בתשובה למיקי מילר, 21/02/09 15:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במאמר הצגתי שיטה לפיה מודיעים לאויב בדיוק מה מתכוונים לעשות כתגובה על מעשה אלים מצדו, וניסיתי להסביר מדוע לשיטה כזאת יש פוטנציאל להצליח. אם אתה מאמין לנסראלה, ברור שבהקשר מלחמת לבנון השיטה הזאת הייתה עובדת. היינו מספרים לנסראלה מה הולך לקרות, הוא היה נרתע ולא חוטף את החיילים, והגבול בצפון היה נשאר שקט, ''כשטילי החיזבאלה מחלידים במחסניהם'' כפי שקוו אנשי אסכולת ברק (במקרה הזה, ברק של הנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון). כלומר, לשיטה הזאת הייתה צפוייה הצלחה חד משמעית במקרה הפרטי הזה. במקרים אחרים - העימות עם חמס בעזה, אני רק מעלה השערה שזה יעבוד. יש כאן לפחות איזה שהוא שלד של היגיון, והבנה לשם מה אתה מפעיל כוחות. לעומת זה, מה שאנחנו עושים בפועל - שליחת יחידות להסתובב בעזה קצת ולחזור, הוא דבר חסר טעם בבסיסו. לאחרונה אני מתחיל לחשוב שאנשי צבא כברק כבר מבינים זאת, וממשיכים לפעול כך רק מטעמים של פוליטיקת פנים, ולא כדי לפתור איזו בעיה למדינת ישראל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול להודיע לאוייב כיצד תגיב במדוייק במרבית המקרים, משום שיש מגבלות עצומים על תגובתך,- אלא אם כן אתה מניח שהאיום שלך לא יתממש, אבל אז כל העניין הרי חסר טעם. נניח שנודיע כעת לנסראלל'ה שבמקרה חטיפה נוסף - נפציץ שוב, וניכנס בייתר תוקף - קרקעית ללבנון, ומה אם יסתבר לך ש"ההבטחה" לא תוכל להתגשם מטעמים של לחץ בינלאומי ומשיקולי פנים? הטקטיקה הזאת יכולה להסתבר כעקרה כשמגיעים לשאלות הפרקטיות, ואז רב נזקה מתועלתה. אגב, זה שנסראלל'ה, בדיעבד, הודה שעשה טעות - עדיין איננו ערובה לכך שלא היה עושה אותה אפילו היה איום מפורש להגיב כפי שהגיב צה"ל במקרה ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטחון מוחלט לא יכול להיות בשום דבר. אבל בעניין הצעתי, דווקא בה יש סיכוי גבוה מאד שאפשר יהיה לממשה. אני חושב שיהיה קושי להעביר בממשלה החלטה לקיים שיטה כזאת כי יהיו הסתייגויות, כמו אלה שלך ושל אחרים. אך מרגע שיש הסכמה על כך זה יכול לעבוד טוב. בעצם חברי הממשלה סיימו את תפקידם כשהחליטו ועכשיו עובר השרביט לידי הגוף המבצע, כלומר הצבא, שיודע בדיוק למה מצפים ממנו, ולא מקבל הוראות מבולבלות ובלתי מוגדרות כפי שהיה במבצעים שאותם הזכרתי במאמר. מרגע זה לא צפויה התנגדות מבית. אשר ללחצים מבחוץ, גם כאן צפוי מצב עדיף על זה שהיה עד כה. כי כשאתה מודיע שתיאלץ לכבוש את המקומות שמהם יורים טילים על מרכזי אוכלוסייה שלך אתה מצהיר הצהרה שממש, לא ניתן למצוא בה איזו בעיה שניתן לבקרה. מה יותר מוסרי מללכת ולכבוש מקומות במדינת אויב שמהם יורים טילים על אזרחים שלך ? ואם יש צורך לממש זאת, המצב הוא שאתה, הרי, אמרת בדיוק מה תעשה, וקשה לבקר אותך כשאתה הולך לבצע את מה שהבטחת אחרי שהאויב שמע את האזהרה ובכל זאת המשיך במעשיו הנלוזים. ונסראלה. הוא לא הודה שעשה טעות. הוא אמר שלו ידע איך יגיבו הישראלים, לא היה חוטף את החיילים. בניסוח המדויק של דבריו אין שום מקום להערתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חש אי נוחות מן העובדה, שמבחינת הדיון אתה מוביל לסימטה ללא מוצא. בסופו של דבר, סוג כזה של הרתעה או אחר איננו משנה את המצב מיסודו, משום שההרתעה עצמה היא כלי שהאפקטיביות שלו מוגבלת. אשר לגופה של הצעתך, אני רואה בה קושי מהותי. נניח שתעביר בממשלה החלטה לתגובה מסוג מסויים במקרה פעילות X של האוייב, ותגובה אחרת במקרה של פעילות Y. מעתה ואילך מתפקד הצבא, לשיטתך, כקבלן משנה וכטייס אוטומאטי. נראה לך מצב שבו החלטה לצאת למלחמה נתונה כולה להחלטת הגורם הצבאי? - ונניח, שבאותו זמן, שנה לאחר התקבלות ההחלטה העקרונית, מתנהל משא ומתן אינטנסיבי ועדין בעניין חילופי שבויים או הסכם שלום, שפעולה כזאת עשוייה לסכן. האם לא נכון, שבכל מקרה צריך שיקול דעת נפרד לגבי התגובה?! בכלל, איזה מצב מדיני הוא זה, שלפיו יציאה למבצע צבאי סמוכה על החלטה 'עקרונית', שנולדה במציאות פוליטית שונה מזו בהווה (ותמיד זה כך), ושהצבא נעשה הגוף הסוברני לפעול על פי ההחלטה ההיא - בלי כל שיקול נוסף, אפילו שיקול צבאי רלוונטי. הדוגמאות שהבאת על הצהרות כיבוש שטחים כמתווה ענישה הופכות את ההצעות שלך גם לחסרות אחריות. הכיבוש איננו אקט חד פעמי כמו הפצצה או אטימת בתים. מדובר באחזקת שטח ובניהול אוכלוסייה תחת כיבוש. אתה בטוח שהעונש הזה מגיע לצד שלנו? מה חסרה לנו עוד הסתבכות כמו בבוץ הלבנוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאגדיר את מצב הדיון כרגע, כסופה החסום של הסימטה ללא המוצא. נראה לי שכל אחד מאתנו אמר את כל דבריו, ולי לפחות אין דבר להוסיף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |