שצריך להוריד את גיל הפרישה לכולם. יורשה לי גם להציע שקצבאות הילדים יוכפלו וישולשו ויחולקו באופן שוויוני, כולל לאלו שאין להם ילדים בכלל. אני מקווה שברור לך שתשובתך מוליכה אותנו עמוק לתחום הדמיון והאוטופיה. ב. "פיטורי אדם בגיל 50+ בסקנדינביה, גרמניה וצרפת, אינם משאירים אותו במצב של פיטורי עובד ישראלי בגיל הזה" - המשפט נכון עובדתית אך לא באופן שהתכוונת אליו. אדם בן 50+ שאיבד את מקום עבודתו במדינות שהזכרת, הסיכוי שיחזור לשוק העבודה הוא אפסי. רק ששם התוכניות הנדיבות לפנסיה וביטוח מובטלים הן שאחראיות לכך. אני מעיר על כך משום ששוב ושוב אני נתקל בכך שאנשים הרוצים להלין על המצב בישראל משתמשים בהשוואות מטעות עם "מדינות המערב המתקדמות" כביכול. ג. "האינטרס להוציא לפנסיה מורים בגיל מוקדם יותר הוא שלי ... ,שלך, של הורים וכמובן של ילדים ונוער". חוששני שגם לכך איני מסכים. ישנו אמנם אלמנט של שחיקה אך נראה לי שיש תהליך חשוב ממנו: מורה שהתמיד במשרתו עד גיל 55 למשל, חזקה עליו שאינו מן הגרועים במקצוע. חוק פנסיה מוקדמת למורים עלול לגרום לאפקט הפוך מן הצפוי: פרישה דוקא של מורים שהיה רצוי להשאיר במערכת. ד. "ההנחה המוקדמת בדבריך, שאולי לא התכוונת אליה, מקבלת את הרפורמה בפנסיה מעשי נתניהו תוך שבירת ההסתדרות (עם עזרה רבה מצידה) ושחיקה מאסיבית של מדינת הרווחה- כדבר נכון וצודק" - אני לא מבין למה בדיוק כיוונו דבריך, אך נדמה לי ששבירת ההסתדרות התרחשה הרבה לפני תקופתו של נתניהו (וגם שחיקת מדינת הרווחה החלה לפניו). נכון וצודק? אני לא יודע. אני מקבל אותה כעובדת חיים. המציאות אומרת שמצבם של עובדים לא מאוגדים היום אינו בהכרח גרוע ממצבם של עובדים מאוגדים ורוב היתרונות שיש לעובדים מאוגדים נבנו על גבם של עובדים לא מאוגדים, מה שממילא מצמצם את מרווח התועלת של האיגודים. |
|
||||
|
||||
א. אני אומר בעצם את מה שאני אומר ולא את הפרשנות הנסחפת שלך. אם תראיין מורים אחרי גיל 40, תגלה שרבים מהם מתגלגלים לקראת הפנסיה ועדיף שיפרשו. נכון שיש לא מעטים שהם שחוקים כבר בשנות ה-30 שלהם, אבל כמובן שאי אפשר להחיל עליהם את הנהוג בצבא ובגיל הזה הם עדיין יכולים להסב מקצוע. ב. התכוונתי בדיוק למה שכתבת. ג.לא נכון. מורה בגיל 55 שאיננו שחוק והוא מעניין ומחנך בעל יכולת לא יפרוש בגלל הפנסיה. לעומת זאת הנזק ממורים שחוקים גדול לאין שיעור. ד.אני מסכים איתך ששבירת ההיסתדרות והפגיעה במדינת הרווחה החלה לפני נתניהו. ההיסתדרות לא היתה אף פעם לאחר קום המדינה איגוד מיקצועי טוב. השבירה שלה אכן אירעה בעזרתה האדיבה. ההשוואה בין מצב העובדים המאוגדים ללא מאוגדים איננה רלוונטית לכאן כי הדיון בזה דורש דיון במהותה של ההסתדרות כאגוד מקצועי וההסטוריה של ההתנהלות שלה. |
|
||||
|
||||
ד. אפרופו ההסתדרות, האם שמעת היום את נאומו של עופר עיני במרכז העבודה? ואם כן, מה דעתך עליו? |
|
||||
|
||||
דעתי רעה עליו לא מהיום. ארגון האגודים המיקצועיים שהוא עומד בראשו הוא ארגון מנוון, לא דמוקרטי- אפילו אנטי דמוקרטי. האינטרס של הארגון הקיים דוחה את האינטרסים של העובדים. בזמן שביתת המורים הוא מאד כעס על שהמורים מהשטח העזו ללחוץ על ארז שלא להכנע בכבוד לממשלה. הוא איננו מתאמץ לתמוך בהתארגנויות ספונטניות של עובדים פן יערערו את המנגנון. עם חברים כאלו לא צריך אויבים. לא אתפלא אם הוא יראה מחובק עם אורי יוגב יועצו של נתניהו. |
|
||||
|
||||
תודה. לא היכרתי אותו יותר מדי עד עכשיו, וההתרשמות שלי ממנו לא הייתה מוצלחת במיוחד. בכל אופן, איך הוא בהשוואה לפרץ? |
|
||||
|
||||
במחילה, אנחנו רואות בעופר עיני אדם טוב. טוב מאוד אפילו. לא בהקשרו כראש ארגון מקצועי הנשען על עשרות אלפי עובדים מועדפים כחברת החשמל, מקורות, בנקים, נמלים. שם הרוע פורח. והנפוטליזם. מדברת על ההבנה שלו כי המצב הכלכלי בישראל קריטי. מחייב הידברות והתכוננות רב-רבדית. הוא קורא לזה "שולחן ארבע רגלי". ממשלה, מעסיקים, הסתדרות, מימשקים פיננסיים וכלכליים + רגולציה. עופר עיני מבין היטב את הדילמה העכשווית, ולעתיד. אני חושבת שהוא סוג של מנהיג ראוי. |
|
||||
|
||||
נפוטיזם, אאז"ן. למי הכוונה כשאת אומרת "אנחנו רואות"? (ראיתי את הפניה הזאת בעוד תגובות שלך וכבר לפני כמה זמן הסתקרנתי) |
|
||||
|
||||
נפוטיזם, כמובן. לא יודעת מהיכן הקלדתי את ה"ל" באמצע המילה. 'אנחנו רואות' - כי אנו תאומות זהות (הברמנית המקורית יצאה ראשונה לאויר העולם. מוזר, למרות אותם הגנים, ובית גידול סביבתי כמעט דומה - היא ספורטיבית ואסרטיבית ואני יותר בטטת T.V) |
|
||||
|
||||
כמדומני שהוא יותר מפולפל מפרץ. שניהם עסקו בשימור כוחם וכוח המנגנון שבידם. העובדה היא שבזמנו של פרץ האגודים המיקצועיים המשיכו להיחלש למרות שמשבר תחילת שנות ה-2000 היה אופציה לבניית איגודים מסוג חדש והרחבה גדולה של מה שקרוי העבודה המאורגנת. גם עכשיו יש לעייני הזדמנות פז לזה אך הוא יפספס אותה, כי הוא רוצה רק עבודה מאורגנת ולא מתארגנת באופן ספונטני. ההסתדרות היא מה שנשאר ממכשיר ארגוני של שליטה פוליטית בעובדים. כמכשיר היא נחלשה אך פעיליה לא הבינו שהיותה מכשיר שליטה הוא שמחליש אותה. עייני והמנגנון שלו אינם מעוררים אמון ואינם מסוגלים להדליק את האנרגיות של עובדים שונים להתארגן. העובדים רואים את הועדים כבעלי פוטנציאל להיות נגועים בשחיתות, ככאלו שימכרו אותם תמורת טובות הנאה ואינטרסים שאינם האינטרסים שלהם. כל הנושא של הלנת שכר ברשויות המוניציפליות זכה להתייחסויות די מינוריות של ההיסתדרות- הן בימיו של פרץ והן אצל עייני. פעם אחת כשראה שאיננו מסתכן, הכריז על שביתה במשק בעניין הזה. בענייני מפעלי ים המלח, חיפה כימיקלים, מטרודן - לא במיוחד הרגישו את ההסתדרות. ראו שהיא לא רוצה לסכן אינטרסים שונים ולכן היו מאד אנמיים. |
|
||||
|
||||
תודה:) וסליחה על המשך השאלות (כשיימאס לך אתה יכול להפסיק לענות!): מהו משבר תחילת שנות ה-2000? ומה מחליש את האיגודים המקצועיים? |
|
||||
|
||||
המשבר בתחילת שנות ה-2000 הוא המשבר שנבע מהאינטיפדה והתפוצצות בועת ההייטק. את האיגודים המיקצועיים מחלישים בעיקר שני גורמים: האבטלה והם עצמם. לתפיסתי, אגוד מקצועי חזק -אינני מתכוון לחוזק של עובדי חברת החשמל ומקורות- הוא איגוד דמוקרטי ששואב את עוצמתו מלמטה. ההיסתדרות איננו איגוד דמוקרטי לכן אין בו את עוצמות המעמקים. היתה הבלחה של עוצמות כאלה בשביתת המורים אך עייני וארז הצליחו למרוח את העוצמות הללו. |
|
||||
|
||||
תודה. עכשיו נזכרתי בעניין בועת ההיי טק. |
|
||||
|
||||
לא מבין מה הקשר. חיים רמון ריסק את ההסתדרות הרבה קודם, והעובדים בהיי-טק לא היו מאוגדים. |
|
||||
|
||||
א. כשכתבתי שההיסתדרות תרמה הרבה לריסוק עצמה, התכוונתי גם לזה. ההסתדרות רוסקה כבר ב-1985. ב. 11% אבטלה שהיתה בתחילת שנות ה-2000 היתה של עובדי ההייטק? |
|
||||
|
||||
א. אז זה לא ממש קשור לנתניהו. ב. מן הסתם היא לא הייתה של עובדי ההיי-טק, אז מה הם בכלל קשורים להסתדרות? |
|
||||
|
||||
אינני מבין מה אתה רוצה מחיי. הרי התייחסתי לשאלה של האייל האלמוני לגבי שנת 2000 . אני מבין שאתה טוען שכל מה שקרה להיסתדרות ולשכירים כשנתניהו היה שר האוצר, אינו קשור אליו כלל. אין לי אלא לסיים את הויכוח באמירה שצדיק באמונתו יחיה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך נתניהו אחראי לדברים שאירעו לפני כהונתו, ומה הקשר פיטורים בהיי-טק לכוחה של ההסתדרות, שלא הייתה רלוונטית בענף ההוא לא לפני ולא אחרי. |
|
||||
|
||||
במילים "תחילת שנות ה-2000 " אני מתכוון למשבר של תחילת שנות ה-2000. לגבי חלקו של נתניהו-אני מתכוון כמובן לכהונתו כשר האוצר ודרך טיפולו במשבר מ-2003. כבודו של קודמו- סילוון שלום במקומו מונח. למזלו של נתניהו היה לו מזל- אם אפשר להשתמש במבנה האבסורדי הזה של המשפט- והוא קיבל רוח גבית בין לאומית של יציאה ממשבר ההיטק. את ההתנהלות של נתניהו אז הגדירו הרבה כלכלנים כאובר קילינג. סיכם אותה גם אורי יוגב, כמדומני יועצו הכלכלי עכשיו-"שברנו את העבודה המאורגנת". |
|
||||
|
||||
"למזלו היה לו מזל", אינו אבסורד כלל. התכוונת "למזלו לא היה לו מזל" או "לחוסר מזלו היה לו מזל" ? |
|
||||
|
||||
הוא התכוון לומר, שהצלחה של נתניהו או כשלון מדיני של הפלסטינים לעולם אינם תלויים במעשיהם של בעלי הדבר. |
|
||||
|
||||
פרשן כמוך חסר בספורט. הניסוח איננו אבסורדי בתוכן שלו אלא בצורה: העלאת המילה "מזל" בריבוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |