|
למדינה יש זכות לשימור תרבות, והיא ניתנת למימוש באופן דמוקרטי, אפילו אם אין עניין אותנטי בתרבות, רק רצון לשימור לגלי של הגדרה תרבותית. אם המצב ישקף אפשרות אחרונה זו, ולא יתפתח ברור מהי תרבות יהודית ומהם חיים על פיה, כנראה שלא יוותר טעם בנסוי הקוללקטיבי אותו אנחנו עוברים, קרי, חיים כיהודים בהגדרה, יוצאים להלחם על זכותנו להגדרה, וחיים באדישות כיחס לתכנים. כמובן, אפשר להסתפק בצוויון יהודי, להחשיבו כתנאי הכרחי להגדרה, וכמספיק כדי לההרג עליו. הדתי לאומי יראה בכך מעט מן האור. השאלה היא איך מרגישים השאר.
|
|