בתשובה לעמרי גולדשטיין, 24/12/08 21:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועל זה נאמר : " איך תפתח את התיירות במדינה כלשהי? - השמד בשיטתיות את היהודים וחכה 50 שנה." כמו שעמרי מעלי סיפר, "אושוויץ זה פלנטה אחרת", גם במהלך הטיול לפולין. החיים ממשיכים, אנשים אוהבים לצחוק, ולאכול טוב ולבלות עם חברים, ללא פיקוח הורי. לא הייתם צוחקים במשך שבוע שלם? הבעיה היא לא שנהנים, אלא שלא לוקחים חוץ מזה כמעט חוויות מהטיול. הטיול לא באמת משאיר את רישומו. למה? אני חושב שדווקא בגלל הקונטקסט הבית ספרי הסגור. אתה בבוקר יוצא לטיול בכל מיני מחנות למיניהם יחד עם המורות (שכולנו יודעים מה רוב התלמידים חושבים עליהן), ובערב אתה חוזר למלון ולחבר'ה. החוויה לא טוטלית, אלא מאוד מוגבלת בשעות ובאנשים המעבירים אותה, שמשייכים אותה לחומר לימודי בית ספרי, שהוא, עד כמה שהדבר מצער, לא רלוונטי לחיים של של הרוב המוחלט של התלמידים. אם הטיול היה מועבר על ידי אנשים אחרים ולא מוכרים, שעות הפעילות היו פחות מוגדרות מראש וקבועות, הקבוצות קטנות יותר, והיו מעודדים את הטיילים להביע את רגשותיהם ודעתם, אזי הטיול היה יכול להיות משמעותי יותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |