בתשובה להעלמה עפרונית, 14/03/09 20:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז זהו, שלא. גם אותה מאורה של נתן ''דטרויט'', משחק הקוביה אינה פתוחה בפני כל מאן דבעי. אם לא אשכח הערב, כאשר הספר יהיה מונח מולי, אצטט את ראניון, אבל בהחלט נדרשת סיסמא המוכרת רק ליודעי ח''ן על מנת להכנס בשערי אותה מאורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כדי להכנס למועדון אתה צריך סתם לשכנע את אחד מחבריו לגלות לך את הסיסמה, זה כנראה בסדר. אם כדי להכנס למועדון אתה צריך לשלם למי מחבריו כדי שיגלה לך סיסמה זו או אחרת, זה כבר מתחיל להראות כמו חוג ללא סגירות מספקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך מילון לשפתו של דמון ראניון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גאה לומר שלא, תמהתי אם צפריר יודע, מסתבר שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשכנע בעזרת נימוקים הגיוניים, או (למרות שזה לא יפה לכתוב את זה באייל) לנסות לפנות אל השכל. אפשר גם לנסות לרמות. אה, וכן, אני מניח שגם המשמעות הראניונית של ''משכנע'' תעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''משכנע'' בשפתו של ט. כרמי הוא אקדח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ט. כרמי? אלמוני בתחת שלי תגובה 123565 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא זכרתי באותו ערב, אבל אני כאן: "ובכן, ג'ק "הקצב" מיושב לו במכונית מחוץ לפתח המוסך ברחוב ה-52 שעה שהחלוד ואנכי קרבים ובאים, והוא אומר "קנזאס סיטי" שעה שאנו חולפים לידו, ומשמיע את המלים חרש-חרש כיוון ש"קנזאס סיטי" היא סיסמת הלילה" ___ "לחץ דם", מתוך "ברנשים וחתיכות", תרגום א. כרמי, הוצאת מזרחי 1987 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה, ייתכן שהברנשים לא מבצעים עבירה של השתתפות במשחק אסור באותה סיטואציה. למה זה נשמע לך כל כך מופרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה נשמע לי מופרך? אולי בגלל מה שדיימון ראניון עצמו כותב כמה שורות מעל הקטע שציטטתי: "משחק הקוביה נערך בלילה זה מעל למוסך אחד ברחוב ה-52, אף שלפרקים נאספת החבורה דוקא מעל למזללה ידועה ברחוב ה-47, או בקיטון האחורי של חנות-טבק מסוימת בקצה רחוב ה-44. בעצם עלול משחק הקוביה של נתן דטרויט להערך בכל פינה וחור, כיוון שנתן דטרויט זה מחליף את המקום בכל לילה ולילה, מאחר שאין כל טעם לשרוץ במאורה אחת קבועה למשחק קוביות, עד שבאים הכפתורים ומתלבשים עליה ועל כל אשר בה." אז נכון שמדובר בארה"ב שם החוק הישראלי לא חל, אבל צריך לזכור גם שאחד משיאיו המקצועיים של ראניון העיתונאי הוא סיקור משפט, לא פלילי כי אם משפט על העלמת הכנסות, או כפי שכתב זאת ראניון: "הדוד סאם אומר שאל קפונה חייב לו 215 אלף דולרים, מהכנסת שש שנים שהגיעה למליון ושלושים ושמונה אלף דולרים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לא רק שאני לא מכירה את הדין האמריקאי, אני עוד פחות מכירה את הדין האמריקאי בתקופה הרלוונטית. לדעתי אלכוהול היה אסור אז, לא? זה מסביר למה דטרויט הרגיש צורך לזוז ממקום למקום. בנוסף, גם אם נפנה לדין הישראלי, שים לב שראניון בעצמו כותב שאין טעם לשרוץ במאורה אחת קבועה למשחק קוביות. ולמה זה? כי אם שורצים במאורה קבועה אחת למשחק קוביות, הרי שמדובר במקום המשמש לעריכת הימורים. טה-דה!1 הנקודה שלי, אגב, הייתה אחרת - בהחלט ייתכן שגם עבריינים (או פושעים זוטרים) ינהלו משחקי הימורים שלא נופלים במסגרת האיסור, או כי הם הצליחו למצוא את הפרצה בחוק או כי באמת מדובר במשחק חברי בין פושטקים. ודימון ראניון תותח על שחבל. 1אני לא מאמינה שאני מנסה לנתח משפטית סיפורים של דימון ראניון. כמה נמוך אפשר לרדת? אללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שקראתי את הערתך (1), חשבתי שזה נושא אדיר לעבודה לתואר, עוד חושב כך (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת נושא אדיר! אני אנסה לזכור אותו אם אני אעשה יום אחד סמינריון בנושא ספרות ומשפט, או עיתונות ומשפט2. 2רק שאת התואר הנוכחי כבר גמרתי, ולמרבה הצער, את שני הסמינריונים שכתבתי בנושאים שקשורים לעיתונאות ומשפט כתבתי על דברים יותר אקטואלים ופחות יצירתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הזמן לראות ולשמוע את מרלון ברנדו, הלא הוא סקיי מסטרסון, שר לגבירת המזל במשחק הקובייה שמכריע שאירגן נתן סינטרה http://www.youtube.com/watch?v=xVlQXvrWC_A | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |