בתשובה לדנידין, 28/12/01 0:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דנידין היקר, יכול להיות שהמדובר בשגיאה של רגע ובטעות מצערת. יכול בהחלט להיות שמר יתום היה אמור להחליט אחרת. כאמור, המדובר בטעות מחרידה, אשר עליה נדרש הוא לשלם מחיר מסויים, ובצדק 1. מבחינתי יכול הדבר אכן להיות בעייתי במידה ומר יתום יקבל ויאחוז במשרה ציבורית כלשהיא - אך אינני רואה כל בעייה בכשירותו ובכשרותו לכל התמודדות פוליטית. על העם היושב בציון יחליט בנדון, בהתאם לכללי הדמוקרטיה המקובלים. למותר לציין כי כולי תקווה שמר יתום ישאר מחוץ לכנסת ישראל. בברכה א. מאן 1 בהתחשב בחנינה הגורפת שקיבל מנשיא המדינה, הרי שמר יתום 'יצא בזול' במקרה אמור זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 שווה בנפשך מה היה קורה אילו יתום היה דוחה את הצעת החנינה ודורש שיעמידו אותו לדין. האמנם יתום הוא ש"יצא בזול", או שנותני ההוראות ומאשריהן (אלה שגם יכלו להציע חנינה) הם המרוויחים העיקריים מהחנינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ ידידי היקר, זוהי הנקודה המרכזית בסיפור משפטי מדהים זה. לשיטתי היה על יתום לסרב לאלתר ולדחות את הצעת החנינה מנשיא המדינה, היות ובירור משפטי נוסף בנדבך צבוע זה היה חושף את הפרטים המלאים מאחורי הסיפור האמור; יתום היה הופך ל'קרבן' השיטה, וייתכן כי היה נשפט בקלות יתר ואף נישא על גלי אהדת הציבור. הרי כל עורך דין רציני היה מייעץ ליתום לשקול כוון פעולה שכזה, אך מסתבר שהנ"ל העדיף להשאר בתלם השתקני. אני כמובן יכול 'להבין' עמדה זו של יתום, אשר העדיף לשתף פעולה עם השיטה ועם המערכת. שלך בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה של יתום ושל חבריו בחנינה נעשתה תחת ההנחה שהמבטיחים יקיימו חלקם בעסק - דהיינו שלעתידם הציבורי של מקבלי החנינה לא יאונה כל רע. שני דברים לא לקח יתום בחשבון (אם הוא איננו פוליטיקאי) - את העובדה שהרקורד של הממסד הישראלי בעניין קיום הבטחות רחוק מלהיות מוצלח, ואת העובדה שזה שמישהו מבטיח, לא אומר שהוא בכלל מסוגל לקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, אני קורא בעיתון על הרבה נשים שקיפחו את חייהן בגלל "שגיאה של רגע" ו"טעות מצערת" של הבעל שלהן. על טעויות מחרידות כאלה משלמים, בד"כ, בשנים ארוכות של מאסר, וטוב שכך. אם תסלח לי על משחק המילים הצולע, אני חושב שיש מעידות שמעידות על המועדים שהם בבחינת שור מוּעַד בלי קשר למועֵד בו הן קרו. אין לי ויכוח איתך שאין למנוע ממר יתום את זכותו להיבחר לכנסת, ושנינו גם שותפים לתקוה שהוא ייכשל בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן מסכים עם כל מילה שרשמת בתגובתך זו; הטרגדיה היחידה הקיימת לשיטת יתום היא שהנ"ל לא ידע ש'הממזרים שינו את כללי המשחק מבלי להודיע' - ולכן לא חשש מלכתחילה לחסל שני מחבלים אלו בדם קר, כפי שקרה הדבר מן הסתם אף בעבר הרחוק והבלתי ידוע 1. הכיסוי המשפטי המדאיג מכבוד נשיא המדינה ושיבוש ראיות בעליל הם הם למעשה הדבר המדאיג והזועק לשמיים בסיפור עגום זה. בברכה א. מאן 1 עבר אשר בו לא היתה נוכחותם של אנשי תקשורת על תקן 'דבר מובן מאליו', ו/או שהללו העדיפו לעצום עיניהם ולשתף פעולה עם כוחות הביטחון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |