|
||||
|
||||
אני חושב שאזרחי ישראל החופשיים עושים את זה בעיקר מחוסר ברירה, ואיפה שאפשר (יישובים קהילתיים, שותפים) משתדלים לסנן כמה שניתן, וראה כעדות גם את "שכונת ההייטק" שהייתה אמורה לקום בתל אביב. ואת העובדה שה"חופשיים" לא רוצים לגור ליד ה"לא חופשיים", ואכן, לרוב, לא עושים את זה. באופן כללי, אני סבור שלו הייתה קמה שכונה שהקריטריונים לקבלה אליה היו "נשואים, חילונים, מתחת לגיל 45, עם הכנסה שנתית של לפחות X אלפים, ועם לא יותר מ5 ילדים" לא הייתה בעיה לאכלס אותה כהרף עין, ושהיה צורך לסנן את הפונים. |
|
||||
|
||||
מה זאת אמרת, "מחוסר ברירה"? מה מפריע להם לאנשים להקים שכונות לא מעורבות? אתה באמת חושב שיש להרבה אנשים בעיה לגור ליד ערבי או חרדי? באופן כללי, אולי אתה צודק, אבל אני סבור שעדיין חלק גדול מה"נשואים, חילונים, מתחת לגיל 45, עם הכנסה שנתית של לפחות X אלפים, ועם לא יותר מ5 ילדים" לא היו בוחרים לגור שם. |
|
||||
|
||||
כשחרדים עוברים לגור בשכונה לא חרדית בירושלים, השכנית החילוניים נלחצים, משום שהם חושבים שזה צעד ראשון ל''התחרדות'' השכונה. לפעמים הם גם צודקים. |
|
||||
|
||||
אני יודע, אבל זה לא בגלל שהם (או, לפחות, רובם) לא רוצים לגור ליד חרדים אלא בגלל שהם לא רוצים לגור בשכונה חרדית. במקומות בהם הסיכוי להתחרדות השכונה נמוך יותר (כמו, למשל, בתל אביב) היחס הוא אחר. |
|
||||
|
||||
א. כי גם כאשר מנסים להקים שכונות כאלה בא בג"צ ומונע מהם לעשות את זה? (ראה היישוב הקהילתי שהוכרח לקבל את הערבי). ב. נניח ואני רוצה לגור בשכונה של עיראקים בלבד, ונניח כי קיימים עיראקים רבים המעוניינים בכך גם, מה אנחנו יכולים לעשות בעניין? והאם זה חוקי? |
|
||||
|
||||
א. אם אני זוכר נכון, זאת לא היתה אדמה פרטית. ב. אין לי שמץ של מושג אם זה חוקי. אם אין אף איראני שרוצה לגור לידכם לא צריכה להיות לכם שום בעיה להקים ישוב עיראקי דה פקטו. |
|
||||
|
||||
א. זו הייתה קרקע של מינהל מקרקעי ישראל/קק"ל |
|
||||
|
||||
לקרוא למועצה מקומית בת 4000 תושבים "ישוב קהילתי" ולאפשר לו לשמור על הומוגניות אתנית, נראה לי כמו אונס של השפה מטעמים גזעניים. לישובים קהילתיים "אמיתיים" (כלומר עם עשרות משפחות בלבד) מאפשרים לשמור על הומוגניות כזאת על ידי ועדות קבלה עם שיקול דעת כמעט לא מוגבל. |
|
||||
|
||||
עדות אנקדוטלית שלא שווה הרבה: כשנכנסתי לגור בביתי הנוכחי הייתי כנראה האשכנזי היחידי בישוב. גם כיום אין יותר מדי מבני עדתי ואלו שישנם, רובם שוכרים. כמובן שהייתי צריך (יחד עם אשתי) לעבור ועדת קבלה, שהייתה על טהרת העדה השלטת בישוב (לפחות 80% מבני הישוב הם מעדה אחת), אבל זה לא הפריע להם לקבל אותנו (ואולי אפילו להיפך). גם לי כמובן שזה לא הפריע. |
|
||||
|
||||
עדות (בעיקר מחוץ למגזר החרדי) הן הרבה פחות משמעותיות. אם היית ר"ל ערבי, היו מורמות יותר גבות. אגב, אדם בודד מאיים הרבה פחות מקבוצה גדולה, ולכן אדם אחד מפיג'י (סתם שם של מדינה אשר ממנה לא מגיעים עובדים זרים אך גם לא תיירים) יצליח כנראה להתקבל. פיליפיני או תאילנדי ובמידה רבה אף יותר ערבי ייתפס כמאיים: אם נכניס אותו יבואו גם החברים שלו. |
|
||||
|
||||
אני יכול רק לנחש, שלו הייתי ערבי, עולה חדש מרוסיה, הומו בזוגיות קבועה או רווק, לא הייתי עובר את ועדת הקבלה. אני גם חושד שלו הייתי שייך לעדה שמהווה את רובו המוחלט של הישוב והייתי מנסה להתקבל למושב על טהרת האשכנזים, הייתי נדחה גם כן. מצד שני, הבקשה לצרף לטופס הבקשה מכתב המלצה מהבוס ותלוש משכורת מרמזת שמספיק להיות מהעשירון התחתון כדי לא להתקבל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |