 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדיין עולה מדבריך הרעיון של מדינת כל אזרחיה ללא שתוזכר זכותה של חברה לשימור תרבותה, כפי שמקובל במדינות מערביות,כלומר, בעזרת חוקי העדפה להגירה.כמובן, יש אפשרות שהעם היהודי ימאס במדינת היהודים. במקרה בזה,הכח המניע לקביעת התרבות הישראלית יהיה פנימי בלבד. הבעיה אינה רק של מדינת ישראל אלא של העם היהודי כולו, אם ימצא שאיכפת לו. לשם ברור הבעיה ודרכי פיתרון לה, כולל פיתרון מועדף, נצטרך מנהיגות לא גטואית, כלומר,קצת יותר מוכשרת מזו הנוכחית, ורעיונות יותר יצירתיים משל עזמי וליברמן מצד אחד ושל אולמרט (התנתקות) ונתניהו(שטחים) מצד שני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתחתית ההודעה, בצד שמאל, יש כפתור שאורמ ''הגב על הודעה זאת'' או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המבנה שלך הוא תרתי דסתריי. אם רצונך להקים מדינה לאתנוס בלי להכיר בזכותו לשימור תרבותו, מדוע בעצם אתה צריך מדינה כזו? מדוע לא לחיות כמיעוט תרבותי בכל מדינה אחרת. אם אינך רוצה את זכות היתר של רוב תרבותי, מדוע לשאת בעלויות הבטחוניות-קיומיות של קיום סוברניות טריטוריאלית. במידה ורוב הישראלים יחליטו שהעדפתם החופשית היא להתנצר, הדבר לא יגרע דבר מזכות הקיום שלהם, הם פשוט לא יוכלו לדבר יותר על מדינת יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדינה יש זכות לשימור תרבות, והיא ניתנת למימוש באופן דמוקרטי, אפילו אם אין עניין אותנטי בתרבות, רק רצון לשימור לגלי של הגדרה תרבותית. אם המצב ישקף אפשרות אחרונה זו, ולא יתפתח ברור מהי תרבות יהודית ומהם חיים על פיה, כנראה שלא יוותר טעם בנסוי הקוללקטיבי אותו אנחנו עוברים, קרי, חיים כיהודים בהגדרה, יוצאים להלחם על זכותנו להגדרה, וחיים באדישות כיחס לתכנים. כמובן, אפשר להסתפק בצוויון יהודי, להחשיבו כתנאי הכרחי להגדרה, וכמספיק כדי לההרג עליו. הדתי לאומי יראה בכך מעט מן האור. השאלה היא איך מרגישים השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה כעת תשובותי לעיל 502807 ו- 502808מקווה שמספק אותך במידת מה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |