|
||||
|
||||
מצויין, התבקשתי להפנות לחומר הסברה באנגלית ע''י ישראלית חו''לית שצריכה להתמודד עם תגובות סובביה למבצע, וזה בהחלט עוזר. |
|
||||
|
||||
כמה דוגמאות: אחת מאירלנד: שניה של עיתונאי ערבי (הלינק דווקא בג'ואיש וורלד רוויו): שלישית, הקטע המשעשע הזה מאל-ג'זירה: וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
מסתובב ברשת סרטון מזעזע ביותר שמראה הוצאה המונית להורג של אנשי פתח בידי שני חמסניקים. אני חושב שהסרטון הזה עם הכיתוב ''באלה אנחנו נלחמים'' יעיל יותר מהרבה מלים כתובות. לא מצאתי אותו ביוטיוב. |
|
||||
|
||||
לטעמי הסרטון האחרון בקישור האחרון שנתן אפופידס הוא הטוב מכולם, ''המחטף'', (שני הילדים שנחטפים כדי לשמש מגן). (טוב לשימוש להסברה כמובן,ולא בשום צורה אחרת). |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאתה מתבלבל? אפשר לקבל הפניה? |
|
||||
|
||||
בטוח התבלבלתי, אבל זה סירטון שראיתי בוואי נט ואח"כ בערוץ 2 , רואים בו שני אנשי חמאס חוטפים שני ילדים ברחוב, האחד מהם יושב ברחוב כשהחמאסניק רץ וביד אחת קוטף אותו וממשיך לרוץ, כדאי לחפש. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה מתכוון לזה: וגם זה קשור קצת (מפברואר השנה): |
|
||||
|
||||
המשפט המופיע בסוף הסירטון השני מאחר עתה את הסונה והשיעה (תגובה 473202) סביב אותה האהבה. |
|
||||
|
||||
ועוד אהבה, לינק ראוי לציון בגלל השפן הקטן שממלא תפקיד כה חשוב: |
|
||||
|
||||
והכוונה לקישור הראשון שטווידלדי נותן בתגובה מתחת. |
|
||||
|
||||
הסרטון ההוא הוא מעיראק. הנעליים, השטח, ועוד כמה פרטים לא מתאימים. לא הייתי מפיץ תעמולת שקר גם אם היא לטובתי. מצד שני, יש מספיק תמונות דומות אמיתיות. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי. מובן שהפצת תעמולה שקרית היא לא רעיון טוב (אם כי היא פועלת לא רע עבור הצד השני). |
|
||||
|
||||
אם ב"הצד השני" כוונתך למפיץ התעמולה, אין זה מתיישב (לכאורה) עם הטענה, שזה רעיון "לא טוב". פספסתי משהו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
''הצד השני'' הוא הצד הפלשתינאי. התקשורת הזרה מקבלת באדישות מסויימת את ''אי הדיוקים'' בדיווחים שלו, ומכל מקום אינה מסיקה מהם מסקנות לגבי אמינות הדיווחים. הטבח בג'נין הוא, אולי, הדוגמא הטובה ביותר. לעומת זאת, אם דו''צ טוען בסמוך להתרחשות ארוע מסויים שחמושים ירו מתוך שטח בית ספר, ואחר כך מתברר שהם היו רק סמוך לאותו בית ספר, הרי תפסו אותך ב''שקר'' ומכאן שאתה טובח באזרחים בשביל הכיף. |
|
||||
|
||||
זו אחת הבעיות העיקריות של הסמול, שאני מדבר עליהן. מדובר במלחמה (ויש אומרים אף מלחמת קיום) ותעמולה הינה אחד מדרכיה. לא נעים, אבל זה-מה-יש עם זה אנחנו צריך לנצח (כדי לשרוד). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי על איזו בעיה של הסמול אתה מדבר. אין לי שום התנגדות לשימוש בתעמולה בזמן מלחמה, אם הוא אפקטיבי. בהסתמך על הנסיון, אני חושב שבמקרה שלנו הוא ישיג את התוצאה ההפוכה. (מצד שני, בהסתמך על הנסיון, דושיח עם מי שהכינוי שלו מכיל ''יהודי'' הוא חסר תוחלת, ובכל זאת אני עושה זאת משום מה) |
|
||||
|
||||
הרשה לי להזיל דמעה יהודי יקר. ישראל היא צד אקטיבי בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לא קורבן. לא פעם ישראל נמצאת דווקא בצד השני של המשוואה, המקרבן. אם אזרחי ישראל מעוניינים שמדינתם תשרוד עליהם להפסיק את ההתמסכנות שלהם ולהביא באומץ על המציאות כפי שהיא, מעבר למיתוס, ובמציאות ישראל היא מדינה כובשת והעם בה משתתף, מתוך רצון, עיוורון או תוך כדי התנגדות, בדיכוי עם אחר. רק כאשר שני העמים יחליטו שאת הסכסוך פותרים בהסכמים וללא שימוש בנשק המצב יוכל להשתנות. אתה רוצה להמשיך לחיות על החרב? אהלן וסאהלן. זה מתכון בטוח לחיים של סבל וחרדה, לשני העמים. יש סיכוי להדברות אמיתית בין ישראלים לפלסטינים. |
|
||||
|
||||
אם ישראל אינה הקורבן, היא המקריב? |
|
||||
|
||||
היא המקרבן. אבל היא גם הקורבן. שני העמים משחקים באותם התפקידים. על מנת להפסיק את המחזוריות הזו על שני הצדדים לוותר על העימות המזוין ולהגיע להסכמים בני קיימא, תוך התחשבות באינטרסים של שני העמים. |
|
||||
|
||||
בסדר. עכשיו רק תגיד את זה לחמאס. |
|
||||
|
||||
לא ממש. נראה לי שהיחידיות שמקריבות משהו הן הנסיבות. ועכשיו תורך לכתוב מחדש אמירה שחוקה וחסרת משמעות במילים שונות. |
|
||||
|
||||
הכל עבורך שחוק צפריר. מוטב שנני לדיון בנינו לגווע מאחר שאנחנו משתמשים במערכות מונחים שונות. איני מבין למה אתה מתכוון כאשר אתה אומר שהיחידות שמקריבות משהו הן הנסיבות. האם אתה לועג או שיש למשפט משמעות? |
|
||||
|
||||
המילה "מקרבן" נראית לי קצת מקורבנת. לגבי משמעות המשפט: רק צריך לשנות את הנושא. |
|
||||
|
||||
עכשיו גם אני כבר לא מבינה, אבל יש לי הצעת פשרה שתשכין שלווה ורוגע בליבות שניכם: אולי פשוט תחליפו את הנו"ן שב"נסיבות" במ"ם - המקריבות הן ה*מ*סיבות - נכון שעכשיו שניכם מאושרים? :-] |
|
||||
|
||||
כנראה שאני מחדש לך, אבל ישראל אינה (עדיין) קורבן (קרי: היא עדיין קיימת),רק משום שנאבקה באויביה, הקריבה את מיטב בניה והשכילה (עם הרבה מזל) להימנע מגורל אכזר זה. ועוד חידוש: גם כשמדינת ישראל "מקרבנת" אחרים, היא עושה זאת בלית ברירה, בלי חדווה מרובה וכהגנה מפני אויביה. ועוד חידוש: אינו מדכאים עם אחר. העם האחר הינו אויבנו המר, המבקש להשמידנו, ובניגוד לתבונה אנו מעניקים לו יחס טוב מדי, כזה ששום אומה אינה מעניקה *למי שרוצה לכלותה*. איני מאמין, כי ניתן לפתור הסכוך בינינו לבין הערבים בהסכם, משום שהבעייה אינה בעיית ניסוח. לדעתי, הערבים ישאפו תמיד לכלותנו ולכן כל הסכם שייחתם איתם הינו זמני בלבד ויהיה חסר כל ערך ברגע שהערבים יאמינו, שהם יכולים לכלותנו. (דמיין כאן דיווח טלבזיוני של מנהיג ערבי, הקורע את ההסכם כשהוא צווח: "קדוק"). לגבי חיים על פי חרב - אין מדינה בעולם, שאינה מתקיימת על החרב (ואיני מדבר על תקופות של שלום, שהינן קצרות בד"כ). יש הטוענים, ואני ביניהם, כי המצב הקבוע בין מדינות הוא מצב מלחמה, כשתקופות השלום הינן הפוגות בלבד. מכל מקום, ההסטוריה מלמדת, כי מדינה שחרבה לא הייתה מספיק חדה ומספיק חזקה - נעלמה מן המפה המדינית. אז במובנים הללו הדיבור על "וכתתו חרבותם ..." הינו אוטופיה והאמת המרה הינה, שנגזר עלינו לחיות על חרבנו לעד (הנראה לעין). כדאי שתתפקח, ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
בסיוע שכ"ג הגעתי לחומר ההסברה האולטימטיבי, ללא תמונות או סירטונים, פשוט השתלשלות העובדות, עם דגשים נכונים: http://www.jewgleperth.com/?p=592/harari.htm . מומלץ בחום. עוד מומלץ, למי שטרם, ואם זה עדיין מציג - "הרטיטי את ליבי" בקאמרי. |
|
||||
|
||||
וכשנמאס להסביר באריכות, אפשר פשוט לסכם ב"התקשורת משקרת עלינו" ולהראות את זה http://www.dailymotion.com/krembo_639/video/x81awt_t... (: (הורד מיוטיוב, אך עדיין נמצא כאן, נכון לעכשיו) |
|
||||
|
||||
מישהו חתך שם את החלק הכי מצחיק חוץ מזה, נתקעתי בתחילת המלחמה בבריטניה בלי גישה לאינטרנט, ככה שיצא לי לראות הרבה מאד BBC וSKY... לא יודע מה רוצים מהם, דווקא נתנו לדוברי ישראל לדבר הרבה יותר מדוברי החמאס או הרשות (מה שבמקרה של ציפי ליבני הוא טעות ישראלית), ולרוב הסכימו עם הצד הישראלי הרבה יותר מאשר עם הפלשתינאי. |
|
||||
|
||||
מן הסתם מתוך הרגל. ה-BBC החזיקה בעבר בגישה ביקורתית\עויינת יותר, עד שה-BBC Watch גרם לה להקדיש יותר תשומת לב לעמדה הישראלית. לא ראיתי מספיק ביביסי וסקאיי בזמן האחרון, אבל אם זה כדבריך, אז מן הסתם פשוט תוקפים אותם מתוך הרגל. |
|
||||
|
||||
כדאי לציין שהBBC (כמו רוב דעת הקהל הבריטית) שינו את העמדה שלהם ככל שהמלחמה התפתחה, לדעתי בצדק. הפלישה הקרקעית, חוסר ההסכמה הישראלית להפסקת האש הבריטית (גם אם היא באמת, כמו שראש הממשלה אמר, לא ניתנת למימוש, לפחות שינסו), הפצצת חפים מפשע, שימוש בתחמושת מנוגדת לאמנת ג'נווה, סגר לעיתונאים, התעלמות מבעיות הומניטריות (ציפי ליבני: "אין בעייה הומניטרית"), בכיינות ישראלית (בסדר, הבנו, מפציצים אותכם, הפצצתם בחזרה, די), שחצנות ישראלית,, שינוי הדגש בהסברה מ"אנחנו רק רוצים להגן על הילדים שלנו" ל"אנחנו רוצים להחליף את המשטר"... |
|
||||
|
||||
בדיוק הצלב האדום הודיע שהשימוש שלנו בתחמושת *איננו* נוגד את החוק הבינ"ל. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהמבקרים הכי גדולים של התקשורת העולמית כמו CNN וBBCהם בדיוק האנשים שיראו אך ורק ערוצים ישראלים וישתו בשקיקה ראיונות עם דובר צה"ל. הם מבקרים אותם על סמך ההנחה שכל העולם אנטישמי.מש"ל. |
|
||||
|
||||
למעשה, בסכסוך הנוכחי, הרושם שלי הוא שהמבקר הגדול ביותר של התקשורת איננו מהארץ בכלל - אלא בעלי הבלוג LGF, שדווקא רואה גם רואה אותה ואף הצליח להראות בצורה די משכנעת וידאו מזוייף ששודר ב-CNN. |
|
||||
|
||||
דווקא בסכסוך הנוכחי התקשורת העויינת היתה סבירה ואפילו מאוזנת. עד כדי כך שיצא לי להתקל ברשת בתקיפה משמאל (=השמאל הרדיקלי בחו"ל), על כך שרויטרס מאוזנת מדי, ו"מה פתאום אתם מראים סיקור שווה של הצד הישראלי והצד הפלשתינאי?" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |