בתשובה לדב אנשלוביץ, 27/01/09 14:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבדל העקרוני הוא שבמקרה הראשון אני מת (או מצטער שאני לא). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם אתה מת, מה אכפת לך מטהרן ? תמות נפשי עם פלישתים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכפת לי היום, כשאני עוד חי, שהאנושות תתקיים במינימום סבל גם אחרי מותי. כמה זה איכפת לי - כלומר כמה אני מוכן לשלם על זה היום - זאת שאלה אחרת (רמז: אני מוכן לייקור מצרכים תמורת מניעת התחממות כדוה"א, למרות שככל הנראה רוב השפעות ההתחממות לא יחולו בימי חלדי). אבל מה שיותר חשוב לי היום, כשאני עוד חי, הוא שהעמדה שהבעתי תלקח בחשבון ע"י האחמדיניג'דים באשר הם, והדרך היחידה שזה יקרה היא ממש להתכוון לזה. אם היה אפשר לעשות את התגובה הזאת אוטומטית לחלוטין הייתי בעד. ה"איום" להרוג כמה אלפי אנשים ביריחו או באל-עריש יגרום לחמאסניקים להיות מרוצים מאד מהבוץ אליו הם גוררים אותנו (המחיר, לשיטתם, לא גדול מדי), בעוד האיום למחוק את טהרן כליל מהמפה לאחר שממילא אין לנו מה להפסיד עשוי להשיג אפקט חיובי. בכל אופן, אם הוא לא יעבוד לא נראה לי שיהיה לך למי לבוא בטענות. זהירות: אנחנו על סף הדיבור הפוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עכשיו אתה מתחיל להיות רציני) כל העניין הוא שהפלשתינים והחמס מורכבים מבני אדם, ובני אדם יש להם בדרך כלל רצונות בסיסיים דומים. הפלשתינים לא המציאו את פיגועי ההתאבדות. גם אצל היפאנים היו מתאבדים, ובזמנו אמרו עליהם שכל שאיפתם בחיים היא למות (למען הקיסר). אבל כשחלקם מת (בעצם חלק די זעום), התברר פתאום שהם מסוגלים להיות אחד מהעמים שוחרי השלום ביותר, בגלל שלמרות מה שאמרו עליהם ומה שהם אמרו על עצמם, הם דווקא כן רוצים לחיות. הוא הדין בגרמנים שאחרי דרזדן. קראתי פעם באיזה שהוא מקום שלו הטילו בנות הברית את פצצות דרזדן על בתי חרושת למיסבים וציוד מלחמתי אחר, הניצחון היה מגיע הרבה יותר מהר. ובכל זאת (זו מחשבה שלי) כהשקעה לטווח ארוך, אולי זה היה יותר יעיל . . . חזור לתגובתי הראשונה בפתיל. ההישגים של שתי המלחמות המוזרות, חסרות היעדים, האחרונות שלנו הם פחדו של האויב ממות ומהרס שגורמים להרתעה. אין שם שום השגים אחרים. צריך פשוט לקרוא לילד בשמו ולפעול בהתאם. אז מספר הקורבנות משני הצדדים יהיה הרבה יותר קטן, וזמן הכאב יותר קצר. אגב, עלה בדעתי רעיון לשיטת פעולה חדשה שגם תהיה אולי מקובלת יותר, וגם יעילה. אבל על כך, אולי בפעם אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיעון חזק, אבל אני חושב שהוא נופל בנקודה הזו: שאר העולם חושב, אולי בטעות, שפגיעה מכוונת באזרחים (נוסח "יריחו תחילה") לחלוטין אינה מקובלת, ואילו פגיעת-לוואי היא יותר לגיטימית (עניין של מידה). ונראה שהחמאס אוהב לשחק על דעת הקהל העולמית. ייתכן, אם כך, שהחמאס יהיה מוכן להביא לפגיעה באזרחיו אם זה יביא למספיק "נקודות דעת-קהל"; והוא יקבל יותר נקודות כאלו מהפעלת "יריחו תחילה" מאשר מהפעלת "עופרת יצוקה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דעתך על אוטומציה של תגובה לחמאס? למשל, טילים המופעלים על ידי מערכת "צבע אדום"? (נניח לרגע שאין התרעות שווא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה אוטומטית נועדה לשמש איסטרטגיית MAD מסוג כלשהו, כלומר מטרתה היא להמחיש בצורה הברורה ביותר שבמשחק הצ'יקן הזה אנחנו לא נוכל להפסיד אפילו אם נרצה, כלומר תוצאתו היחידה היא ששני הצדדים הפסידו. אף שחקן רציונלי למחצה לא ייכנס איתך למשחק צ'יקן אם הוא יודע שהאוטו שלך ימשיך לנסוע במסלול ההתנגשות בלי קשר למה שהנהג המבועת שלו יעשה (נגד שחקן עם נטיות אובדניות מטיפוס "תמות נפשי עם פלישתים" אין הרבה מה לעשות, מלבד להשמיד אותו קודם). בכל קונסטלציה אחרת, נזקן של תגובות אטוטמטיות גדול הרבה יותר מתועלתן, שכן הן מעבירות ליריב את ההחלטה מתי התגובה שלך תשרת אותו. מטח טילים על עזה - ואם מדובר באוטומט הרי זה אפילו לא לכיוון הכללי של "מקורות הירי" - בהחלט עלול לשרת את החמאס בנסיבות המתאימות. על הפן המוסרי אני מדלג כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
thanks
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |