בתשובה לדורון הגלילי, 18/03/09 20:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, לא רק שאני לא מכירה את הדין האמריקאי, אני עוד פחות מכירה את הדין האמריקאי בתקופה הרלוונטית. לדעתי אלכוהול היה אסור אז, לא? זה מסביר למה דטרויט הרגיש צורך לזוז ממקום למקום. בנוסף, גם אם נפנה לדין הישראלי, שים לב שראניון בעצמו כותב שאין טעם לשרוץ במאורה אחת קבועה למשחק קוביות. ולמה זה? כי אם שורצים במאורה קבועה אחת למשחק קוביות, הרי שמדובר במקום המשמש לעריכת הימורים. טה-דה!1 הנקודה שלי, אגב, הייתה אחרת - בהחלט ייתכן שגם עבריינים (או פושעים זוטרים) ינהלו משחקי הימורים שלא נופלים במסגרת האיסור, או כי הם הצליחו למצוא את הפרצה בחוק או כי באמת מדובר במשחק חברי בין פושטקים. ודימון ראניון תותח על שחבל. 1אני לא מאמינה שאני מנסה לנתח משפטית סיפורים של דימון ראניון. כמה נמוך אפשר לרדת? אללי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד שקראתי את הערתך (1), חשבתי שזה נושא אדיר לעבודה לתואר, עוד חושב כך (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת נושא אדיר! אני אנסה לזכור אותו אם אני אעשה יום אחד סמינריון בנושא ספרות ומשפט, או עיתונות ומשפט2. 2רק שאת התואר הנוכחי כבר גמרתי, ולמרבה הצער, את שני הסמינריונים שכתבתי בנושאים שקשורים לעיתונאות ומשפט כתבתי על דברים יותר אקטואלים ופחות יצירתיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |