בתשובה לסמיילי, 21/11/08 19:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע מנין הגיעה הקביעה "בודאי שלא לרוב המשמעותי, אבל הנה אני מביא אחת אחרת מאותו מקום: בודאי שהרוב המשמעותי של האנשים אוהבים לגור ליד בני מינם, או למצער ליד מי שלהערכתם נעלה עליהם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וזה על סמך אנקדוטות משכונת התקווה? כי אני חושב שאם מסתכלים על רוב האנושות, מגלים שרוב האנשים בוחרים לגור במקומות הטרוגניים, והמיעוט שבוחר לגור במקום הומוגני (כמו, נגיד, חרדים), עושה את זה בגלל הנסיבות (ולא ההפך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מזה, גם במסגרת האנקדוטה שלו לא בטוח שהטענה מוכיחה את עצמה - עובדים זרים ותושבים מקומיים1 הם לא "קבוצה הומוגנית" אחת. 1שלא לומר, "ערסים ארצישראליים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רציני אתה באמת צריך להסביר קצת יותר למה הכוונה ב"כל האנושות" ומה זה בדיוק "הטרוגני". ישראל כולה היא הרי הטרוגנית - יש בה שכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים, נשים וגברים, צעירים וזקנים. לכן, כל מי שגר בישראל גר במקום הטרוגני. אבל השאלה היא אם לדעתך צעירים אוהבים לגור באזור של זקנים, וחילונים אוהבים לגור במקום שהרוב בו דתיים, ונשים אוהבות לבוא לאירועים שבהם רוב הקהל גברים, וותיקים אוהבים לגור בשכונה של מהגרי עבודה וכו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את לבוא לאירועים בצד... כן, אני חושב שרוב החילוניים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם דתיים, ורוב הדתיים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם חילוניים1, רוב האשכנזים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם ספרדים ורוב הספרדים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם אשכנזים, רוב הנשים אוהבות לגור בשכונה שיש בה גם גברים, ורוב2 הגברים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם נשים, רוב הוותיקים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם מהגרים, ורוב המהגרים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם וותיקים, רוב הצעירים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם זקנים, ורוב הזקנים אוהבים לגור בשכונה שיש בה גם צעירים (זהו? שכחתי משהו?) ואם לא רוב בכל המקומות כאן, לפחות מיעוט גדול מספיק בכולם. 1 כמובן שחלקים יש בעיה עם זה שלא יהיה להם בית כנסת קרוב, שלא יהיה להם מניין מתאים, עם אוכל לא כשר, עם נשים לא לבושות בצניעות, עם ילדים בלי כיפה שמסתובבים, עם בתי הספר בסביבה, עם טלויזיות שצועקות בשבת ועוד... אבל זה בדיוק הנסיבות, ובוא לא נבלבל בין סיבה למסובב. 2 על זה אתה חולק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 איך אפשר לחלוק על זה?! אתה כנראה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שאתה ממש טועה... רוב האנשים היו מתנגדים להקמת מרכז קליטה לעולי אתיופיה בקרבת מקום מגוריהם1, או לאכלוסם של משת"פים ערבים באזור, יש כמה ישובים קהילתיים המסננים את המתקבלים אליהם, ורוב האנשים השוכרים דירה מסננים את השותפים שלהם. בטוחני שבהינתן האפשרות רוב האנשים היו שמחים לסנן את השכנים שלהם. יכול להיות שזקנים אוהבים לגור בשכנות לצעירים (למרות שלא בטוח, כי אז כמות הבידור לקשישים יורדת) אבל ללא ספק צעירים מעדיפים לגור בבניין שבו כולם סטודנטים וללא משפחות. רוב הוותיקים היו מעדיפים לא לגור בשכונה של מהגרים גם אם יש שם דירה בחצי המחיר, ורוב המהגרים מעדיפים להתשתכן יחדיו, וראה שכונות מהגרים ברחבי העולם (משכונות של ערבים באירופה ועד צ'יינטאון). אני לא חושב שחילוניים אוהבים לגור בשכנות עם דתיים, יכול להיות שלא אכפת להם מזה ביום יום, אבל מעט חילוניים היו נהנים לגור בקומה ה7 בבניין בו פועלת מעלית שבת, או לחנות ברחוב הסגור בשבת. 1 מהכרות עם מרכז קליטה אחד כזה, בצדק מוחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אתה יכול לפרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשכונה ג' בבאר שבע יש מרכז קליטה לעולי אתיופיה מדובר על בניין רב קומות (להערכתי יותר מ20) חדש יחסית, הסביבה שם מזוהמת באופן קבוע בלכלוך שמייצרים העולים, מעבר לזבל רגיל מדובר על ערימות של בגדים שמוטלות ברחוב (ככל הנראה שנתרמים להם) ובחצרות סמוכות. מדובר בזוהמה בכמויות שאפילו יחסית לבאר שבע1, ואפילו יחסית לשכונות הקשות שלה, היא מטורפת. 1 לדעתי יש חלקים של העיר שמנקה רחובות מגיע אליהם בתדירות חד-שנתית במקרה הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורה גם ששוחטים בבניין או בחצר פרה או כבשה וכד' והאיברים שלא נאכלו נרקבים בחוץ? (לפי הרכילות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, כבר בנו את הבית השלישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה חודשים ראו בטלויזיה איש "ועד שכונה" או משהו כזה, שצעק על דייר אתיופי שהוא ומכריו/משפחתו שחטו פרה בפתח בניין מגורים לרגל איזשהו חג והחלקים שנשארו נזרקו במכולת זבל שכונתית. זה היה, אא"ט, בקריית מלאכי, והבניין ממש לא נראה כמו הבית השלישי. השכן האתיופי, אדם לא צעיר שמוצאו, לדעתי, מסביבה כפרית, חזר ואמר "אבל פרה זה כשר", וכנראה באמת לא הבין על מה המהומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל. מדובר במשחקים של בית''ר ירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני ממש טועה, אבל קודם כל כדאי שנבין על מה אנחנו מתווכחים. 1. אני מסכים איתך שיש אנשים שלא רוצים לגור במקום הומוגני, אני מסכים איתך שיש הרבה אנשים כאלה. אני מסכים איתך שחלק גדול ממי שגרים בישובים קהילתיים עם ועדת קבלה הם אנשים כאלה, *אבל הם לא הרוב*. 2. אתה גם צריך להבדיל בין סיבה למסובב. יש הבדל בין מי שלא רוצה לגדל כלב בגלל שהוא לא רוצה לגדל כלב, למי שלא רוצה לגדל כלב בגלל שהוא אלרגי לכלבים. אי אפשר להגיד על מי שלא רוצה לגור ליד מרכז קליטה בגלל רעש, ריח, סמים או פשע, שהוא לא רוצה לגור ליד השונים ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מניח שה"לא" ב1 הוא מיותר) נישאר חלוקים לגביי 1, עד שיהיה סקר באייל! לגביי 2, זה תמיד ככה, לגברת גרינהולץ מבבלי אין בעיה אישית עם מר מוגמבה משכונת התקווה, הבעייה שלה היא שאנשים רבים מסוגו של מוגמבה גוררים פשיעה, לכלוך, ירידת ערך הדירות, והזנחה של העירייה. מוגמבה מחבב את הגברת גרינהולץ אבל הוא מעדיף לגור ליד חבריו כדי שיוכלו לאכול יחדיו לדבר בשפתם ולקיים את מנהגיהם הייחודיים, ולא לגור ליד חבריה, הוכרמן וגרינברג, שהם כידוע מתנשאים קרים אוכלים דגים אפרפרים ומרכלים על השוורצע בקול נמוך. לאנשים מבוגרים אין בעיה עקרונית עם סטודנטים, אולי יש להם אחד בתור ילד, אבל כשאלו עושים מסיבה עד השעות הקטנות הם מתעצבנים. הבעיה היא הסטיגמות שחלקן, לצערנו, נכונות, ואנשים עושים את הבחירה האם הם רוצים לגור בשכונה כזאת או אחרת, גם על פי הסטיגמות (אבל לא רק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נשאר חלוקים.... אני מניח שבאמת יש אנשים שמתרצים, אולי אפילו כלפי עצמם, את חוסר הרצון לחיות עם השונה בעזרת נימוקים נסיבתיים. מצד שני, למה ברור שמה שאתה (זה היית אתה?) תארת למעלה על איכות החיים ליד מרכז קליטה היא סיבה אמיתית לגמרי. עובדתית, עד כמה שידוע לי, רוב אזרחי ישראל החופשיים (ז"א לא חרדים, ערבים או מתנחלים קיצוניים) כן בוחרים לחיות בשכונות1 מעורבות, שכונות בהן יש גבוהים ונמוכים, נשים וגברים, ג'ינג'ים ובלונדינים, אשכנזים וספרדים.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאזרחי ישראל החופשיים עושים את זה בעיקר מחוסר ברירה, ואיפה שאפשר (יישובים קהילתיים, שותפים) משתדלים לסנן כמה שניתן, וראה כעדות גם את "שכונת ההייטק" שהייתה אמורה לקום בתל אביב. ואת העובדה שה"חופשיים" לא רוצים לגור ליד ה"לא חופשיים", ואכן, לרוב, לא עושים את זה. באופן כללי, אני סבור שלו הייתה קמה שכונה שהקריטריונים לקבלה אליה היו "נשואים, חילונים, מתחת לגיל 45, עם הכנסה שנתית של לפחות X אלפים, ועם לא יותר מ5 ילדים" לא הייתה בעיה לאכלס אותה כהרף עין, ושהיה צורך לסנן את הפונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אמרת, "מחוסר ברירה"? מה מפריע להם לאנשים להקים שכונות לא מעורבות? אתה באמת חושב שיש להרבה אנשים בעיה לגור ליד ערבי או חרדי? באופן כללי, אולי אתה צודק, אבל אני סבור שעדיין חלק גדול מה"נשואים, חילונים, מתחת לגיל 45, עם הכנסה שנתית של לפחות X אלפים, ועם לא יותר מ5 ילדים" לא היו בוחרים לגור שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחרדים עוברים לגור בשכונה לא חרדית בירושלים, השכנית החילוניים נלחצים, משום שהם חושבים שזה צעד ראשון ל''התחרדות'' השכונה. לפעמים הם גם צודקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, אבל זה לא בגלל שהם (או, לפחות, רובם) לא רוצים לגור ליד חרדים אלא בגלל שהם לא רוצים לגור בשכונה חרדית. במקומות בהם הסיכוי להתחרדות השכונה נמוך יותר (כמו, למשל, בתל אביב) היחס הוא אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כי גם כאשר מנסים להקים שכונות כאלה בא בג"צ ומונע מהם לעשות את זה? (ראה היישוב הקהילתי שהוכרח לקבל את הערבי). ב. נניח ואני רוצה לגור בשכונה של עיראקים בלבד, ונניח כי קיימים עיראקים רבים המעוניינים בכך גם, מה אנחנו יכולים לעשות בעניין? והאם זה חוקי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם אני זוכר נכון, זאת לא היתה אדמה פרטית. ב. אין לי שמץ של מושג אם זה חוקי. אם אין אף איראני שרוצה לגור לידכם לא צריכה להיות לכם שום בעיה להקים ישוב עיראקי דה פקטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זו הייתה קרקע של מינהל מקרקעי ישראל/קק"ל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא למועצה מקומית בת 4000 תושבים "ישוב קהילתי" ולאפשר לו לשמור על הומוגניות אתנית, נראה לי כמו אונס של השפה מטעמים גזעניים. לישובים קהילתיים "אמיתיים" (כלומר עם עשרות משפחות בלבד) מאפשרים לשמור על הומוגניות כזאת על ידי ועדות קבלה עם שיקול דעת כמעט לא מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדות אנקדוטלית שלא שווה הרבה: כשנכנסתי לגור בביתי הנוכחי הייתי כנראה האשכנזי היחידי בישוב. גם כיום אין יותר מדי מבני עדתי ואלו שישנם, רובם שוכרים. כמובן שהייתי צריך (יחד עם אשתי) לעבור ועדת קבלה, שהייתה על טהרת העדה השלטת בישוב (לפחות 80% מבני הישוב הם מעדה אחת), אבל זה לא הפריע להם לקבל אותנו (ואולי אפילו להיפך). גם לי כמובן שזה לא הפריע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדות (בעיקר מחוץ למגזר החרדי) הן הרבה פחות משמעותיות. אם היית ר"ל ערבי, היו מורמות יותר גבות. אגב, אדם בודד מאיים הרבה פחות מקבוצה גדולה, ולכן אדם אחד מפיג'י (סתם שם של מדינה אשר ממנה לא מגיעים עובדים זרים אך גם לא תיירים) יצליח כנראה להתקבל. פיליפיני או תאילנדי ובמידה רבה אף יותר ערבי ייתפס כמאיים: אם נכניס אותו יבואו גם החברים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול רק לנחש, שלו הייתי ערבי, עולה חדש מרוסיה, הומו בזוגיות קבועה או רווק, לא הייתי עובר את ועדת הקבלה. אני גם חושד שלו הייתי שייך לעדה שמהווה את רובו המוחלט של הישוב והייתי מנסה להתקבל למושב על טהרת האשכנזים, הייתי נדחה גם כן. מצד שני, הבקשה לצרף לטופס הבקשה מכתב המלצה מהבוס ותלוש משכורת מרמזת שמספיק להיות מהעשירון התחתון כדי לא להתקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 1 - אין לך או לי אפשרות להוכיח את טענותינו, אבל כמעט כל מי שאני מכירה היה מעדיף לגור ביישוב הומוגני. לאיזה סוג ישוב אתה מתכוון כשאתה אומר שרוב האנשים מעדיפים לגור בישובים עם אוכלוסיה הטרוגנית? אם אתה מתכוון לעיר, אנא שקול את הדברים הבאים: 1. בדרך כלל, עיר מחולקת לשכונות או אזורים שבכל אחד מהם יש אוכלוסיה הומוגנית: עולים, דתיים, חילוניים וכן הלאה, כך שרשמית הם גרים באותה עיר, אבל מעשית לא. 2. מרבית ההזדמנויות - אקדמיות, תעסוקתיות וכו' - נמצאות בעיר, כך שלדעתי זו הסיבה שמרבית האנשים גרים בערים, ואם הייתה אפשרות להפוך את העיר להומוגנית הם היו מסכימים בשמחה. 3. זה לא כל כך קשה להבין מדוע: אם יש לך הרגלי חיים דומים לאלה של השכנים, יותר נוח לגור לידם - נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על שכונות. 1. ברוב השכונות החילוניות שאני מכיר גרים זה לצד זה עולים, ילידי הארץ, דתיים וחילוניים. 2. , אני לא חושב שאת צודקת, אני חושב שמרביתם היו בוחרים לגור במקומות אחרים. זה לא סתם שאין כאלה ערים בשום מקום בעולם החופשי. 3. עם כל הכבוד, לא כל האנשים חושבים ששכנים עם הרגלים שונים זה משהו לא נוח - נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנלוגיה שלך "יש הבדל בין מי שלא רוצה לגדל כלב בגלל שהוא לא רוצה לגדל כלב, למי שלא רוצה לגדל כלב בגלל שהוא אלרגי לכלבים." - מה תאמר על מי שחושב דברים טובים על כלבים, שהם חמודים, אוהבים ונאהבים, ובעיקרון היה מאוד רוצה שיהיה לו כלב, אבל לא אוהב את הריח והפרווה שהם משירים - לא אלרגי או משהו, סתם לא אוהב - ולכן בסופו של דבר לא מגדל? או מי שלא רוצה לשלם את ההוצאות הכרוכות בהחזקת כלב - ויש לו כסף פנוי, רק הוא מעדיף להוציא אותו על דברים אחרים? רוצה לגדל כלב, או לא רוצה? לענייננו, אני חושב שרוב האנשים בחברה הישראלית נמצאים במצב כזה בנוגע לשאלה שלנו, ושזה בדיוק מקום שבו המילה "רוצים" לא מספיק מועילה לדיון. הייתי רוצה להציע מסגרת טיפה אחרת. למרבית האנשים בסביבתנו יהיה סנטימנט חיובי כלפי "לגור עם שונים ממני במוצא, בדת, בגיל, בנטייה המינית, בבריאות הנפש, במספר הילדים וגילם"1, וסנטימנט שלילי כלפי "לגור בשכונה או ישוב הומוגניים". שאלה אחרת היא האם הסנטימנט הזה הופך לערך משמעותי, שיכול לגבור על שיקולים "פרוזאיים" יותר בבחירת מקום המגורים (נוחות, סביבה, לוגיסטיקה). ניחוש שלי: כן, אצל מעטים מאוד. אם תנסח זאת בצורה חדה: כמה אנשים גרים במקום הטרוגני יותר מזה שהיו גרים בו אלמלא אותו סנטימנט, אני מנחש שתגיע למאות בודדות של אנשים בישראל, לכל היותר. הבעיה היא שהערך הזה לעתים קרובות, אולי בדרך-כלל, מתנגש לפחות במידה מסוימת באותם שיקולי נוחות וסביבה. ואולי גם בשיקול רגשי אחר, של תחושת שייכות חברתית בשכונה שלך. ומתוך זה שאנשים מעדיפים לגור באזור שבו השכנים שומרים על שקט וניקיון, או באזור שבו השכנים לא כאלו פדנטים בענייני שקט וניקיון, או שהילדים פחות כוחניים, או באזור שבו תרגיש נוח להתארח אצל השכנים ולארחם, *יוצא* שהם מעדיפים לגור עם הדומים להם. "יוצא", אבל באופן כמעט אינהרנטי. מצד שני, גם השיקולים האלו בבחירת מקום מגורים לרוב נכנעים לשיקולים אחרים: מחיר בעיקר, וגם מקום עבודה, קרבה למוסדות ציבור ומקומות המסחר והבילוי הרצויים, קרבה למשפחה, הסביבה מהבחינות שאינן תלויות בשכנים (יותר מדי מכוניות בערים, יותר מדי חי וצומח בכפר). אני חושב שזאת הסיבה שרוב האנשים גרים בעיר, בשכונות מעורבות במידה רבה (ועם זאת, בהחלט לא באנטרופיה מוחלטת של אוכלוסיית המדינה). שוב, אפשר לנסות לשאול כמה אנשים גרים במקום הומוגני יותר ממה שהיו חיים בו אלמלא הפעילו את שיקולי "אופי השכנים". אני חושב שתקבל מספר גדול בסדר גודל או שניים מהמאות של קודם, ועדיין בהחלט מיעוט באוכלוסיה. 1 לפחות ביחס לרוב ממדי השונות, עבור רוב האנשים. אולי מסיבות שונות. אצל רבים זה בגלל דגילה בערכים ליברליים של שוויון וערך האדם. אצל מרבית היהודים הדתיים, אני מנחש שיהיה סנטימנט חזק יותר לטובת מגורים עם השונים ובלבד שהם יהודים, וסנטימנט שלילי כלפי מגורים בסביבת לא-יהודים. זאת מתוך הערך "כל ישראל אחים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נכון שנחמד שיש שכנים שאפשר להתארח אצלם, אבל אני מקווה שאף ישראלי לא מתכנן להתארח אצל *כל* שכניו. ואם יש כזה, הנה אחד שלא הייתי רוצה כשכן.) אני לא חושב שכשאנשים בוחרים מקום מגורים הערך הליברלי של לגור ליד אחרים, הרצון לגור ליד הדומים לך וה"נוחות" של לא לראות שכנים שונים ממך נשחקים תפקיד מאד קטן. בסופו של דבר אנשים בוחרים את מקום מגוריהם בגלל הרבה דברים אחרים לגמרי (שפרטת את חלקם). לעניינינו, אני חושב שזה מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר את הסיסמה, "לבלות עם אנשים כמוך"? לא כולם אוהבים שונות מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי היהודים הדתיים מ(1) - לא התבלבלת? הרבה יותר סביר, נראה לי, שהם יעדיפו פי כמה מגורים עם יהודים הדומים להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כל ישראל אחים זה יפה, אבל ברגע שאתה גר ליד יהודים שונים ממך, הם כבר רוצים לשלוח את הילדים לגן הדתי על מנת שהילדודעס יקבלו קצת מסורת, ואז הגן הופך להיות מסורתי מינוס והילדים שלך לא מקבלים את מה ש*אתה* רוצה שהם יקבלו, מה גם שהם הולכים לילדים שהכשרות אצלם מפוקפקת במקרה הטוב, ומסיבות יומולדת בשבת או על סף שבת, והאמהות שלהם באות עם מכנסיים ובלי כיסוי ראש והאבות אפילו לא חושבים לשים כיפה כשהם מגיעים לחגיגות בגן. ואז אתה ועוד הורים פותחים גן "תורני", על מנת שכל מבקשי היידישקייט לא יבואו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזו עוד דוגמה בדיוק למה שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה דווקא נראה דוגמא הפוכה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהערת השוליים דיברתי על מין סנטימנט ראשוני. בהמשך דיברתי על השיקולים הפועלים נגדו. מה שכתבת הוא בדיוק דוגמה לאותם שיקולים. נכון (ואת זה לא כתבתי) שמי שחושב מספיק מהר, או כבר התחבט מספיק בדילמה, אותם שיקולים כבר מתערבבים אצלו בסנטימנט, וקשה לראות אותו בטהרתו, אם הוא קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה על סמך אנקדוטות מתחום הדעת הנקרא "פסיכולוגיה חברתית". אם נסתכל על רוב האנושות, נגלה אולי שרוב האנושות בכלל לא בחרה לגור במקום בו היא גרה, ואם היא התניידה, זה ממניעים כלכליים. פירמידת הצרכים וגו'. ועדיין, אם נסתכל למשל בישראל ההטרוגנית, עדיין נמצא מתאם סטטיסטי מובהק בין המאפיינים (בעיקר הסוציולוגיים) 1 של תושבי רוב שכונות המגורים, בהשוואה לאותם פרמטרים בשכונות אחרות (ולא רק כשנשווה בין צהלה לרמת עמידר) 2. אגב, שכונת התקווה היא דווקא מהדוגמאות הגרועות, מכיון שעליה באמת אפשר לומר שרוב גדול של תושביה לא באמת בחר לגור בה, אלא היא היוותה ברירת מחדל כלכלית עבורו. רוב מי שידו משגת, עובר מהשכונה. אבל אפילו בשכונות מצוקה מזן זה, המתאפיינות בסוגים שונים של אוכלוסיות נזקקות, קיימת קורלציה בין מאפייני התושבים, ולו בגלל הקורלציה המתקיימת בין המגורים בשכונה כזו לבין יכולת כלכלית, ובין יכולת כלכלית למאפיינים רבים אחרים( שוב 1). 1 שכר, הסתברות למובטלות, מס' שנות לימוד, עבר פלילי, אמונה מונותאיסטית, נטיה פוליטית, מידת כהות העור, אהדה לקבוצת כדורגל מסויימת... 2 מקווה שהבחנת שלא הבאתי שום גיבוי מחקרי למילותיי, וכך גם אתה, וכל שאר המשתתפים בדיון, בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יודעים שכשאנשים רוצים לגור במקומות הומגניים הם מצליחים לעשות את זה, אני לא רואה את רובם בוחרים לעשות את זה. יש לך גיבוי מחקרי? (לי אין. אני נמצא כאן על תקן המפקפק המופתע ששמע טענה שסותרת את מה שהוא מכיר על העולם ומעוניין לדעת על מה היא עומדת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהודעתי לה הגבת, אני טוען שרוב מקומות המגורים הם הומוגניים למדי (מה למשל יגדיר הומוגניות: עבור 4 מאפיינים חשובים שיוגדרו ע"י סוציולוג, תתקבל התפלגות גאוסיאנית ללפחות 3 מהם, כאשר סטיית התקן קטנה מובהקות מסטיית התקן בכלל האוכלוסיה). נתעלם כרגע מדיעה על סמך נסיון אישי, כי בבירור לכל אחד יש כזה ועדיין אנחנו מחזיקים בדיעות הפוכות (אני לתומי סברתי שרובנו "יודעים" ש"כל אחד רוצה לגור עם אנשים כמוהו", ושאיזורי מגורים מתאפיינים בסטיגמות על יושביהם, המעידות בהצלחה יחסית על המציאות השוררת בהם). אני מאמין (במובן הקלאסי של אמונה- אני חושב זאת אבל אין לי הוכחה) שחיפוש בגוגל (או גוגל scholar) בנושא יביא עדויות לטובתי, אבל מטעמים טכניים 1 אני מעדיף כרגע לערבב מילים ולקוות שמישהו אחר יעשה את העבודה השחורה בשבילי. 1 לצערי נקעה נפשי מחיפושים כאלו בעקבות שילוב של אילוץ לערוך רבים מהם לאחרונה במסגרת עיסוקי החוץ רשתי, ויכולת גרועה במובהק בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפילו לא יודע מה לחפש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי שם עדות מחקרית לאף אחת מהטענות (אבל לא הבנתי את הכל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי גיבוי מחקרי לכלום, אבל אני יכולה לספר לך מדבריה של חברה רעננית - שהאוכלוסיה ברעננה ברובה אוהבת מאוד את הדמיון הסוציואקונומי המתקיים בין תושבי המקום, בשעה שהיא עצמה הייתה באמת מעדיפה מקום הטרוגני יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שיש הרבה אנשים שאוהבים לגור במקומות הומוגניים, אני לא חושב שזה נכון לגבי כל האנשים. החברה שלך, למשל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היא מעוניינת במקום הטרוגני יותר, מדוע אינה עוקרת לשכזה? ובאומרה 'הטרוגני', למה כוונתה? האם יש לה נסיון קודם במקום כזה, או שמא מקום מגוריה הקודם התאפיין בתושבים בעלי תווים משותפים אחרים, ואליהם היא מתגעגעת, לא להטרוגניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא עוזבת כי בן זוגה אוהב מאוד את המקום וגם משום שיש לה אילוצים רבים אחרים מבחינת העבודה וכך הלאה. ב''הטרוגני'' כוונתה למעמדות שונים, לא רק המעמד הבינוני-גבוה. היא גדלה, אכן, במקום הטרוגני בהרבה במובן זה, ולא נראה לי שהיא מתגעגעת לתוים משותפים כלשהם שהיו שם אלא בדיוק למצב שבו היא איננה נתונה, במובן מסוים, בבועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |