|
||||
|
||||
הטעם של נשים בסרטים- הוא כזה שדורש את הגבר הענוג (אם כי גבוה) ובצילומים. במגע ישיר, לאומת זאת, אני מאמין שנשים רבות, נמסות דווקא בנוכחות פר ההרבעה. פרסום של צילום כזה, בידי מפרסם למשל, יכול לשרת מטרה בעוררו את זכרון התחושה השניה, גם אם האישה הנורמטיבית תאמר שהיא מעדיפה תמונה מהורהרת יותר. |
|
||||
|
||||
נמסות? מפחדות, אם כבר. התחושה הכי אינסטינקטיבית היא שאם היא לא תסכים בטוב, הוילדע-חאייע עלול להכות אותה עם אלה על הראש ולסחוב אותה בשערות למערה שלו, ולא משנה אם המערה היא חדר מלוכלך במוטל עלוב, דירה שכורה או וילה מפוארת. קשה לי מאוד, ואני מניחה שקשה לעוד רבות, רבות מאוד, "לחוש" מה "ממיס", או מה גורם לאותה "תחושה שניה", כאן, למשל: (שלא לדבר על זה שגם אם הוא ישתדל להיות עדין ככל יכולתו, הוא עלול למחוץ לא בכוונה אישה ממוצעת) |
|
||||
|
||||
אני חשבתי על התמונה הראשונה. וללא קשר לפחד האינסטינקטיבי (והרציונלי) מוילדס-חאייס. דמיני פגישה בשני גברים נחמדים, מנומסים וחיכניים, אה כן- בנוכחות ילדים- שניהם מפגינים כשרון פנומנלי עם ילדים. שלא באשמת אף אחד מהצמד העדין והרומנטי, אחד נמוך וצר חזה, השני עדין, רומנטי ומסוקס, בעל קול נמוך ושקט, העדינות בה אחז בה בידיו הגדולות שלחה רעד במורד גווה וכ'ו וג'ו. עכשיו הטענה: בגדול, התגובה של נשים ליצוג ויזואלי, של כל הטוב הזה, פחות מובהקת ממקבילתה הגברית. יותר אמביולנטית, בשל חשש עמוק מאלימות, למשל. עם זאת, ליצוג ויזואלי שמנסה לעורר את הלבידו הנשי, עדיף עדיין, להציג גבר גדול (במידה סבירה) על פני צ'יקמוק איטריתי. שוב- לכך שבאותה הנשימה, מתעוררות תחושות נוספות, חלקן נרתעות, ולכך שההויה הנשית מורכבת לאין ערוך ושיעור מזו שלנו, התולעים, לא בהכרח יש השפעה מבטלת בשאלה: "מה מושך יותר נשים - צילום של גדול או קטן?" (אם תשלחי לי צילום של בחור עוד יותר גדול - אני לא בטוח אעמוד בזה) |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהילדים רלוונטיים לתיאור. וה''רעד במורד גווה'' מצוין, אבל לגבי ידיו הגדולות אני בספק. בכל אופן, בתור התחלה זה די בסדר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |