|
||||
|
||||
אגב מונופול וילדותנו שהיתה יפה, סקר זריז: כשאתם שיחקתם מונופול בילדותכם, לאילו מן החוקים הבאים - כולם שרירים וברורים וקיימים בחוברת - צייתּם? (1) אם יש לכם עיר שלמה, וגם בלי בתים, דמי השכירות כפולים; (2) אפשר למשכן רכוש שקניתם; (את זה הצלחתי להכניס לחוג החברתי שלי בשלב מסוים, אחרי שהסתקרנתי וקראתי את ההוראות. שאר הרשימה כאן היא כבר שינויים רדיקליים מדי, ונשארו משאת נפש לא ממומשת שלי אי-אלו שנים.) (3) (א)אפשר למכור בתים ומלונות; (ב)רק לבנק; (ג)בחצי ממחיר הקנייה שלהם; (4) "מס הכנסה" פירושו לשלם 10% "מהערך של כל רכושך"; (ומה עשו אצלכם במקום? (אצלנו שילמו 10 ל"י). להגנתנו הקולקטיבית יש לציין ש(א) רחמים על הילד, (ב) ההוראות בעברית לא פירטו יותר מדי מה זה אומר בדיוק. ההוראות שיש באינטרנט באנגלית כן מפרטות, וגם נותנות אופציה לשלם 200 במקום בלי לחשב.) (5) מי שעולה על רכוש פנוי ומחליט לא לקנות אותו, הבנק מוכר אותו במכירה פומבית(!). והאם גם אתם צייתם לחוק הבא, שאין לו זכר בחוקים הרשמיים - (6) לאחר שעיר שלמה שלכם, מותר לבנות בית על רחוב - רק כשנוחתים עליו בתורכם (הנכון: לאחר שעיר שלמה שלכם, מותר לבנות מתי שבא לכם)? ואם גם אתם צייתם לחוק 6, האם אי-פעם המשחק הגיע למעמד המרגש של פשיטת רגל, וכמה זמן זה לקח? (אצלנו, אני די בטוח, אף פעם לא, ומשחקים נמשכו שעות.) וזווית אחרת, איילית משהו: כשמסתכלים ממרום שנותינו על חוקי התשלום על חברת החשמל ומפעל המים (אם יש אחד מהם, פי 4 מהקוביות, אם יש שניים, פי עשר), ועל אלו של האוטובוס (אם יש אחד, 25 ל"י, שניים 50, שלושה 100, ארבעה 200) - ובעצם על כל השיטה של "דמי-שכירות"-עיר שלמה-בתים-מלונות - וכשמבינים למה קוראים למשחק "מונופול" - האם המשחק הוא סאטירה על שוקחופשי מנקודת ראות סוציאליסטית, או סאטירה על שוק פרוטקציונרי מנקודת ראות שוקחופשית? בעצם לא משנה, בואו לא נענה על השאלה הזו. |
|
||||
|
||||
1. לא 2. כן (עבור חצי מערכם ומתחלקים חצי בחצי ברווחים עם הבנק) 3. ב (ואז הבית מוסר והבנק לא מקבל כסף ממי שדורך שם) 4. בילדותנו 10 ל"י, כשגדלנו והבנו מה זה % אז כן 5. לא 6. כן, אבל אפשר בתור הזה (כשנוחתים ברחוב) לבנות בו יותר מבית אחד. 7. לא והיו לי משחקים שנמשכו (עם הפסקות) ימים ואף שבועות. |
|
||||
|
||||
כמעט כמו איזי: 1. לא 2. כן 3. א. כן ב. לא ג. כן ולא (לבנק בחצי המחיר, אבל במכירה פומבית ליתר המשתתפים ע"פ מו"מ חופשי). 4. כן 5. לא 6. בערך: מותר לבנות בית בכל רחוב שאתה רוצה, בעיר שכולה שלך, בזמן שאתה ב*עיר*. (כלומר, אם אתה בתל אביב, ברחוב אלנבי, אתה רשאי לבנות ברחוב דיזנגוף) לא, אבל משחקים אף פעם לא גלשו לימים הבאים. |
|
||||
|
||||
1. לא. 2. כן. 3. מעולם לא נתקלתי בזה. 4. 10% מסך כל רכושך. 5. לא. מי שעולה על רכוש פנוי ולא קונה אותו, מישהו אחר יכול לעלות עליו ולקנות אותו. אם הבנק היה מוכר אותו מכירה פומבית, בראשית המשחק כל תל אביב היתה למכירה, ואף אחד לא היה קונה כי אין לו כסף. 6. אכן. רק כשאתה נוחת עליו בתורך. מעולם לא הגענו לפשיטת רגל. הסעיף האיילי: האם מישהו שיחק פעם במונופול בגרסאותיו באנגלית ויכול להשוות? ___________________ אבא שלי היה עובד תדיראן, ובין משחקי המונופול שהיו לנו היה גם מונופול תדיראן: במקום ערים - חטיבות, כל החטיבות שוות אותו דבר. אני לא זוכרת מה היה במקום בתים. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא זוכרת ממנה כלום. |
|
||||
|
||||
5. למה? לוקח זמן עד שמישהו עולה על תל-אביב. וזה מה שיפה במכירה פומבית: למישהו *בהכרח* יש מספיק כסף כדי לקנות. המשחק העברי - זה שאנחנו מדברים עליו - אני די בטוח שהוא תרגום שקול לחלוטין, מבחינה טכנית ומספרית, של גרסה אנגלית מסוימת (כנראה זו הנקראת באנגלית "מונופול"). הוחלפו רק שמות הערים ומה שנובע מזה. |
|
||||
|
||||
5. הממ. זה הגיוני בהחלט. אלא אם מישהו דרך על תל אביב בסיבוב הראשון. ואז, בהכרח, לאף אחד אין כסף לקנות1. 1 כלומר, אני מבינה "מכירה פומבית" כמכירה שהמחיר ההתחלתי בה הוא המחיר הבסיסי, הנקוב, שזה שלא קנה היה יכול לקנות. אם המחיר ההתחלתי נמוך יותר, זה כבר סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
המחיר ההתחלתי הוא אפס, והרכוש בהכרח יימכר, אולי בפחות ממחירו הנקוב. בכל אופן, דווקא בסיבוב הראשון עדיין יש יותר כסף לכולם - מתחילים עם 1500 ל"י, זוכרת? קשה לבזבז כל כך הרבה בסיבוב אחד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היה סרט חביב עם רובין ויליאמס על ילדים שנקלעים ל''תוך'' משחק כלשהו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כן, הקרנף! |
|
||||
|
||||
1,500 ל"י אני לא זוכרת. כמדומני זה כבר היה 250 שקל בתקופתי. ושיחקתי בכמה וכמה גרסאות מונופול, בחלק מהגרסאות אתה מקבל הון תועפות בהתחלה, ובחלק בסיבוב הראשון אתה מקבל כמו שתקבל כל פעם שתשלים סיבוב (200-250 שקל), ובחלק - בסיבוב הראשון אתה מקבל *פחות* ממה שתקבל לאחר מכן, ובסיבוב הראשון הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לקנות באילת, בטבריה, או לקוות שתדרוך על הפתעה שתניב לך רווחים. |
|
||||
|
||||
לנו יש באנגלית. אני לא יודע אם התרגום העברי מדויק, אבל החוקים באנגלית הם בדיוק אלו שכתבת למעלה. אנחנו משחקים לפיהם, אם כי בגרסה מקוצרת (3 נכסים מחולקים באקראי לכל שחקן לפני תחילת המשחק, נדרשים רק 3 בתים למלון). המשחק אכן מסתיים בדרך כלל בפשיטת רגל אחרי שעה-שעתיים. מילדותי אני זוכר חוקים הדומים לאלו שציינו האחרים כאן, ומשחקים שלא נגמרו. אולי החוקים בתרגום העברי הישן היו שונים? |
|
||||
|
||||
אתה בטח מתכוון ל''ריכוז''. |
|
||||
|
||||
אני זוכר רק שהיה מישהו שניצח כמעט תמיד, ולקח לי די הרבה זמן לגלות שהוא פשוט גונב כסף מהקופה. ללא ספק שעור טוב לחיי הבוגרים. |
|
||||
|
||||
נו, ואתה מממש את הלקח? ----- ואולי זאת הסיבה שהשם שמור במערכת... |
|
||||
|
||||
בהחלט. אני הרבה יותר חשדן כשמדובר ביריבים שלי. |
|
||||
|
||||
ותפסת גם אותם גונבים מהקופה? (במילים אחרות, האם הגנב הוא מדגם מייצג?) (ובתת נושא: האם מי שמרמה במשחק גם ירמה במציאות?) |
|
||||
|
||||
לא, לא תפסתי אף אחד, אולי גם בזכות זה שאני לא משאיר אותם ליד הקופה בלי השגחה. (נסיון החיים שלנו לא מבוסס על מדגמים מייצגים (ברקת, זה יופי של טאגליין)) (אני משער שיש מתאם חיובי, אבל צריך לזכור שהרמאי היה ילד, ואני לא בטוח שאותן ''גניבות'' מנבאות משהו לגבי התנהגותו כבוגר) |
|
||||
|
||||
"נסיון החיים שלנו לא מבוסס על מדגמים מייצגים" -דבר בשם עצמך: |
|
||||
|
||||
אם כבר: |
|
||||
|
||||
בגרסא מאוחרת הרבה יותר, שענתה לשם "מונופול המקורי" והמטבע העובר לסוחר בה היה שקלים חדשים: (1) לפרקים; לרוב לא. (2) כן (3) (א) כן; (ב) כן; (ג) לא. (4) כן, אבל בגילאים צעירים יחסית העדפנו לשלם את המאתיים ש"ח רק כדי להמנע מהחישוב (שכלל כמובן גם את הנכסים ולא רק את המזומנים). (5) לא. (6) לרוב לא. וחוק בלתי רשמי נוסף ששחקנים מסוימים אהבו להכניס: (7) כל תשלום לבנק מונח במרכז הלוח; מי שוחת על משבצת ה"חניה חופשית" גורף את כל הסכום לעצמו. אני מעולם לא חיבבתי את החוק הזה – הוא משנה לחלוטין את הדינמיקה במשחק. עוד ראוי לציין, שניתקלתי גם בגרסא ממוחשבת של המשחק (באנגלית, עם אנימציה מרשימה למדי), שבה כמובן מולאו חוקים (1)-(5) כלשונם, ולחוק (6) לא היה זכר. |
|
||||
|
||||
ממש הפתעת אותי עם זה שחוק 6 איננו נכון, אני תמיד שיחקתי כך (כלומר, הייתי חייב לנחות על הרחוב בשביל לבנות בו בית). בנוגע לפשיטת רגל: בכל פעם שמישהו פשט רגל אז חילקנו מהבנק "מענק" גדול ושווה לכל השחקנים (כולל זה שפשט את הרגל) כדי שמצד אחד השחקן הפושט יוכל לחזור למשחק, ומצד שני שאר השחקנים לא ייצאו מקופחים לעומתו. במבט לאחור אני מבין היום שזה גרר אינפלציה מטורפת: ככל שניתנו יותר מענקים השחקנים החזקים במשחק בנו יותר ויותר בתים ומלונות, מה שגרר פשיטות רגל עוד יותר תכופות ומהירות של השחקנים החלשים, מה שהביא בתורו לעוד מענקים וחוזר חלילה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |