|
נקודה טובה. אבל יש כאן משחק מעניין. נניח שיש "ערך מדיני" כלשהו שחשוב לי - למשל, פינוי התנחלויות. ואני פועל לקדם את הערך הזה במגוון אמצעים, אבל גם מטיל על עצמי מגבלות מתוך ערכים אחרים. ייתכן שאני אחשוב שראוי לציית לחוק (מטעמים מוסריים ולא רק מתוך פחד מעונש); אם אני מדרג את הערך הזה פחות מאת הערך המדיני, אז ראוי מוסרית שאפעל למען הערך המדיני גם תוך הפרת החוק. אם אני מדרג אותם הפוך, ראוי שאפעל רק במסגרת החוק.
עכשיו נבחן ערך שלישי, הערך הדמוקרטי של קבלת החלטת רוב האזרחים במדינה, ונניח שרוב האזרחים נגד פינוי התנחלויות. נראית לי אפשרות סבירה שמישהו מדרג את הערך הזה מתחת הערך המדיני (גם אם הוא דירג את ערך הציות לחוק מעל הערך המדיני). במצב כזה, הוא חייב מצפונית(!) להצביע הצבעה טקטית, אם באמת המצב הטקטי קורא לכך. בעצם, איש כזה יענה לך "נכון, אבל ממשלה שמתאימה למצפון הקולקטיבי לא מתאימה למצפון שלי".
עכשיו אפשר לשאול מה הערך שראוי לאדם לתת לדעת הרוב, כשהרוב חושב אחרת ממנו (במלים אחרות, האם אפשר לטעון שהאיש מהפסקה הקודמת הוא אנטי-דמוקרט, או סתם לא-מוסרי). דעה פופולרית היא שהדמוקרטיה אינה ערך נעלה כשלעצמו, אלא רק סט חוקי משחק טוב יותר ממתחריו לניהול חיים משותפים. ואם כך, כל עוד אתה מציית לחוקי המשחק, לקבלת דעת הרוב לא צריך להיות ערך רב.
|
|