|
||||
|
||||
איך אפשר לבנות הפרעת אכילה עם אנשים כמוך? |
|
||||
|
||||
מי אמרה משהו על הפרעת אכילה? בסך הכל ניסיתי להסביר לאלמוני למה אנשים רזים בהחלט יכולים להבין את הקושי של אנשים שמנים להוריד במשקל (בעוד שאנשים שמנים לא מבינים מה הבעיה, הרי לאכול זה דבר טוב ומהנה!) |
|
||||
|
||||
עלמתי, המשפט הראשון שלך בתגובה הקודמת מראה על אי-הבנה בסיסית של הקושי של אנשים שמנים/בעלי הפרעות אכילה מהסוג הבולימי (לא חושבת שלמישהו מהם יש בעיה להמשיך לאכול אחרי שהוא שבע או אפילו מפוצץ). |
|
||||
|
||||
לתומי חשבתי שהבעיה של בעלות הפרעת אכילה זה להגיע לתחושת השובע מלכתחילה.1 וחוץ מזה, התגובה שלי לא התייחסה להפרעות אכילה אלא אלא לדיאטות "סתם". 1חלק מהן, לפחות. |
|
||||
|
||||
הבעיה שלהן (בעיניי) היא הנתק הנוצר בין הרצון לאכול לבין תחושת השובע/רעב. אין להם שום בעיה להגיע לשובע, אבל הם לא מתייחסים לזה כתמרור "הפסק לאכול". |
|
||||
|
||||
האלמוני, לצערו, דווקא מבין את הקושי. רק שלפחות אצלו, הקושי הוא הרבה פחות שאלה של ''למה'', הלוואי שהייתי יכול לאכול יותר, אלא שאלה של ''איך'', איך אפשר לאכול יותר. |
|
||||
|
||||
מדברי האלמוני בתגובה 496564 (וגם מהתגובה של נועה שאליה הוא הגיב) לא נראה שהוא מבין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |