בתשובה לאיילה מאחרת, 24/12/08 19:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהמשך לסיפורים על חוויותי האישיות: אני מאוד נהניתי במסע, טסתי לשם עם חברים וזו היתה הפעם הראשונה שלי בחו"ל ללא המשפחה ורק עם חברים. בכל לילה ישנו במלון והיות ולא הייתי ממש מוגבל כלכלית אכלתי במסדעה בכל יום. אני חושב שהניסיון להפוך את המסע לסבל לכל אורכו מגוחך. בתאי הגזים לאף אחד לא היה מצברוח. לא ברור לי למה צריך לגרור את זה גם למלון בערב. באופן כללי, אחת החוויות הקשות עבורי היו הפרצופים שקיבלתי מכמה חבר'ה, בעיקר בנות, בכל פעם שהעזתי לצחוק באוטובוס... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה נאמר : " איך תפתח את התיירות במדינה כלשהי? - השמד בשיטתיות את היהודים וחכה 50 שנה." כמו שעמרי מעלי סיפר, "אושוויץ זה פלנטה אחרת", גם במהלך הטיול לפולין. החיים ממשיכים, אנשים אוהבים לצחוק, ולאכול טוב ולבלות עם חברים, ללא פיקוח הורי. לא הייתם צוחקים במשך שבוע שלם? הבעיה היא לא שנהנים, אלא שלא לוקחים חוץ מזה כמעט חוויות מהטיול. הטיול לא באמת משאיר את רישומו. למה? אני חושב שדווקא בגלל הקונטקסט הבית ספרי הסגור. אתה בבוקר יוצא לטיול בכל מיני מחנות למיניהם יחד עם המורות (שכולנו יודעים מה רוב התלמידים חושבים עליהן), ובערב אתה חוזר למלון ולחבר'ה. החוויה לא טוטלית, אלא מאוד מוגבלת בשעות ובאנשים המעבירים אותה, שמשייכים אותה לחומר לימודי בית ספרי, שהוא, עד כמה שהדבר מצער, לא רלוונטי לחיים של של הרוב המוחלט של התלמידים. אם הטיול היה מועבר על ידי אנשים אחרים ולא מוכרים, שעות הפעילות היו פחות מוגדרות מראש וקבועות, הקבוצות קטנות יותר, והיו מעודדים את הטיילים להביע את רגשותיהם ודעתם, אזי הטיול היה יכול להיות משמעותי יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק איך הגיבו להודעה הראשונה שלך- 'הדרך הבוגרת בה ראית את הזוועות'. מה שעשית אז, במחשבות שציינת, זה בעצם רק נסיון להראות לעצמך שאתה אינטליגנטי יותר מכולם ושיש לך ראיה רחבה יותר. פרט לכך לא הפקת כלום. בכלל, כל המסע המיותר הזה לפולין הוא בזבוז כסף מוחלט שיכל ללכת למטרות הרבה יותר ראויות כגון עזרה לניצולים עצמם. אני אישית לא נסעתי כי ההורים שלי לא יכלו להרשות לעצמם לממן את הנסיעה וכך נסעו אלה שהיה להם או סידרו להם. בעצם, כמו שעמרי ציין, זה היה טיול לפולין יותר ממסע והתלמידים חזרו מנופחים מעצמם, עם סיפורים והצהרות של 'אתה לא מבין אם אתה לא נוסע' ובדרך אגב על הקטעים המצחיקים ועל המסעדות שאלה שיכלו ללכת הלכו אליהם. ואיכשהו, למרות שלא נסעתי, קיבלתי את אותה ההרשה שעמרי קיבל. ולא רק בשיעורים על השואה, אלא גם בשיעורים על סטאלין, על אירופה, על הארץ ובשיעורי תנ''ך. ולא רק בשיעורים אלא גם מהטלוויזיה, מהספרים ומהחיים עצמם. אבל גם המסקנות הללו לא מועילות לכלום בגלל שאולי מלמדים אותנו על השואה אבל לא מלמדים אותנו איך למנוע אותה. אני לא בטוח שיודעים איך. אני לא חושב שיודעים איך למנוע התעללות בחף מפשע אחד. אני בטוח שכל אחד יודע איך להתאכזר ללפחות אדם אחד. ועמרי- סליחה על ההתנגחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים עם החלקים שהבנתי (לא הבנתי את הפסקה שנגע בסטאלין, באירופה ובחיים עצמם). לא ברור לי מדוע אתה מתנגח בי, בהנחה שאתה כן מתנגח בי כפי שאתה טוען (כי גם לכך לא מצאתי עדויות). אבל אני אקבל את ההתנצלות כל עוד אין לי שום אינטרס שלא לעשות כן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |