בתשובה להאייל האלמוני, 19/03/09 12:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כששירתתי בלבנון (בשנת 1992) נוהל חניבעל כלל במפורש ירי לכיוון החוטפים (עם או בלי כלי רכב) על מנת לעוצרם בכל מחיר. זאת ועוד, ההוראה שניתנה לנו בכל תדריך כניסה לשטח היה שלא נופלים בשבי בשום מקרה, גם אם זה אומר שאת הכדור האחרון יורים בראש. בזמנו זה נשמע לי הגיוני לחלוטין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והיום זה כבר לא נשמע לך הגיוני? רק במיבצע האחרון בעזה צוטט מפקד שבתדרוך מוקדם הפציר בחייליו להשתמש ברימון היד על עצמם,רק לא להלקח שבוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין נשמע לי הגיוני. מצד שני אני לא בטוח שהייתי פועל כך היום. מה נשתנה? היום החיים שלי יקרים לי בהרבה. אולי זה קשור לעובדה שאני עכשיו אבא ולא רק בן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמה שאתה מתאר היה קיים ביחידות מסויימות. מהסדיר שלי שהיה מאד מזמן ועד שחרורי ממילואים באמצע שנות ה-90 , לא נתקלתי בזה. אני מניח שביחידות בהן הייתי , אי אפשר היה לבוא עם מסרים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלכם ביחידה לא קיבלתם את המסר שיש להילחם גם אם מגיע מולך איוב מאוד חזק ומאוד צודק? ושיש לסכן את חייך כדי להציל חבר פצוע? לא היית מסכן חייך למנוע נפילת חבר בשבי, אפילו אם הוא עצמו עלול להיפצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מתאבד אם היתה סכנה של נפילה בשבי, גם לא הייתי הורג חייל שלנו כדי שלא יפול בשבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלו אותך על התאבדות אלא על נטילת סיכון. לא שאלו אותך על הריגת חייל שלנו אלא על סיכון חייו. קפיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייל נחטף, החוטפים מתרחקים במהירות במכונית, אתה וצוות הטנק שלך היחידים בסביבה, אתה עושה חישוב מהיר של האפשרויות והסיכונים ומגיע לאפשרויות הבאות: 1) לא עושים כלום, 1% שהמכונית תיעצר בדרך פלא, החטוף נשאר בחיים. 2) יורה בM16 לעבר הגלגלים, 20% שהמכונית תיעצר, 10% החטוף מת. 3) ירי מאג לעבר המכונית, 40% שהמכונית עוצרת, 25% למותו של החטוף. 4) ירי מק"כ לעבר המכונית, 60% שהמכונית עוצרת, 40% החטוף מת. 5) ירי פגז לעבר המכונית, 95% שהמכונית עוצרת, 90% שהחטוף מת. 6) 1-5 100% המכונית עוצרת, 99% החטוף מת. מה אתה עושה? (כל האחוזים מומצאים לחלוטין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי נותן לה לברוח-ודאי שלא אפשרות 5. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה סקר, הייתי בוחר בירי מכוון במ-16 לגלגלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון, אתה אומר בעצם, שמרגע שנחטף חייל אין לנסות לשחררו אלא בעסקה (כי בכל אפשרות אחרת יש סיכוי סביר שהוא ייפגע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לשחררו אבל האפשרויות שהוצגו לסצנריו של רכב שבורח במהירות, אינן עוזרות להציל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רק "מרגע שנחטף"? אחוז גבוה מחיילי צה"ל נהרגים בתאונות אימונים ותאונות מבצעיות. אני מציע לשמור על הגבולות עם ח"קים. כך נקטין עוד יותר את סיכויי הפגיעה בילדינו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |